חדשה בפורום!

[מיכלפ]

חדשה בפורום!

שלום לכולם! שמי מיכל ואני בת 22 אני בקשר כרגע עם בחור מקסים מבלגיה, נוצרי כמובן. כבר יצאתי עם בחור נוצרי פעם, מאיטליה. היינו בקשר שנה וחצי והפרידה היתה קשה. ההורים כמובן לא אהבו את הקשר ולא היו מרוצים שהוא לא היה יהודי. מאז עברו 3 שנים והתאהבתי בחבר שלי בארה"ב כשהייתי אופר שם. אנחנו בקשר כבר חצי שנה, הוא היה פה באוגוסט האחרון והכיר את המשפחה שלי. סיפרתי לאבא שלי שהקשר רציני.. אבל אני בדילמה.. ההורים שלי לא מרוצים מהקשר וחושבים שזה יהיה כמו מה שהיה עם האיטלקי (הם טועים זה מאוד שונה) אבא שלי רוצה שאתחיל ללמוד שנה הבאה באוניברסיטה בישראל ואני רוצה לטוס אליו לארה"ב (הוא לומד שם) ולהיות איתו. מה לעשות? אני מאוד רוצה להיות עם חבר שלי, לא התראנו כבר 3 חודשים וזה מאוד קשה, אבל איך לספר את זה להורים? שמחתי מאוד כשמצאתי את הפורום הזה, אשמח להכיר מישהי במצב דומה שתבין אותי. אני מאוד אוהבת אותו והקשר מאוד רציני. שמח לקבל עצה. תודה!

 

[bisty]

מיכל,כולנו במצב דומה...

גם אני מיכל וגרה בארץ עם בן זוגי הבריטי וגם אצלי היו הרבה קשיים לסביבה לקבל את היחסים ביננו. יקירתי,אם טוב לך,אם את חושבת שזה-זה אז תעשי מה שטוב בשבילך. באמת כל הכבוד למשפחה ולדעותיהם,הם תמיד ישארו משפחתך בטוב וברע אבל אין להם אפשרות להחליט עבורך למרות שאני בטוחה כי כוונותיהם טובות וכי הם רק דואגים לך. גם אצלי זה היה ככה ובסוף עשיתי מה שאני רוצה. בטח שלא צריך לספר לך שבקשר כזה מיוחד יש פוטנציאל להרבה בעיות וסיבוכים מכל הכיוונים אבל אם אוהבים....כולנו מקווים שהאהבה תנצח ותגשר על כל מיני פערים וגם תחסום כל מיני חיצי רעל שמגיעים אלינו מאנשים שהם שמרנים או גזעניים או כל מיני דברים אחרים. חבל שדווקא בארץ הזאת נתקלים בחוסר סובלנות כזו כל כך הרבה. דעתי...סעי ותהיי מאושרת! וחוץ מזה ברוכה הבאה לפורום,את בחברה טובה. מיכל

 

[מיכלפ]

תודה!!!../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif

 

[blixgirl]

חיבוק|ברוכה הבאה לפורום ../images/Emo140.gif

שלום מיכל, הגעת למקום הנכון,כולנו הינו במצב דומה לשלך ונשמח לחלוק מנסיון ערב טוב לכולם! בליקסי - סקוטלנד

 

[oorly]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

קודם כל המון בהצלחה עם החבר זה נורא יפה שאוהבים והכל אבל אל תוותרי על לימודים, העתיד שלך תלוי בזה. ככה שאם יש אפשרות שתלמדי בארה"ב זה טוב ואם לא אז אני ממליצה שתלכי ללמוד ותפגשי עם אהובך בחופשים.

 

[מיכלפ]

כן רוצה ללמוד ../images/Emo13.gif

תודה על האיחולים אורלי. זה לא שאני לא רוצה ללמוד בכלל, אני רק בת 22 ועדין אין לי ראש ללמוד, אני רוצה קודם לעשות קצת כסף, להנות עוד קצת, ואז ללמוד. פשוט אבא שלי חושב שאני "מבזבזת את הזמן שלי" אני מתכננת לטוס לארה"ב רק לחצי שנה ואז לחזור אז אולי אפילו אתחיל ללמוד שנה הבאה אז זה לא הבעיה. הבעיה היא איך אני גורמת לאבא שלי להבין שאני לא מבזבזת את הזמן שלי בזה שאני אטוס לחצי שנה לארה"ב... וחוצמיזה חבר שלי הוא לא הסיבה היחידה שאני רוצה לטוס (אומנם העיקרית).. יש לי שם הרבה חברות, מה שפה אין לי בכלל כי נותק כל קשר בזמן שלא הייתי שנה בארץ... ויש אפשרות שתהייה לי שם עבודה, מה שפה בארץ לא הכי נראה עם כל המצב הנורא שיש בארץ... ובכלל עם כל המצב בארץ בא לי לעזוב...

