חדשה בפורום.

הרהרנית

New member
חדשה בפורום.

אחרי תקופה ארוכה שבה ניסיתי להירשם לפורום כדי להיות מעורבת, סוף סוף הצלחתי להירשם! רציתי לאמר קודם כל, כמה חביב וחם פורום זה, יש הרבה פירגון ותמיכה, וזה נפלא. חוץ מזה רציתי לשתף ולהתיעץ בנוגע לבני, שהוא בן 9, אובחן כמחונן עם ליקוי קשב, הוא חווה הרבה תיסכולים, גם במערכת וגם ביחסיו עם חברים. הוא טופל בעבר על ידי מגוון של מטפלים, כולל תראפיה פרטנית, פרחי באך, פסיכולוג,ספורט שיקומי, ועוד...עבר קונורס ונמצא שריטלין לא מהווה אופציה עבורו, כרגע הוא פעיל בחוגים של קארטה, נגינה ומחשבים. שאלתי היא, מה הוא סדר העדיפיות מבחינת טיפול עכשיו? הוא זקוק להוראה מתקנת?! לריפוי בעיסוק{קושי מוטורי}, טיפול נפשי?! בית הספר לא יכול לעזור בכל, טוענים שיש מקרים יותר גרועים שלא מגיעים אליהם, אשמח להתיחסויות, אני כרגע חווה קושי בהתמודדות עם הצורה בה הוא מביא לידי ביטוי את תיסכוליו.
 
שלום וברוכה הבאה! ../images/Emo39.gif

קודם כל תודה לך על המחמאות, זה פורום חם ומקסים בזכות משתתפיו המקסימים ועכשיו גם את מנויה עליהם! בקשר לבנך אני רואה שעברתם דרך ארוכה ומפרכת, והיה לכם קשה למצוא את הפינה המתאימה, אך לדעתי ליווי פסיכולוגי משפחתי יכול לתרום לכם רבות, את מזכירה קשיים בתחום החברתי ומשם יכולה להיפתח רעה גדולה לכן כדאי שתהיו מלווים באיש מקצוע שיוכל ללמד אותך ואת בעלך כיצד ליצור אימון חברי ותיווך חברתי לילד, כיצד לתת לו את הכלים להתמודד עם קשיים בחברה וכיצד לעזור לו לתעל את תיסוכליו. בכל מקרה עד אז - אל תשללי שק אגרוף, בשביל הפריקה הפיזית ופריקת כעסים כאחד. לגבי שאלתך להוראה מתקנת וריפוי בעיסוק - הדברים לא קשורים אחד לשני ויש צורך בבבדיקה פרטנית לגבי על אחד, האם הלימודים יש בעיה המצביעה על צורך בהוראה מתקנת? האם איבחנתם אצל מרפאה בעיסוק בעיה כל שהיא המצדיקה ריפוי העיסוק בנוסף לחוג הקראטה? ממתינה לתשובתך ושוב - ברוכה הבאה ויופי שבאת! מקווה שתמצאי אצלנו פינה נעימה לשוב אליה. אפרת
 

הרהרנית

New member
איזה תגובה מהירה , כל הכבוד.

אז ככה, באיבחון הפרטי האחרון שעבר אצל מומחית, היא מצאה שיש לו פער עצום בין יכולת חשיבה מופשטת ובכלל ובין יכולת ביוצוע בכל התחומים, מה גורם לתיסכולים, מה עוד שתוסיפו על זה את בעית ADHD ואת החוננות ואת האסטמה ובעייה מוטורית, הרי שיש לו ים של קשיים, בקטע החברתי, היינו גם כולנו בטיפול משפחתי, וכרגע לא יודעים מה כבר לעשות, היו הקלות, היו תקופות יותר טובות, אבל הוא גדל, הפערים גדלים, כי כנראה השקענו טיפולים וכסף באנשי המקצוע לא מתאימים, ויש בעיות בבית הספר, כמו שקרים, חוצפה, וחוסר אירגון. הבנתי שהוראה מתקנת עוזרת באירגון, וריפוי בעיסוק בין השאר, בקושי המוטורי, רק שהוא לא בסל בריאות, והכל כל כך יקר. כך שאני מחפשת אדם, רב יכולות, עם ראיה רחבה וכוללנית, שיקח אותנו תחת חסותו, ויטפל בכל , בו זמנית, ויביא תוצאות תוך שבוע. מישהו מכיר?
 
