חדשה בפורום

גלישר

New member
חדשה בפורום

נכנסתי לפורום בפעם הראשונה היום ואני נדהמת מכך שאותן חוויות "חמותיות" שיש לי הן כל כך נפוצות. מה - זה מן כלל כזה שחמות חייבת להיות מעצבנת?... אני נשואה שנה. חמותי אשה פרימיטיבית, ביקורתית וחרדתית, אבל עם זה למדתי להסתדר . אני שונאת לריב ואני כמעט אף פעם לא עונה לדיבורים מתגרים וביקורתיים. מה שכן מכאיב לי ומתסכל אותי הם היחסים של בעלי אתה. היו לו חיים מאוד קשים אתה כל השנים - כילד (היא כפייתית ומרירה, אף פעם לא אומרת מילה טובה, רק מביעה אכזבה, והוא אף סבל ממנה מכות). היום הוא עדיין נושא אתו מטען כבד נגדה. מצד אחד הוא מרחם עליה כי היא לבד וחשוב לו שהיא תהיה בקשר עקבי עם הנכדה הטריה שלה (התינוקת שלנו). מצד שני הכאב והכעס עליה תמיד מקננים בלבו וכל ביקור מסתיים בריב ביניהם. אני כל כך משתדלת לא לריב אתה, ואני תמיד מסכימה שנבקר אותה ומשתדלת שהיא תרגיש רצויה אבל בסוף תמיד הוא כועס עליה ורב אתה. כל שבוע מחדש. אני לא יודעת מה לעשות. לא רוצה חוויה מכאיבה כזו מעתה ועד עולם לכל החיים.אני מבינה אותו - זה קשה לספוג עוד ועוד ביקורת ומילים מרירות וארסיות ולא להתפרץ. אבל האם אני נידונתי לסבול את הריבים האלה לתמיד? יש לכן עיצה?
 
היי גלי ../images/Emo24.gif

קודם כל ברוכה הבאה מה שאת מספרת זה סיפור קשה ועצוב תשמעי, מה דעתך לשוחח עם בעלך ולהציע לו נתק קצר ממנה? אולי במקום ללכת פעם בשבוע, ללכת בהפרשים גדולים יותר, או כל שהות שלכם אצלה יהיה קצרצר ולא ביקור בן מס' שעות
 

גלישר

New member
תודה על העיצה אבל

בעלי בעצמו מציע את הפתרון הזה בכל פעם שאמא שלו מכאיבה לו ואחרי שבוע הוא לא מסוגל לא ללכת לבקר אותה (ולהתרגז עליה שוב...). והאמת היא שגם בפעמים הבודדות שהוא החזיק מעמד וניתק קצת את הקשר, אני הרגשתי לא נעים ובסוף התקשרתי אליה. היא לא עושה שום דבר בכוונה, אבל היא פשוט כזו. בקיצור - יש פה קשר קשה אבל בלתי ניתן לניתוק! השאלה היא אם הוא ניתן לשינוי (הלוואי).
 

ניני5

New member
לא חושבת שאפשר לעשות משהו

בקשר של אהבה שנאה שיש לבן שלך עם אמו. הדבר היחידי שאת יכולה לעשות, זה לא לקחת ללב שבעלך מתרגז. זאת אמא שלו ואלה היחסים שלהם. ככה זה היה תמיד עוד לפני שהגעת. לפעמים הכלה יכולה לשנות יחסים, ולפעמים לא. אני חושבת שכואב לך שאת לא יכולה לעשות כלום בנידון. זה מצב של חוסר אונים. וזה גם באמת לא נעים לשמוע מריבות. כשמתחילה מריבה, אני הייתי רומזת לבעלי שהגיע הזמן ללכת הבייתה. אבל אם הוא היה ממשיך לריב הייתי יורדת למטה עם הילדה (לא זוכרת אם יש לכם כבר ילדים), כדי שהיא לא תשמע את זה. זה ממש לא טוב לילדים לשמוע כאלה מריבות. אם בעלך מתלונן על אמו, תגידי לו שזאת הבעייה שלו, כי את לא יודעת איך לעזור לו.
 
