חדשה בפורום
אני תמיד מרגישה זקנה בין כל האמהות הטריות ולחברות שלי יש כבר ילדים גדולים. שמחה שיש מקום להתייעץ ולשתף ולהרגיש שווה בין שוות. אני בת 38, אם לגיאצ'וק המתוק בן 7 חודשים. עייפה רוב הזמן, שכן בחודשים האחרונים גיא הפסיק לישון בלילות! האמת שאנחנו דיי מותשים. בן זוגי, בן 46, כבר חושש לעשות ילד נוסף והתחיל לדבר על לוותר על זה ברצינות. הוא חושש שלא נעמוד בזה ונהפוך להיות כמו רוב הזוגות שהוא מכיר - זרים, עייפים וכועסים. האמת, שבתוך תוכי גם אני חוששת אבל אני לא מרשה לעצמי להגיד לו את זה. גיאצ'וק מקסים וממלא אותנו באושר. אבל חוסר השינה כבר מתחיל להראות את אותותיו ואני לא יודעת מה יהיה כשאני אחזור לעבודה (אני בבית עד ספטמבר כשגיא יהיה כבר בין 9 חודשים). עכשיו אני עוד יכולה להיכנס לשנ"צ איתו בצהריים וקצת להתאושש. איך עושים את זה?
אני תמיד מרגישה זקנה בין כל האמהות הטריות ולחברות שלי יש כבר ילדים גדולים. שמחה שיש מקום להתייעץ ולשתף ולהרגיש שווה בין שוות. אני בת 38, אם לגיאצ'וק המתוק בן 7 חודשים. עייפה רוב הזמן, שכן בחודשים האחרונים גיא הפסיק לישון בלילות! האמת שאנחנו דיי מותשים. בן זוגי, בן 46, כבר חושש לעשות ילד נוסף והתחיל לדבר על לוותר על זה ברצינות. הוא חושש שלא נעמוד בזה ונהפוך להיות כמו רוב הזוגות שהוא מכיר - זרים, עייפים וכועסים. האמת, שבתוך תוכי גם אני חוששת אבל אני לא מרשה לעצמי להגיד לו את זה. גיאצ'וק מקסים וממלא אותנו באושר. אבל חוסר השינה כבר מתחיל להראות את אותותיו ואני לא יודעת מה יהיה כשאני אחזור לעבודה (אני בבית עד ספטמבר כשגיא יהיה כבר בין 9 חודשים). עכשיו אני עוד יכולה להיכנס לשנ"צ איתו בצהריים וקצת להתאושש. איך עושים את זה?