אין תוצאות תוך שבוע...../images/Emo13.gif

אבל בהחלט יש ספסוד לריפוי בעיסוק של כ-50 ש"ח....
בכל מקרה אם תודיעי לי במייל היכן את גרה אנסה לחבר אותך עם איש מקצוע טוב...ובעניין של יקר - אין ממש ברירה יקירתי, זו הגזירה שלנו. ועכשיו - לילה טוב
 
האם הוא פועל

באלימות? איך בא לידי ביטוי פריקת התסכולים שלו? מה זאת אומרת שבית הספר לא נותן מענה??? אם הילד אינו מקבל שום טיפול תומך כרגע - איך הוא בכלל יכול לתפקד? ועד כמה שאני יודעת יש עוד אופציות תרופתיות, אולי ה sr ישפיע עליו יותר טוב? אנא פרטי הרהרנית ואולי נצליח ביחד לחשוב על משהו.
 

הרהרנית

New member
קצת יותר מידע

אז ככה, הוא לא מקבל טיפול כרגע, יש לו תור לפסיכיאטרית, איריס מנור, בשניידר. יש לו הרבה דרכים, מתעלם, מתחצף, מקלל ילדים ברוסית, הוא עכשיו בכיתה חדשה עם הרבה רוסית והחליט להתחבר לילדים דרך זה שהוא לומד קללות ברוסית, הוא משקר ומתחמן בלי סוף, לא יודעת על הרבצות, בינתיים, הוא למשל הגיע לסכסוך עם ילדים מהכיתה על רקע של חוב כספי, לקח כמה ימים לקבל את כל העובדות, מסתבר שהוא קנה שירותים, היה לו קשה עם העתקה מהלוח, לא ביקש עזרה, אלא קנה עזרה מילד, אבל רק הבטיח לשלם, והם איימו שיחטיפו לו, כי לא עמד בהתיחביות. הוא ילד מדהים ומקסים, בחודש הראשון בבית הספר הזה, כל יום הייתי שומעת איך הוא משתלב ושואל שאלות חכמות ותמיד כזה מנומס. עם כריזמה , חוש הומור מטריף וכנראה חוסן, אחרי שבוע שהיה בעיני קשה ביותר, כמות של תלונות, סיפורים, איבודים ועוד, הצעתי לו שינוח יום בבית, כי היה לו שבוע קשה, הוא הסתכל עלי במבטו תכול העינים והכל כך נבון, ואמר: לי לא היה שבוע קשה, לך היה. נשארתי עם פה פתוח.
 
טוב קודם כל אני חייבת להגיד

שכל הכבוד לבן שלך ולנסיונות האמצים שלו למצוא פתרונות, גם אם הם נעשים מתוך חוסר שיפוט נכון (בעיה ידועה אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז). אבל!! וזה אבל גדול!! את צריכה לדאוג לזה שהילד יפנה את הבעיות לבית, ויביא את הפיתרונות ואת ההתמודדות משם, כי כמו שראית הוא השתמש בפיתרון גרוע לבעיה לגיטימית, דבר שהיה יעול להיגמר בצורה הרבה יותר גרועה. אני עדיין מחזיקה בגישה שכדאי לקחת ליווי פסיכולוגי ולו כדי לת לך את הכלים לעזור לילד להתמודד נכון עם בעיות כאלה (שמן הסתם עוד יצוצו במהלך חייו כמתבגר) וגם יתן לך פרונות כדי לנתב פריקת תיסכולים בדרכים בריאות. ולסיכום - כמובן שאחד אפס לטובתו על המשפט האינטיליגנטי!!
אפרת
 

דליה.ד

New member
אני מסכימה עם אפרת../images/Emo66.gif

לנושא פתרון הבעיות בדרכים לא מקובלות שפוגעות בילד. שמעתי על איריס מנור ואמרו לי שהיא מצויינת. נוירולוג הילדים שלנו המליץ עליה והוא עוד נשוי לפסיכיאטרית ילדים שגם שמה הולך לפניה...) אני מבינה כמה קשה עכשיו כשעדיין אין פתרון או עזרה, אבל בזה יקרה בקרוב. אז החזיקי מעמד עוד קצת נסי להיות יצירתית. אני כדי למנוע צרות ובעיות אחר הצהריים קובעת עם בני (11) מה סדר היום לאחר הצהריים ומזכירה לו מידי פעם מה הולך לקרות ומה מצופה ממנו. אם הוא מצליח הוא מקבל טונות חיזוקים ואם לא... לפעמים אני נוזפת אבל אומרת לו שבטח בפעם הבאה יצליח יותר. אבל למרבה התסכול יש לי הרגשה, לפעמיפ, שהוא בכלל לא מתחבר אלי, לא מבין ולא מודע ואז קשה לי שבעתיים...
 