אולי תנסי שבוע אחד או אפילו יותר

ללכת לבד לחמותך - ללא בעלך, אבל עם הילדה, במשך הזמן היא תבין שהיא תפסיד את הבן שלה אם לא תבליג.
 

גלישר

New member
תגובה לעצות שקיבלתי

קודם כל תודה! אני באמת חושבת שאנסה לקצר את הביקורים שלנו אצל חמותי. ברגע שארגיש את המתח עולה אני אגיד לבעלי בצורה רגועה שאני רוצה שנלך. אני מקווה שזה יעבוד. לגבי ההצעה שאלך לבד - זה באמת מדהים כי כשביקרתי אותה עם הילדה באמצע שבוע בלי בעלי הכל היה בסדר. כולם היו רגועים והיא לא אמרה שום דבר מרגיז ולא העבירה ביקורת! אבל - זה לא יפתור את בעיית הביקורים המשותפים...
 

ניני5

New member
אם כך, בעלך אשם. הוא לא מסתדר עם

אמו. כנראה שאף פעם לא הסתדר איתה. הוא לא צריך לראות אותה כל שבוע. מספיק פעם בשבועיים אולי יותר. את תבואי עם הבת לבקר אותם לבד בלי הבן. לא טוב לילדה לשמוע את המריבות של האבא שלה עם ההורים שלו. תגידי לבעלך שאם הוא חושש שהוריו לא רואים את הנכדה, שלא יחשוש כי את מביאה אותה אליהם במשך השבוע.
 

sovlanit

New member
גלישר,

צר לי לקרוא את דברייך.מהם משתמע-שאת חשה במילכוד,שאת בחורה חכמה ורגישה,ושאת רעיה מסורה.כמו כן מדברייך גם משתמע שבעלך נמצא במצב של רגשי נחיתות ועושה כל שביכולתו לרצות את אימו. כשאינו זוכה ליחס ראוי מצידה-הוא בוחר לריב איתה. אולי זו הדרך הכי קצרה מבחינתו לקבל תשומת לב. אני משערת שאת כואבת את כאבו ושואפת להקל עליו כי את אוהבת אותו. ההזדהות שלך עימו מתבטאת באופן שונה ממה שאת רוצה לבטא. אני בטוחה שאת מרירה כלפיה,ומנסה להסתיר זאת. החוויות המכאיבות כוללות נוכחות פיזית שלך במריבות שלהם מחד[בהחלט כואב] ומאידך יש לך רקע מוקדם על היחסים בינהם לפני שהכרת אותו. צר לי,אלא שככה הוא גדל ,ככה הוא רגיל ואין ביכולתך להשיב את הגלגל לאחור ו/או את הסדר על כנו... נקודת הראות שלך מסתכמת בביקורת ובשיפוט -של אימו ושל היחסים בינהם,והאשמה של אימו בכל מה שקורה לו/לכם. אולי-הילד הקטן שבתוכו זקוק נואשות לדעת שאיכפת לה ממנו- והדרך שהוא מכיר[עם כל הצער שבדבר]-היא דרך המריבות. סטייל-דרך השלילה. הרחמים שלו כלפיה נובעים ממסרים כפולים שמשודרים לו ממנה בה בעת. כל ניסיון מצידך לתקן את המעוות וליזום פתרונות, נועד מראש לכישלון -כי בעלך זקוק לעזרה מקצועית, שתעזור לו להתגבר על המטען שבו על תגובותיו אליו. עיצה צעשית??? רכשי את הספר "הורים מרעילים".שם יש הרבה דברים חכמים שעם חלקם ודאי תזדהי. זכרי ,שאין ביכולתך-וגם לא מתפקידך -לשנות מישהו אחר. כל שיש לך הוא לשנות את עצמך ולתמוך בו ככל יכולתך. חג שמח.
 
למעלה