חדשה בפורום

[Rachel 181]

תודה קורלי, מכל הלב! גמר חתימה טובה רחל 17

 

[lilsch]

חדשה בפורום

נעים להכיר
אני חדשה בסטטוס וחדשה בפורום
ביום חמישי ציינו את השלושים ...
אני בת 53 והוא היה בן 58
היה חולה בסרטן המעי הגס שנה וחצי.
הוא היה סמל הבריאות
רץ, צעד, שחה , רכב על סוסים , עבד בחקלאות, לא עישן , לא שתה , תמיד הקפיד על תזונה נכונה , הקפיד להבדק
וכשעשה קולונוסקופיה מסתבר שכבר היו לוגרורות
שום טיפול לא עזר
והוא לא ויתר , נלחם עד יומו האחרון .
כלכך רצה לחיות!!!
ואני אלמנה בת 53
אמנם עם ילדים מקסימים (6) ונכדים (5) אבל לבד
ועבר רק חודש ורק ראש השנה ויום כיפור אחד
איזה מסע כבד!!!

 

[Rachel 181]

אתך בכאבך,

אכן מסע כבד, שבו אני כמוך נמצאת מזה 8 חדשים, אותה מחלה ארורה אצלו החלה המחלה בערמונית ועברה למעי הגס...שנה וחצי נלחמנו ללא הועיל...
"היה סמל הבריאות
רץ, צעד, שחה , , עבד בגינה, לא עישן , לא שתה ,צייר במחוננות עילית ומוצלחת, תמיד הקפיד על תזונה נכונה , הקפיד להבדק
וכשעשה את בדיקת הערמונית מסתבר שכבר היו לוגרורות
שום טיפול לא עזר, "

אנו לא ויתרנו , נלחמנו עד יומו האחרון .

והנה כאן אנו לבד,מתגעגעים,שואלים למה ומדוע? מבכים אותו וגם אותנו שאותו איבדנו...
אכן יש לנו את ילינו ואת נכדינו, אבל אל לנו לשכוח שיש לנו גם את עצמנו, שאנו למרות כ להכאב את חיינו ממשיכים ועדיף למצוא דרכים להמשיכם כך שלא רק נהיה אלא ננסה אף לחיות, מוקדם מדי לעניות נסיוני בשלב זה לראות זאת כך,אבל האמיני לי אין לנו ברירה אחרת, לא נוכל להביאו אלינו חזרה, אלא להישען על התקופות היפות שהיו לנו יחד על זכרונותינו הטובים ממנו.
בכדי להתגבר במובן מסויים על הכאב והצער, אולי גם להדחיק אותו שבתי לעבודתי מייד אחרי פטירת בעלי, אוכל לאמר שזה עזר לי לפחות בחיי היום יום, שיכולתי לאחר תקופה מסויימת להדחיק את הכאב לפחות עד הערב שבו הייתי בדד... וכן לא התכנסתי בתוך עצמי למרות הרחמים העצמיים שלי נפתחתי שוב לחברי שגם הם לי עזרו לזחול מחורים שחורים שבם נפלתי...
טוב עשית בהצתרפותך לפורום,כאן תקבלי כמו כל אחד מאתנו את התמיכה הנפשית שלה זקוק כל אחד במצבנו, תוכלי לפנות אלינו כל רגע שבו את זקוקה לעידוד או חיבוק וירטואלי, יש כאן אנשים מדהימים שעברו ועוברים את אותם הדברים שאנו חווים...
חיבוק חזק ואנא את תתמהמהי ואם תרצי לשפוך את ליבך כאן אנו איתך עם אוזן קשבת ולב מחמם...
רחל 17

 

[lilsch]

ממשיכים הלאה!!

תודה רחל
כל רגע נכנסתי לראות אם יש תגובה , ואכן הזדרזת לענות.
כמוך גם אני חזרתי לעבודה , והבית כרגע ( חופשה מלימודים , חגים ) מלא ילדים .
וכשואלים אותי אני עונה שיש רגעים קשים ועצובים ,בוכים וממשיכים לחיות
אישי לימד אותי בתקופת המחלה שחייבים להתגבר ולהמשיך הלאה ולקוות וזה מה שאני משתדלת לעשות...

 

[Rachel 181]

תמיד לשרותך

לילש, ככך עברתי את שמך כך קל יותר,
יכולה את להיות גאה בכך שלמדת מאישך את הצורך והידיעה שיש להמשיך הלאה, וכן טוב עשית בחזרתך לעבודה וטוב שיש לך אותה, לא כל אחת יכולה לאמר שיש לה עבודה המוציאה אותך כל יום לעולם החיים וישנן הרבה מאיתנו שבתחילת דרכן מחפשות עיסוק כל שהוא מסיבה זו...
כן הבית כרגע מלא ואת יכולה להעסיק את דעתך בסביבתך הבריאה שחובקת אותך בצערך, הישעני עליה זה לא מובן מאליו...
אני הראשונה להשיב לך מאחר וכאן יום ראשון לא עובדים, זה היום שבו אני נכנסת לקרוא באתר אלא אם כן זקוקה אני לתמיכה... יום ראשון הוא היום שבו משתדלתאני להשיב תמיכה... יתר על כן משוכנעת אני שעדהערב תתקבלנה תגובות נוספות מחברים מקסימים כאן באתר,

אשמח לשמוע ממך על גם בטוב וגם בצר לך...
רחל 17

 

[רוזהלי]

lilsch

 

[רוזהלי]

שלחתי לך מסר

 

[yamkachol]

משתתף בצערך.

אכן, זה בהחלט מסע כבד.
כואב וקורע.
כואבים וממשיכים, עוד דקה ועוד שעה, עוד יום ועוד שבוע.
כך לאט לאט מתקדמים בתהליך השיקום של חיינו.
חיינו שעברו רעידת אדמה,
כעת אנו מתחילים תהליך ממושך ואיטי של שיקום חיינו, ללמוד לחיות "בלי". לחיות אחרת מכפי שחיינו עד כה.
בנוסף הייתה לך גם התקופה של השנה וחצי -בכלל בכלל לא פשוטה
משער שיש לך אפשרות ליווי בבית החולים, לשיחות,
אני מאוד מאמין בעבודה קבוצתית.
ה"ביחד"- יש לו כוח.

כל הכבוד על ההתמודדות,
חגי

 

[lilsch]

לכל המעודדים - תודה !
אני מרגישה שהגעתי למקום הנכון
המציאות שנכפתה כל כך מאיימת וטוב לדעת שיש אוזן קשבת ויד מושטת לעזרה .
הלבדהוא לא לג מרי לבד והבור אמנם עמוק אך יש חבל הצלה
תודה אנשים טובים !

 

[נסיכת הכוכב]

גדול

לילך גם לי נעים להכיר אותך אישה ואם וסבתא
אתה בלי אישך אבל קשה לומר לבד , המשפחה העוטפת לא תתן לך להישאר לבד
ולפ הכתיבה שלך אני מבינה שאת מחוברת לחיים , ואני פה להקשיב לך
שולחת לך ים של כוחות להמשיך הלאה אל העתיד שלכם