הרהרנית

New member
לגבי טיפול פסיכולוגי

הוא היה כאמור מטופל בשלוש שנים האחרונות בטיפול, וגם אנחנו היינו בפגישות אחת לחודש, רק עכשייו, בחודש האחרון, הוא לא, אבל לא ברור לי דוקא ההכרח של זה, האם זהו, מעכשיו עד שיעמוד ברשות עצמו, אנחנו נממן לו טיפול? האם זה לא משהו שהוא יכול להתגבר עליו? וגם מאיפה ההנחה שאני לא פורקת תיסכולים בצורה בריאה? אנ רוב הזמן, מאוד בשלמות איתו, אוהבת בלי סוף, ומראה לו, ושמה גבול, רק בענין השקרים שלו, לי, אני לא מסתדרת ממש, אבל אני גם מבינה שילדים תמיד ימרדו דרך הנקודה החלשה של ההורים שלהם, והיושר האישי שלי ידוע לשימצה אצל כל ידידי ובני משפחתי, כך שיכול להיות שזו הדרך שלו, להוציא תיסכולים איתי, לשקר לי, לפעמים,בכל אופן, שמחתי לשמוע ששמעה של איריס מנור הולך לפניה, נחכה בסבלנות עד דצמבר, היום עשה יום כייף עם אבא, יציאה מהשיגרה, חזר רגוע במיוחד.
 
רגע רגע....פירשת לא נכון

את דברי - אני לא הנחתי שאת פורקת תיסכולים לא נכון - אני נשענת על דברייך מהודעות קודמות בהן אמרת שהילד מתוסכל וקשה לך, ובהתאם לכך הגבתי, אני לא אומרת שהבעיה אצלך, אני אומרת שהבעיה אצל הילד, אבל ככל שהוא מתקרב לגיל ההתבגרות עולה רמת הסיכון ולכן ייעוץ פסיכולוגי הוא בהחלט משהו שכדאי ורצוי להמשיך איתו - גיל ההתבגרות אצל הסובלים מהפרעות קשב וריכוז הוא השלב הקריטי - עד היום לא יודעים לצפות את הבעיות שנוצרות מהשילוב בין סערת ההורמונים של גילאי העשרה והפרעות נוירולוגיות - לרוב זה יוצר פיצוצים ובלגנים - לכן - כן - בפירוש כדאי לממן לו טיפול פסיכולוגי כמה שיותר זמן... את נכנסת בהודעתך למגננה שאין בה צורך - אני בטוחה שאת נפלאה ודואגת - עובדה שהגעת עד אלינו לפורום כדי להרחיב את ידיעותייך ולהעזר באחרים ועל כך אני מעריכה אותך מאוד! אך בכל זאת - הבעיות ימשיכו ויצוצו מכיוונים אחרים שעד היום לא התמודדת איתם כי הילד גדל ומשתנה וכך גם החברה סביבו, לכן אני אומרת שכדאי לך מאוד לקבל את הכלים להתמודד ולטפל בשריפות לפני שהן פורצות. בהצלחה. אפרת
 

הרהרנית

New member
צודקת, רגישות יתר שלי.

תודה על הערתך, אני חושבבת שאני יותר מתוסכלת מהתמודדות שלו עם העולם מאשר שלי איתו, כי אז נכנסות חרדות מה יהיה ? ואז כל בעיה מתנפחת, והגישה שלו, של אדישות כאילו, אין בעיה כאילו, מקשה על העזרה, אולי בגלל, נשבר לי מהטיפול הנפשי, הוא פשוט נהננה לשחק, להיות עם מטפל, לא ממש עבר תהליכים, מה גם שהטיפול בזמנו, לא היה ממוקד בתחום של הפרעת הקשב, אלא יותר ברגש, דחיית סיפוקים, ודברים של ערך עצמי, שהוא די נמוך אצלו, בגלל כל החוויות השליליות שהוא צבר, הסכול נובע אצלי מחוסר אונים, איך אני, לא מצליחה למצוא את הפתרון? לא מצליחה לתקן את מה שמקולקל, אם לא לבד אז בעזרת אנשי מקצוע, לא הישכלתי למצוא את האדם הנכון בזמן הנכון, ופה הקושי שלי,
 
למעלה