חדשה בפורום עם שאלה

mishmish25

New member
חדשה בפורום עם שאלה

קודם כל אחלה פורום (הייתי קוראת סמויה והחלטתי לצאת מהמקלדת)... אני לא יודעת אם השאלה מתאימה לפה אבל אני אנסה בכ"ז. אני נשואה שנה וחצי ויש לנו תינוק בן 5 חודשים
. אנחנו מאוד אוהבים וכייף לנו ביחד
, אבל מאז שהבייבי הצטרף למועדון קצת קשה לנו. אנחנו רבים הרבה ומתקשים לתקשר כמו קודם בגלל העייפות והעצבים ששנינו עובדים קשה (הוא בחוץ ואני בבית עם הבייבי).
היום בבוקר עשינו החלטה שמספיק עם הריבים (שהם על כל שטות שבעולם) וממשיכים הלאה לתקן את היחסים. השאלה היא... יש לכם טיפים איך להתחיל לשפר? מה אפשר לעשות שיהיה יותר כייף בבית? אולי רעיון נחמד לפינוק שלא דורש כסף...כל עצה תתקבל בברכה... תודה מיקי
 

ענתי 10

New member
לדעתי אתם פשוט עוברים תקופת

הסתגלות למצב החדש. ברור שהחיים עם ילדים הם שונים בתכלית מהחיים "הקודמים". לא רק החיים הזוגיים משתנים, אלא גם החיים הפרטיים של כל אחד מבני הזוג - סדר עדיפויות למשל, חלוקת התפקידים החדשה וכו' וכו'. וברור שכמו בכל מצב קשה - הזוגיות עומדת כאן למבחן. לדעתי לפני שאתם חושבים על פינוקים ועל כיף אתם פשוט צריכים לשבת, לדבר, להבהיר מחשבות, עמדות, רצונות, ציפיות, ואז כשהכל יהיה ברור תחליטו יחד על "זמן איכות" שתעשו מה שטוב לכם.
 

mishmish25

New member
עיצה טובה

התחלנו לעשות את זה השבוע והיום גם סיכמנו כל מיני דברים... אני פשוט חושבת שאולי קצת זמן איכות יחזיר מעט מהקסם לא?
 

ענתי 10

New member
חייבים חייבים זמן איכות

מבחינתי אפילו לקבוע מראש ולרשום ביומן. אבל קצת קשה לי לתת עצות - זה תלוי במה אתם אוהבים לעשות, כמה זמין הבייביסיטר שלכם, עד כמה יש לכם זמן פנוי וכו'. אצלנו אפילו ישיבה משותפת מול טלויזיה במשך חצי שעה רצופה נכנסת בגדר זמן איכות
 

s h i r k u s h

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

אתם כרגע עוברים תקופה קשה שקורה בד"כ אחרי בום כזה- פתאום יש לכם ילד, יש לכם אחריות ואין מה לעשות זה גורם למתח והמתח גורם לחיכוכים ועצבים שמביאים לאותם מריבות. כל הכבוד על המודעות ועל ההחלטה. איך משפרים את הקשר?
יותר להקשיב אחד לשני ויש הבדל מאוד משמעותי וגדול בין הקשבה לשמיעה.
אולי לעשות ערב פינוקים לפחות פעם בשבוע: מסז' וכו'- לדאוג שבני משפחה ישמרו באותו ערב על התינוק וככה יהיה לכם קצת זמן איכות אחד עם השני. מקווה שעזרתי
 

אשת מים

New member
מישמיש 25

לדעתי הבעל שלך מקנא קצת בבייבי החדש ,מה שקורה להמון אבות חדשים . פתאום כל תשומת הלב שלך מרוכזת בו את מסתכלת כל הזמן מתי צריך להאכיל,נגשת אליו מיד כשהוא בוכה בקיצור מרוכזת כל-כולך בתינוק החדש ובצדק .בוודאי המצב חדש גם לך ואת לומדת להתמודד איתו. אני משערת שכאשר בעלך מגיע מהעבודה את כבר מתה למסור לידיו את הילד ולקבל כמה דקות של מנוחה ממנו. קצת להיות לבד . זהו מצב שקורה לכל האימהות החדשות את לא יחידה . נסי כאשר בעלך מגיע לתת לו את מירב תשומת הלב . איך שהוא נכנס הביתה קבלי אותו בנשיקה,שאלי אותו איך עבר היום האם הוא מעדיף קודם להתקלח או אולי שהוא רוצה לאכול שבי איתו כשהוא אוכל אפילו עם התינוקי על הידיים בקיצור התרכזי רק בו .גם אם היה לך יום נוראי עם התינוק .וגם אם הוא בוכה באותו רגע . נסי לחזור לחיים שלך ושל בן זוגך ללא התינוק.הקשיבי לו ,הוא מרגיש נטוש.ללא תשומת לב .כאילו שעכשיו הוא לא מענין אותך . אם תחזיקי מעמד צפי איתו מעט בתוכניות שהוא אוהב בטלויזיה .תהיי כל כולך שלו עד כמה שניתן .שתפי אותו בגידול הילד ספרי מה עשיתם כל היום . בוודאי בעלך חושב שמהרגע שאת מגיעה הביתה מהעבודה את לא עושה כלום! .והכי חשוב דברי איתו על מה שמציק לו .דברו דברו דברו .אם ביום שישי הוא לא עובד שאלי אותו מה דעתו לטייל שלושתכם ביחד ?אולי סתם ארוחת בוקר משותפת .לא חיבים לצאת לבית קפה אפשר לעשות זאת גם בבית . אינני יודעת מה רמת שיתוף הפעולה שלו עם גידול התינוק.אבל אם הוא מפחד לגשת אליו או להחליף לו למדי אותו (בשיא העדינות).כל משימה שאת נותנת לו עם הבייבי בקשי בחיוך ובעדינות. מקווה שהכל יסתדר. ודבר אחרון , הנשים הן הקובעות את הלך העינינים בבית זיכרי זאת תמיד .אם תהיה לך סבלנות תהיה גם לו . בהצלחה והמשיכי לעדכן אותנו .
 

