חדשה בתחום...

חדשה בתחום...

"הוחלט" על פרידה לפני שבועיים. הבטחנו לא לריב וכך גם נעשה.
לאט לאט חושבים על כל הנקודות שיש לחשוב עליהן, כלכליות, ריגשיות ומשפחתיות. בגדול, תוך שיתוף פורה וחברי. בכל זאת אנחנו יחד כבר 25 שנים...
קשה.
מפחיד.
עצוב.
אבל באותו הזמן (או בין לבין הרגשות דלעיל)
מרגש
ממלא תקווה
מאתגר
פרודים, גרים ביחד ויש פתרונות דיור שיתממשו, בלי לחץ, לקראת סוף החודש הבא.
יש לי המון שאלות ואשמח להעזר בכם, בעלי הניסיון.
בשלב זה הכי מעניין אותי לדעת איך "מחלקים" את הילדים במשמורת משותפת? איך מארגנים את השבוע? מה השיטה שמצאתם שהיא הכי נוחה? (חוץ מלהשאר איתו ביחד..)
ואיך מוצאים מערכת יחסים אמיתית, אוהבת, מפרגנת ולא רק כפיצוי על השנים האחרונות...
לא בא לי טינדר/פאבים/סטוצים... רוצה שמישהו יאהב אותי ויחשוב שאני הדבר הכי טוב שקרה לו...
 

ye44

New member
מציאות עגומה בהתהוות אני משער

שילדייך יחסית גדולים לפי גילך המצוין בניק שלך,לרוב שבוע שבוע
מעבר לזה אם ילדייך בגיל 17-16 אפשר לשאול את דעתם היכן בא
&nbsp
להם להיות במידה ואתם לא מתעקשים על "אוויר" לשאלתך כיצד מוצאים
אהבה חדשה ? אני ימשיל את זה לזכייה במפעל הפיס בחוץ
מאד זה את
&nbsp
והמזל שלך,מאות אלפי אנשים מחפשים אהבה מעטים שמוצאים,נא לשמור על אופטימיות
 
תודה על התגובה

לגבי שבוע-שבוע, נראה לי נורא (ממש נורא) לא לראות את הילדים שבוע שלם....

חשבנו לפתוח את הסדרי הראיה במתווה שיוויוני מסויים ולתת לזמן ולגמישות להתאים את הנוהל למי שאנחנו בתור משפחה.
הילדים אכן גדולים (אני בעצמי לא מתחברת לגיל שכתוב בכרטיס. מרגישה צעירה ב10 שנים...) אחד חייל - אז חשבנו על שבת-שבת והשני תיכוניסט ובעצם החלוקה היא בשבילו. מצד אחד לא לטלטל יותר מידי אבל מצד שני שנינו הורים מאוד מעורבים ולא רוצים "להפסיד" את הילד.
ברור שמעצם זה שהם גדולים אי אפשר להכריח. אנחנו בראש של לשדל ולשכנע אבל להשאר קשובים.

לגבי מציאת האהבה הגדולה. אני מתחילה מהאופטימיות ( גם כי אחרת אני פשוט אשתגע) אמנם כתוב לי בכרטיס 51 אבל אני מרגישה ונראית הרבה יותר צעירה. בנוסף אני חושבת שיש לי כמיהה גדולה לזוגיות טובה יחד עם ניסיון ברור של מה אני לא רוצה...
ברור שיהיה שלב של זיונים וסטוצים כתהליך החלמה לאגו, אבל זו לא המטרה. אחרי הכל, יד ימין שלי נשארת איתי והיא חברה טובה..
 

בדד1

New member
שבוע, שבוע

מה שאמרת, עכשיו תחשבי איך זה נראה מהצד שלו?
במילא בגילאים האלה אתם כבר בשלב שאם אתם לא רצים אחריהם אז אתם לא מענינים במיוחד
כל השאר נראה מחשבה בריאה
 
שבוע שבוע נראה לי הוגן, אם גם עבור הילדים זה הוגן

לגבי האביר על הסוס הלבן, הוא לא יגע, אבל את במקום טוב באמצע ולא יחסרו לך מחזרים. חלקם יחפשו סטוץ של ערב אחד וחלקם יחפשו קשר משמעותי ואולי את תרצי אותם.
בכל מקרה, יהיה מענין, יהיו עליות ומורדות במצב הרוח והכל תקין.
אני אישית לקחתי הרבה זמן לפני שיצאתי לדייטים. לי זה התאים.
 

tch111

New member
ניראה לי שאת מאוד כואבת את הפרידה

הדבר הראשון שעלייך לעשות למענך הוא, לעצום עיניים ולקבל את זה שאת נפרדת, החבילה מתפרקת, לא לחיות את העבר, אלא להסתכל קדימה.
אתם צריכים להחליט אם יש לכם ילדים קטינים מי הוא זה שיקבל משמורת ומה יהיו זמני ביקורים וכו', הייתי מציע לא להיות קשוחים עם זמני/ימי ביקורים.
ובקשר למערכת יחסים שנייה, אם תשארי בבית אף אחד לא ידע שאת קיימת, תצטרכי לצאת ובעיקר למקומות שבהם מבלים פו"פ, כך הכרתי גם אני את אישתי הנוכחית.
אל תשמעי לעצות של חברות ש"השוק מלא בזבל", אך כמובן שתצטרכי לסנן את אלה שבאים לפו"פ והם לא כל כך פנויים.
בהצלחה.
 
ברור שכואבת

ההחלטה שלנו עדיין לא בת שבועיים.
ואני אכן מסתכלת קדימה בסוג של שקיקה מעורבת בפחד.

לא נראה לי שאשב בבית ואחכה לגודו. ברור שמשלב מסויים אתחיל לחפש באופן פעיל. צריכה קודם להתחבר לעצמי...

לא ממש נבהלת ממה שמספרים על הבחוץ. אני מספיק חושבת את עצמי ומאמינה שיצליח לי...

תודה על המילים המעודדות.
 
אם החלטת להתגרש..

סימן שהרע גבר על פחדים וחששות, כלומר היית חזקה מספיק לצאת לדרך חדשה , וזה נפלא.
לא קל בחוץ , יהיו עליות ומורדות ותצטרכי להתמודד.
הייתי מציעה לך "לנוח" טיפה לפני שאת יוצאת לטרוף את העולם, העולם לא יברח, אבל המנוחה תעשה לך טוב, תחשבי עליה כמו על ביוטי סלייפ.

זה נחמד שאת מאמינה בעצמך אבל זה לא מספיק, את תצטרכי להעביר, להקרין את המסר הזה גם לסביבה שלך, ואני מאחלת לך הצלחה בזה.

כמו תמיד תתפללי קצת לאלוהי המזל, שהרי אפילו עם כל יכולותנו בלי הקריצה שלו כלום לא מסתייע.
 
למעלה