חדשה בפורום

[mia31]

חדשה בפורום

היי לכל הבנות קודם כל אני מאוד שמחה ומודה שיש פורום כזה. זה מאוד עוזר. אתמול , אחרי כ- 15 שנה של כאבים נוראים והרבה רופאים, הגעתי לפרופסור מסויים, שאמר שכל התסמינים שקיימים במחלה הזאת מופיעים אצלי. מצד אחד זה הכניס אותי לשוק, מצד שני אני שמחה לגלות שאני לא פסיכית (כשהייתי באה עם כאבים לרופאים, הם היו שולחים אותי מרופא לרופא וכולם היו אומרים שהכל בסדר). יש לי 2 בנות מקסימות ( נכנסתי להריון אחרי טיפול ארוך של הזרקת הוריגון ואיקקלומין והרבה בכי בכל לילה)) -הרופא אמר שהיה לי מזל גדול. אבל אני עדיין סובלת מכאבים ביום יום. אני לא מרגישה אשה. ולשאלה: ברגע שמנטרלים את כל המוקדים בלפרוסקופיה - תוך כמה זמן זה יכול לחזור? 2. איפה רצוי להיות מטופל: אצל רופא נשים מטפל או במרפאה בתל השומר? אודה לכם על תשובתכם אני מבינה את כאבכם ומאחלת לכולם שימציאו מרפא

 

[זואילי]

לילה טוב לך ../images/Emo140.gif

וולקאם. את לא פסיכית. לשאלתך השנייה - להיות מטופלת במרפאת האנדו בתה"ש זה מעולה. כל אחת לפי מצבה מגיעה לביקורת, בין אם זה פעם בחצי שנה, פעם בשלושה חודשים, או כל חודש. אני באופן אישי, עושה הפרדה. הגניקולוגית הרגילה היא לדברים השגרתיים (נגיד פאפ, או כל מיני עניינים מינהלתיים), מרפאת האנדו היא כמובן לכל מה שקשור בניתוח ובביקורות וייעוץ במיני נושאים ושמירה עד כמה שאפשר על המצב רגוע וכמובן "בקרת נזקים" בין טיפולי פריון, ויש לי רופא פריון ל IVF. ושאר האיברים הקשורים - גם עבורם יש לי רופאים ספציפיים ואני כמובן מעדיפה להיות בביקורות אצל אותם הרופאים שעובדים עם מרפאת האנדו. כל אחד מאלו - אני מעדכנת בנוגע לכל מה שאני עוברת. לגבי השאלה הראשונה - אם תעשי ניתוח ולא תהיי על דיכוי, אז כל ווסת תמשיך בשלה וכך גם האנדו. אם יש לך מוקדים מיקרוסקופיים, או לא הכל "נוקה" בניתוח - הם ישגשגו. אם המחלה שלך אגרסיבית, אז יגיעו מוקדים חדשים. ניתוח זה לא תרופה למחלה וזה לא "זבנג וגמרנו". זה סוג של טיפול, ובהרבה מקרים זה הופך את החיים לנוחים יותר. (לצערי לא בכל המקרים). צריך לשמור על המצב. צריך להיות עם היד על הדופק. וכל אחת בוחרת בדרך שלה. גם לדעתי אין תשובה אבסולוטית. כל אישה והאנדו שלה. וחלק מקבלות שקט ושלווה וחלק לא. חלק מייד וחלק אחרי זמן. לסבול מכאבים יום יום זה מוכר ועצוב, ומאוד לא נורמלי וצריך לטפל בזה. כשאיכות החיים נפגעת, כשאת אומרת שאת לא מרגישה אישה אז צריך לעשות עם זה משהו. ואם אחרי ייעוץ במרפאת האנדו תחליטי שאת בוחרת לעבור ניתוח, אז קחי בחשבון שיש מחיר לשלם. מחיר לדיכוי אם תחליטי ומחיר ל - לא דיכוי אם תחליטי. דבר אחד בטוח - ה

הזה, ויופי שמצאת אותנו.

 

[mia31]

תודה רבה על התשובה.

אתן מקסימות

 

[lilo4]

מתוקה ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

גם אני אובחנתי כחולת אנדו' עד ממש לא מזמן.. וברגעים הראשונים גם אני הייתי בשוק, והייתי מפוחדת ומבוהלת. ומצד שני, גם אני הרגשתי בדיוק כמוך את ההקלה הזו, כי פתאום יש שם וסיבה לכל הכאבים האלה. תראי, אני לא רופאה, ובתור "טרייה" במחלה הזו גם אין לי כ"כ ניסיון לא עם ניתוח ולא עם דיכוי. פשוט לטעמי ניתוח הוא צעד טיפה קיצוני. גם המחשבות שלי ברגע הראשון רצו מהר מהר לכיוון של הניתוח, איזה רצון כזה ללכת על הפעולה הכי קיצונית בתקווה שזה יתן מקסימום פיתרון. יכול להיות שניתוח הוא הפיתרון הכי טוב בשבילך כרגע, אני לא פוסלת ולא שוללת כלום. פשוט אני באמת ממליצה לך לקרוא כל מיני מאמרים, להסתובב קצת בפורום, לעכל לאט לאט את המידע. וכמובן להתקדם לאט לאט, כדי שתהיי בטוחה שאת בוחרת בדבר שהכי מתאים לך, ושאת שלמה עם הטיפול שאת מקבלת. אני מאוד מתחברת להרגשה שאת מתארת, שפתאום את לא מרגישה אישה, אבל את כן אישה. המחלה לא יכולה לקחת לך את זה בשום פנים ואופן. תרגישי טוב

ובכל דבר שאת צריכה ורוצה- אנחנו כאן

 

[זק המקורית]

ברוכה הבאה

קיבלת תשובות מצויינות..... רצוי בהחלט להיות בהשגחה של מי שמבין באנדו כדוגמת הרופאים במרפאת אנדו בתה"ש. תהני מהבנות....ועל תתני לאנדו להשתלט..... אנחנו כאן