 

[sh8]

הי מיכל!

הסיפור שלך מזכיר לי מאוד את הסיפור האישי שלי!! אני הכרתי את בעלי כשהייתי בת 21 כשנסעתי לארה"ב בפעם הראשונה. הוא אמריקאי ובזמנו הוא למד לתואר הראשון שלו. זו היתה אהבה ממבט ראשון, בעיקר מבחינתו. אולם כמה שידעתי שאני אוהבת אותו מאוד, לא ידעתי מה יקרה כשאחזור לארץ: מבחינת מרחק, הורים וכו´. חזרתי בספטמבר לארץ, דצמבר הוא כבר נחת בארץ כדי להכיר את המשפוח´ה. ההורים שלי מאוד אהבו אותו כבן אדם אך כמובן הקטע הנוצרי אכל אותם, אבל הם חשבו שהוא יחזור חזרה והרומן ידעך לו לאט לאט. אבל.... לא רק שלא דעך אלא התגבר. ואז החלו הצרות שלא אפרט אותן כי קצרה היריעה. ההורים דרשו בכל תוקף שאנתק כל קשר עימו. כמובן ביטלו שיחות לחו"ל מהבית אבל הוא היה מתקשר אלי לפלאפון, וכתבנו אימיילים ומכתבים וכל מה שיוכולנו כדי להיות בקשר. אני גם התחלתי ללמוד לתואר הראשון כך שלא יכולתי לקום וליסוע, מה גם שלא הייתי מוותרת על הלימודים!!! כך נשארנו בקשר שנתיים מבלי לראות אחד את השני. אחרי שהוא סיים את התואר הראשון, הוא התקבל ללימודי דוקטורט במכון וייצמן ובטכניון והוא היה מוכן לבןא ללמוד בארץ,אך מאחר שהורי היו עדיין אנטי לא יכולתי לאמר לו לבוא. אז הוא עשה תואר שני בארה"ב ואז, לאחר שנה הורי נשברו!!! הם ראו כמה שהבחור המקסים הזה אוהב אותי, ואיזה הקרבה הוא מוכן לעשות בשבילי, וזה אומר אחרי שהוא סיים את התואר השני שלו הוא התקבל שוב למכון וייצמן וטכניון ללימודי דוקטורט והוא רצה לבוא לארץ כדי לגור איתי וללמוד! וברגע שהורי אמרו כן! הוא קנה כרטיס והגיע לתחילת שנת הלימודים. גרנו יחד שנה, התחתנו בשנה הזו נישואים אזרחיים בארה"ב ומסיבת חתונה מהממת +טקס שארגן המרכז לזכויות האדם והאזרח וכן אנחנו גם כן כתבנו חלק מהטקס שנערך בארץ. אליו הגיעו הוריו ואחיו, שתמכו בנו לאורך כל הדרך. כיום אנחנו בני 26 נשואים, אומנם גרים בטקסס, מאחר שבעלי קיבל מילגת לימודים לדוקטורט שלו שלא יכולנו לסרב לה, אני עובדת כמורה בבתי ספר, ואנחנו חושבים כבר על הילדוד,ס...אבל העיקר, אנחנו עדיין מאוד מאוד אוהבים, ויש לנו תמיכה מדהימה משתי המשפחות! אז רציתי לכתוב את סיפורי כדי להפיח אופטימיות בכל מי שנמצא במצב דומה אבל, אני רוצה לציין שלולא הדבקות של בעלי, וכן ההתענינות העמוקה שלו בדת היהודית (למרות שהינו נוצרי מאמין ואין סיכוי שיתגייר ) עצם זה שהוא לקח קורס עברית בזמן לימודיו. והצורה שבה התיחס להורי, שהיום הוא כמו בן שלהם!!! כל אלה תרמו מאוד מאוד לשינוי שמדהים שחל בהורי!!! אז אשמח לענות על שאלות אם יש. ומיכל, אני ממליצה לך ללכת ללמוד ולפחות לעשות את התואר הראשון, ואם זה יהיה זה בינכם, אני מאמינה שהכל יסתדר! אז בהצלחה לכולם!!!

