חדשה בפורום

[1בונדה]

חדשה בפורום

היי, לצערי, אני מתחילה לבדוק את השטח, מה הולך לעבור עלינו באוגוסט הקרוב. הבעלול חוזר לצבא, לשטח ואני ובתי (שנתיים) נשאר בבית לבדנו (פעם בשבועיים תיהיה גיחה של משהו שקראנו לו פעם אבא..) איך מסתדרים? ממשיכים בעבודה? גן? קניות? סידורים? מה שבטוח אבקר כאן הרבה בתקווה למצוא תקווה ונחמה מליבן של כאלה שמבינות את צרתינו

 

[אמאבולי]

שלום וברוכה הבאה!

קודם כל- טוב שהגעת לכאן, כאן באמת כולנו באותה סירה, ואולי זה מקל במשהו. במה את עוסקת? מה בעלך עשה עד עכשיו? אני שואלת כי זה משנה להתארגנות מחדש, עד כמה את צריכה לשנות את חייך הנוכחיים וכמה אפשר להמשיך בשיגרה הרגילה. אם עד היום בנית עליו בלארגן את הילדה בבקרים, או לקחת אותה למעון, או שהוא הוציא אותה אחה"צ וכו'- את בהחלט צריכה לראות איך את מצליחה להתארגן מחדש. אני,למשל, מראש לקחתי על עצמי רק חצי משרה, ועבודה שאני די אחראית על הלו"ז של עצמי. ככה אני יכולה להיות זמינה יותר לבנות, לסידורים, לקניות, ואם חו"ח מישהי חולה ואי אפשר ללכת לגן- אני תמיד יכולה להשאר איתה בבית, כי אין מישהו אחר שיתחלק איתי בזה. בסה"כ,לדעתי, הכל עניין של רצון. תראי כאן שיש כאלה שיותר פעילות- נוסעות לבד עם הילדים, הולכות לים. יש כאלה כמוני שקצת שמעדיפות לשמור על שיגרה קבועה, וככה יותר קל. יש שנעזרות בהורים/ אחות/חברה טובה. בטוחה שתתעודדי ותצליחי למצוא את דרכך. שיהיה בהצלחה בתפקיד החדש!!!

 

[1בונדה]

זו בדיוק הבעיה,אשמח לתשובות מאלה ש

עברו אות זה.... הבעלול היה בלימודים במשך 3 השנים האחרונות - פרילנסר לעצמו, אני עובדת ב-115% משרה, ז"א 7 יוצאת חוזרת 1830 ויותר... לא יודעת אם לעזוב את העובדה, או אם לבדוק אפשרות שהם ינסו להתגמש איתי, כי יהיה קשה למצוא עבודה שתעזור לשמור על שפיות וקצת מיצוי עצמי. פחות מדאיג אותי החלק של ההתארגנות הפיזית מי מוציא מי לוקח, אלא ההכנה הנפשית לי ובעיקר לה. באוגוסט אין גן, ובספטמבר נכנסים לגן של גדולים. מה עושים???

 

[candybox]

אני מקווה ששרשרתי את ההודעה

למקום הנכון, היא נראתה תלושה

באופן אישי בעלי טרם יצא ללימודים, כך שאיני יכולה לעזור, מקפיצה כדי שאולי אחרות ידעו להשיב. ברוכה המצטרפת

 

[אמאבולי]

אם אין לך בעיה עם ההתארגנות הטכנית

אז מפיתום שתעזבי את העבודה

? אם טוב לך שם ואת אוהבת מה שאת עושה- תשאירי לפחות את זה כדבר היחיד הקבוע בחייך, עוגן מוכר ואהוב. הילדה תסתגל לגן של הגדולים יותר מהר מאמא שלה אני מניחה... חייבים להתכונן, לדבר על זה, לתאר מה יקרה, אבל עכשיו עוד ממש מוקדם לדעתי. חודשיים וחצי זה נצח בשבילם. להעדרות אבא שום הכנה לא עוזרת... לפחות אצלנו

, אלא כל מוצ"ש מכינים שוב לשבוע שלמחרת, כולל פירוט מתי אבא יבוא, ומה אנחנו נעשה עד שיבוא וכו' (אני מדברת על ילדה בת 3.5+, בעבר זה היה פחות אישיו, היה הרבה יותר טבעי לה כי היא גדלה לתוך זה). הכנה שלך?... לדעת שזה יהיה יותר גרוע ממה שאת מדמיינת... ולאסוף כמה חברות טובות (אפשר כאן בפורום) שיחזקו את רוחך ברגעים הקשים.