mishmish25

New member
וואו את פגעת בול בכמה דברים

אז נכון שבהתחלה הוא מאוד קינא בו אבל לפני 3 חודשים זה עבר לו. אני מאוד משתדלת כשהוא נכנס ככה להיות איתו ולשמוע מה עובר עליו. אנחנו כל ערב ובוקר אוכלים ביחד אנחנו לא מוכנים לוותר על זה. הוא משתדל לעזור עם הילד אבל לא תמיד הוא סבלני מספיק לעשות את הדברים כמו שצריך... מודה שקצת בקטע הזה אין לי סבלנות. תודה על העיצות... תגידי יש לך טור עיצות באיזה עיתון? כי אם לא לכי על זה את אלופה...
 
קודם כל ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

בהחלט הגעת למקום הנכון
יש כאן אנשים נפלאים עם תובנות שבהחלט מאירות עיניים. ולפי מה שאת כותבת אתם במצב נורמלי בהחלט. אתם עוברים מטמורפוזה והופכים מזוג למשפחה וזה בכלל לא פשוט. היתרון שלכם שאתם מודעים לבעיתיות ויש לכם רצון לשפר ולהצליח. וזו הדרך לזוגיות טובה לצד ההורות. מה לעשות? 1. לצאת מהבית. לקחת ביביסיטר או סבתא ולצאת לבד לכמה שעות. התינוק שלכם יוכל להסתדר יפה בלעדיכם. 2. להשתדל לדבר לא רק על התינוק. יש להם מין נטיה כזו להשתלט לנו על החיים. הם רק נולדים והופכים למרכז החיים וזה בסדר. רק צריך לזכור שהם אולי הדבר הכי חשוב לנו אבל לא היחידי. וחשוב גם בן הזוג. 3. ובילוי בבית? לראות סרט עם פופקורן מחובקים כמו פעם, מסאג' מפנק הדדי, לארגן מסיבת ריקודים פרטית-רק שניכם ועוד כיד הדמיון הטובה. וכדאי לך להציץ במאמר עם הטיפים שלנו לזוגיות טובה.
 

mishmish25

New member
אני חייבת להגיד לכם משהו

זה הפורום המקסים ביותר שביקרתי בו... איזו תמיכה נעימה וטיפים מצויינים... ממש כייף להכנס לכאן, תודה מכל הלב על העזרה. נשיקות מיקי
 
ברוכה הבאה

התופעה שאת מתארת היא מוכרת. הטיפ שלי לבקש ממישהו שישמור על הילדון ואפילו לצאת לטייל על חוף הים רק שניכם. אתם חייבים זמן להיות אחד עם השני
 

ShirShir

New member
../images/Emo24.gifמישמישית../images/Emo70.gif ברוכה הבאה../images/Emo70.gif

אני די מזדהה, כשהגענו להחלטה שאנחנו נמנעים מריבים שטותיים זה הצריך מאיתנו כמה דברים... - להתפשר, להבין, לתת ספייס ופידבקים - להבין שגם אם הוא לא אוהב/אומר/עושה בדרך שאני רוצה אז זה לא אומר שהוא לא אוהב אותי בכל ליבו.
- להשקיע קצת יותר אנרגיה בהפתעות וריגושים (ולא במה מציק/מפריע לי...) - יחד עם זאת, לדבר בפתיחות וחופשיות (אבל עם המוווון טאקט) על מה שמפריע או מציק. ולדעת לתת ביקורת בונה רק על מה שהוא בר-שינוי, על דברים התנהגותיים ולא דברים שנולדנו איתם ואי אפשר לשנות. ואגב, על בשרי למדתי שקשה לשנות ולהשתנות, צריך לתת לזה את כל הזמן הדרוש.
בהצלחה!! ושיהיה רק טוב!!
 
למעלה