 

[מיכלפ]

הסיפור שלי

נורא אהבתי את הסיפור שלך, הוא קצת קצת דומה לשלי.. אולי אני אספר את שלי מההתחלה, איך הכרנו (אנסה לקצר): אחרי בערך חצי שנה שלי בפרינסטון, ניו-גרסי, בתור אופר התחלתי ללכת עם חברות שלי לבר שאוניברסיטה. ערב שישי אחד הייתי במסיבה בבית של סטודנטים באוניברסיטה והיו שם כמה ישראלים שלומדים שם. אחד מהם הכיר לי בחור יפיפה וגבה קומה, שלהפתעתי הוא התחיל לדבר איתי בעיברית.. לא התייחסתי אליו כל כך באותו ערב, מה גם שיותר מאוחר במסיבה הוא היה מאוד מאוד שיכור והתחיל לירדוף אחרי

ומאותו ערב לא רציתי שום קשר איתו (חשבתי שהוא איזה משוגע שמישתכר כל הזמן...) עברו להם הימים והחודשים ואני התעלמתי ממנו כל פעם שהייתי בבר (כמעט כל ערב) הוא היה משחק ביליאד ואני הייתי עם החברות האופריות שלי.. עד שערב אחד בבר הוא ניגש אלי והציע לי לצאת איתו, אמרתי לו שאחשוב על זה ...יומיים אחרי פשוט נתתי לו את מס´ הטלפון שלי, והוא התקשר אלי למחרת. מאותו יום דיברנו והכרנו יותר טוב. הוא בלגי, לומד לתואר דוקטורט, לוקח קורס עיברית באוניברסיטה כבר שנתיים, נראה מצויין

ופשוט התחלנו להתאהב. הוא אמר לי שמאז אותו לילה במסיבה הוא לא הפסיק לחשוב עלי ורק אחרי חודשיים היה לא האומץ לגשת אלי (ביישן..) בערך חודשיים נפגשנו יום יום בפרינסטון עד שהסימסטר ניגמר והוא היה צריך לטוס הביתה ואח"כ לישראל (!) לקורס עיברית באוני´ חיפה. כשחזרתי באוגוסט לארץ בילינו ביחד 11 יום הכי מאושרים בחיים של שנינו (הוא אפילו היה בחתונה של אחי) ההורים שלי התייחסו עליו יפה אבל כמו שכבר קראתי פה בכמה הודעות, זה היה קצת צביעות של ההורים שלי... הם כמובן לא אוהבים את זה שהוא נוצרי ולא הכי מרוצים מהקשר.. בקיצור מאז שהוא עזב הוא התקשר אלי כל יום (השאיר להורים שלו חשבון טלפון של יותר מאלף דולר!!!) ואימיילים, צ´טים. אני רציתי, עוד לפני שהכרתי אותו, להישאר בארה"ב יותר משנה, לעבוד שם ולחסוך, ואז ללמוד. אני ממש לא מרגישה שאני מבזבזת את הזמן שלי או משהו כזה, אני פשוט נהנת מהחיים ומנסה להיות מאושרת. אני כמובן לא אוותר על לימודים, אני מאוד רוצה ללמוד, וכמובן סטפן (זהו שמו של הבחור שלי..) רוצה שאלמד. ודרך אגב הוא מנסה לשכנע את פרינסטון שישלחו אותו לאוני´ חיפה שנה הבאה, השנה האחרונה שלו ללימודים.. מקווה שיסתדר. אוקי אני מקווה שזה לא היה ארוך מידי, אני פשוט כל כך שמחה שיש לי עם מי לדבר ומישהו מוכן להקשיב

אתם נהדרים! כל כך רציתי לספר את הסיפור שלי, לחלוק אותו עם אנשים במצב דומה לשלי, לדעת על זוגות אחרים - מצאתי את הבית השני שלי !!

