רונית דניאלי1
New member
חדשה בפורום
חדשה בפורום
שלום לכולם. אני אמא לילד בכתה ג' מפ"ת וגם אנחנו עברנו לאחרונה את מבחני המיון למחוננים שלב ב'. הבן שלי אמר שהיה בסדר והוא לא מאלה שמנדבים הרבה מידע. הדבר היחידי שהצלחנו להוציא ממנו זה שהיו שאלות שהוא לא ידע לענות עליהן והוא נחש את התשובה. אמרתי בלבי: כל הכבוד לו. מה נותר לו לעשות מעבר לכך? מה שאני לא יודעת זה מה קורה אם הוא עובר את שלב ב'. האם הוא מקבל המלצה לעבור לבית ספר אחר או שיש תכנית העשרה למחוננים בכל עיר ומן הסתם אנחנו ההורים נצטרך לשלם עבורה. האם יש למישהו מושג? גם אצלנו קיים פער בין היכולת הקוגנטיבית של בננו לבין הענין הרגשי. הוא מגיב לרוב בסרבנות וווכחנות כמעט על כל דבר והוא גם מאובחן כילד עם הפרעת קשב (מה שבדרך כלל הולך יחד עם מחוננות). אנחנו משתדלים להכיל אותו עד כמה שניתן אבל פעמים רבות בן זוגי ואני מרגישים מותשים מעודף האנרגיה שלו ומכך שצריך כל דבר לבקש עשרות פעמים עד שזה נעשה וכן שום דבר לא מתקבל כפשוטו וצריך להתמקח על כל דבר.
חדשה בפורום
שלום לכולם. אני אמא לילד בכתה ג' מפ"ת וגם אנחנו עברנו לאחרונה את מבחני המיון למחוננים שלב ב'. הבן שלי אמר שהיה בסדר והוא לא מאלה שמנדבים הרבה מידע. הדבר היחידי שהצלחנו להוציא ממנו זה שהיו שאלות שהוא לא ידע לענות עליהן והוא נחש את התשובה. אמרתי בלבי: כל הכבוד לו. מה נותר לו לעשות מעבר לכך? מה שאני לא יודעת זה מה קורה אם הוא עובר את שלב ב'. האם הוא מקבל המלצה לעבור לבית ספר אחר או שיש תכנית העשרה למחוננים בכל עיר ומן הסתם אנחנו ההורים נצטרך לשלם עבורה. האם יש למישהו מושג? גם אצלנו קיים פער בין היכולת הקוגנטיבית של בננו לבין הענין הרגשי. הוא מגיב לרוב בסרבנות וווכחנות כמעט על כל דבר והוא גם מאובחן כילד עם הפרעת קשב (מה שבדרך כלל הולך יחד עם מחוננות). אנחנו משתדלים להכיל אותו עד כמה שניתן אבל פעמים רבות בן זוגי ואני מרגישים מותשים מעודף האנרגיה שלו ומכך שצריך כל דבר לבקש עשרות פעמים עד שזה נעשה וכן שום דבר לא מתקבל כפשוטו וצריך להתמקח על כל דבר.