תודה לכולם ואני באמת חושבת שהכל יסתדר בסוף כי האהבה תנצח. ובאמת שיהיה בהצלחה לכולנו! רציתי לשאול אותך SH8 - מה עשית בארה"ב כשהכרת את בעלך, טיילת? עבדת? למדת?

 

[sh8]

התחלה מבטיחה!

התחלת הסיפור נשמעת מבטיחה, ואם הוא כ"כ רוצה אותך תני לו לעשות את הצעד הראשון לקראתך, כפי שאמרת הוא רוצה לבוא לארץ ללמוד אז שינסה להגיע! אני נסעתי לארה"ב מטעם הסוכנות היהודית להדריך במחנה קיץ! אשמח לשמוע את התפתחות העניינים

 

[GalGula]

בהחלט התחלה מבטיחה...

ברוכה הבאה לפורום, ואני שמחה שאת מרגישה כאן כמו בבית שני. אנחנו כאן בכל מקרה לעזור לך גם ברגעים הקשים, וכמובן גם לשמוע על הרגעים היפים

.

 

[GalGula]

ברוכה הבאה! ../images/Emo24.gif

קראתי עכשיו את הסיפור, והוא מדהים בעיני. אני חושבת שיש לך גבר מיוחד ומדהים, בטוחה שאת מסכימה איתי

... כל-כך חשובה הגישה של בן-הזוג להצלחת הקשר, ואני חושבת שהוא היה בגישה הכי נכונה שיכולה להיות, אם זה מבחינת ההתמודדות עם המשפחה והמסורת היהודית, ואם מבחינת ההקרבה שלו להמשך הקשר בכל מחיר. שיהיה לכם רק טוב...

ו... נשמח לשמוע את סיפור החתונה שלכם ולצרף אותו לשאר הסיפורים של הפורום, עושה רושם שהיתה חתונה מעניינת ולא שגרתית. נשמח לשמוע גם על המרכז לזכויות האדם והאזרח (לא זכור לי ששמעתי עליהם בעבר).

 

[מיכלפ]

תודה

כן הוא באמת בחור מדהים.. הייתי איתו בצ´ט היום בבוקר ודיברתי איתו על זה שאני לא יודעת מה לעשות, האם להשאר ולהתחיל ללמוד כבר בפברואר (אני צריכה לעשות מכינה, אין לי בגרות מלאה) או לטוס לחצי שנה לארה"ב. והוא מה זה עזר לי. אנחנו יכולים לדבר על הכל, הוא הבנאדם שיודע עלי הכי הרבה ואני מרגישה נורא נוח לספר לו הכל ולדבר איתו על הכל. הוא כמובן מאוד היה רוצה שאבוא לחצי שנה אבל הוא גם אמר לי שהוא מאמין בחינוך ורוצה שאתחיל ללמוד.. אבל בסוף הוא אמר לי "תעשי מה שאת רוצה" ותכלס הוא צודק. זה קשה, באמת החלטה קשה אבל אני חושבת "חיים רק פעם אחד" גם אם עושים טעויות בדרך, מה שעושה אותי מאושרת אני צריכה ללכת על זה. למרות שלפעמים זה קשה.. וכבר קראתי פה באחד ההודעות על זה שלפעמים יש מחשבות שאולי זה לא ילך, אולי זה יהיה קשה מידי, הקשר בשלט רחוק וגם על זה דיברנו בצ´ט אבל שנינו אוהבים ומאמינים באהבה שלנו ונילחם בכל בעיה או מיכשול שיהיה לנו בדרך.. כבר חשבנו על הבית על החוף באי פיג´י שם אנחנו רוצים לגור... טוב, חתונה עדין אין בעתיד הקרוב אבל היו כבר כמה סימנים... הוא אמר לי שבחתונה של אחי הוא התקשר לאמא שלו ואמר לה משהו על זה שהוא מרגיש שהוא רוצה להתחתן... איך שמחתי כשהוא אמר לי את זה.. בקיצור נחייה ונראה וכמובן שאעדכן אתכם בעתיד -לא הצלחתי להעלות את הסמיילים...

 

[מיכלפ]

אופס טעות!

סליחה!! חשבתי שההודעה היתה אלי, לא שמתי לב...

 

[GalGula]

זה בסדר ../images/Emo8.gif

אני בטוחה שגם יקירך אדם מדהים

 

[sh8]

חתונה בארץ!

לאחר שעברנו את כל הרבנים בחיפה, ואחרי שהבנו שאף אחד מהם לא ינהל לנו את הטקס בארץ, התחלנו לחשוב על אלטרנטיבה אחרת. שנינו רצינו שיהיה איזשהו טקס במסיבת החתונה בארץ, זה היה חשוב לי אבל גם בגלל הורי שרציתי שיחוו בכל זאת טקס נישואין גם אם הוא לא דתי. אז לאחר חיפושים רבים, וטלפונים הגעתי למרכז של זכויות האדם והאזרח, אותו מנהלת אישה מאוד נחמדה ושמה תמר לשם. כעיקרון מטרת המשרד לשנות את החוקים במדינת ישראל ולאפשר לזוגות מעורבים וכן לזוגות רגילים שאינם רוצים להתחתן דרך הרבנות להתחתן חתונה אזרחית בארץ. תמר לשם מנחה טקסי חתונות אזרחיות. יש לה פורמט מסוים שהיא קוראת בטקס, גם בעברית וגם באנגלית. מאוד מרשים וכמובן אנחנו הוספנו מספר דברים. שתי האימהות שלנו קראו משהו בטקס, וכן חברה הכי טובה שלי רצתה גם כן להשתתף. ובסוף בעלי ואני אמרנו אחד לשני מספר מילים מרגשות. וזהו. עשינו כניסה לחופה כמו בחתונה רגילה, כך שהורי ואחי נכנסו, וכן הורי בעלי, ובסוף אנחנו. אנשים שראו את הטקס היו המומים, כולם אמרו שהיה טקס מדהים ומאוד מיוחד. כמו כן ההורים של בעלי ואחיו הגיעו לחתונה דבר שבהחלט תרם לאוירה המשפחתית ולשמחה. הכתובת והטלפון של המשרד: המרכז לזכויות האדם והאזרח מירשם נישואים אלטרנטיביים תמר לשם מנהלת המרכז רח´ טשרניחובסקי 30 ת"א מיקוד 61230 טל´: 03-5285196, 03-5255154 אני מקוה שלא השתנה שום דבר, אנחנו התחתנו לפני כמעט שנתיים. המרכז עצמו מתקיים על תרומות, לכן לטקס שילמנו כ 700 שקל שכלל מונית שתביא את תמר. כלומר בלי מונית כ 500 שקל. זה היה אז המחיר. אשמח לענות על עוד שאלות. בהצלחה!!!

 

[GalGula]

תודה על המידע ../images/Emo13.gif

וכמובן שסיפורך כבר התווסף למאמרי הפורום

.

 

[bisty]

נשמע מצויין ואולי אני אאמץ את זה

רק שאצלנו כנראה תהיה רק המשפחה שלי כי אביו החורג של סיימון עבר התקף לב לא מזמן ואסור לו לטוס. לי זה נראה די חסר טעם בלי שתי המשפחות. במיוחד שלא נראה לי שאמי היתה רוצה לצפות בטקס חילוני בו אני נישאת ל"גוי" כלשונה... נראה לי שאם היא תעמוד שפ ותעשה פרצוף חמוץ זה רק יבאס לנו את היום שאמור להיות מאושר. אנחנו המון חושבים על זה ולא מגיעים להסכמה. אייכשהו נראה לי שיהיה הכי פשוט לקפוץ לקפריסין ולעשות את זה לבד בלי בלאגן. מה אתם אומרים?

 

[GalGula]

אני אומרת....

בעצם אני שואלת קודם.... מה איתכם? מה חדש? איך מתקדמים הענינים עכשיו? מקוה שפתרתם את המתח שהיה ביניכם, ושאת שלמה עם ההחלטה לעזוב. תעדכני אותנו מיכלי

 

[blixgirl]

היי ../images/Emo24.gif

בסוף היום הכי חשוב שאתם תהיו מרוצים ושלמים עם עצמכם... בחרי בטקס שהכי מדבר אל ליבכם והכי מקרב אתכם למטרת החיים המשותפים, כל השאר יסתדר מעצמו... חיבוקים מכאן ואשמח לעזור בכל דרך,רק תגידי איך...

בליקסי