חדשה במקצוע

[אבודה במספרים]

חדשה במקצוע

שלום לכולן וכולם סיימתי את לימודי בשבועות האחרונים והתחלתי את גישושי הראשונים בחיפוש אחר עבודה. שמתי לב כי בכל ראיון עבודה אליו הגעתי, הייתה תחושה של ניסיון להימנע מלדבר על שכר. כששאלתי מפורשות מה השכר למשרה המוצעת/ או עבור כל שעה נתקלתי בתשובות של "אני לא יודעת", "משהו כמו 2000 אבל לא בדיוק" ו"שכר כמו שמוצע במשרד החינוך/משרד הבריאות לכך וכך". אינני תמימה ואני מודעת לשכר הנמוך במקצוע ובייחוד למתחילות ללא ניסיון רב בתחום המוסדי. חשוב לי לעבוד במקום בו אקבל הדרכה וליווי של הצוות בתחילת הדרך, וכן במקום בו אוכל לגדול ולהתפתח בהמשך. אני מוכנה לעבוד בשכר המוצע, אך הבעייה מתחילה כשלא נותנים לי תשובה מדוייקת או אפילו לא בערך. איך אני אמורה להתחייב למשרה בלי לדעת מה השכר, כל עוד עלי להגיע להכנסה חודשית מינימלית על מנת לעמוד בתשלומי שכר דירה, מחייה וכדומה. האם העמימות בנושא השכר קיימת רק בפן המוסדי של המקצוע? והכי חשוב, איזה מסר מועבר כאן- האם עלי לעבוד בהתנדבות בהתחלה עד שהדבר יובהר? אשמח על כל תגובה בנושא ממרפאות/ים בעיסוק ותיקים וחדשים

 

[שירהד1]

קודם כל מזל טוב

ושנית, לגבי עצם העניין- ייתכן שבראיון ראשוני עניין השכר אכן מעורפל. זה גם מקובל במקצועות אחרים. אך ברגע שמחליטים לקבל אותך לעבודה, המעסיק חייב לאמר לך מה השכר המוצע, ואז זה כבר לשיקול דעתך אם לעבוד במקום או לא. כל תנאי ההעסקה צריכים להיות רשומים שחור על-גבי לבן בחוזה ההעסקה. שום דבר לא יכול להשאר מעורפל. מה פתאום לעבוד בהתנדבות? גם כך השכר שתקבלי הוא נמוך יחסית למה שמגיע לך. שיהיה בהצלחה, שירה דוד, מרפאה בעיסוק.

 

[טחינה עם דבש]

אוי, הערפול הזה...

נכון שבגלל הסכמי שכר, השכר מאוד משתנה מאדם לאדם, גם בגלל היקף משרה משתנה וגם כי כל שנה זה מתעדכן, ויש את כל ה"תוספות ביגוד" ו"תוספות אנא-ערף". ונכון שברבה מקומות האחראיות מתעצלות למצוא סוף סוף את הסכום המסתורי, כי כל הקנדידטיות משלימות עם ה"אנחנו לא יודעים" הזה. אני אישית חושבת שזה לא מקצועי ולא רציני. אבל, אם בא לך להתרגל לנורמות מקצועיות גבוהות, כאשר אומרים לך "כמו שמקובל במשרד החינוך", אנא בקשי מהם לברר, בתור מעסיקים, ולהגיד לך *כמה בדיוק* מקובל לשלם במשרד החינוך, למרפאה מתחילה עם 0 שנות ניסיון, בעבור משרה מלאה / סטנדרטית שכוללת כך-וכך שעות שבועיות. זכותך לדעת את האינפורמציה הבסיסית הזאת גם בשלב הראשוני, חשוב שתהיה לך הערכה כללית על איזה סכומים מדובר, וחובתם כמקום עבודה לספק לך אותה. (מדברת מניסיון - כשבאתי לראיון ראשון באוסטרליה ושאלתי אותם על השכר, הממונה פשוט פתחה את המחשב, הלכה לאינטרנט, גילתה את המידע והדפיסה לי אותו. את יכולה להיות גמישה עם ההמעביד הפוטנציאלי ולבקש שיברר ויחזור אלייך) בשוק הפרטי והמסחרי, כיוון שהשכר גמיש יותר, אז באמת מקובל לדבר עליו רק בשלב מתקדם, כי למקום העבודה יש גמישות, למועמד יש יכולת מיקוח, ולכן זה לא מנומס להעלות את זה דבר ראשןם. אבל במשרה שמשולמת דרך משרד החינוך? אינפורמציה אלמנטרית, ווטסון.

 

[ציפי אדן]

הערפול הזה מוכר לכל מי שעובד

במסגרות של המדינה, הרשויות, קופות החולים. אדם בא לראיון עבודה, מביא קורות חיים, שואלים אותו כמה שאלות. אף פעם לא יודעים מה הם תנאי ההעסקה. גם לא מנסים לברר. במקרה הטוב מפנים אותו/ה למנהלת כוח אדם או שכר וכיוצ"ב, בטלפון שהרבה פעמים כלל לא עובד, או שתפוס כל הזמן. אני כבר לא מרפאה בעיסוק צעירה כלל וכלל אבל עדיין משנה ועוברת למקומות עבודה חדשים. בשנים האחרונות אני עומדת על כך שיבררו ויגידו לי מה הם תנאי ההעסקה. אני לא נותנת תשובה אם אין לי את המידע הזה. כמובן שאם אדם מאד מאד רוצה בעבודה וחושש לפספס הדינמיקה קצת אחרת. אני חושבת שזה זלזול ממדרגה ראשונה. להתקבל לעבודה, להתחיל לעבוד בלי לדעת מה התנאים, ורק אחרי כמה חודשים בעצם להבין מה הם תנאי ההעסקה במקום העבודה שבחר. אני ממליצה לעמוד בתוקף על בירור הפרטים.

 

[arnonrgo]

שכר מרפאות בעיסוק

ברכותי לגמר התואר בחרת לעסוק במקצוע ניפלא מלא ענין סיפוק ואתגר אך מועט תגמול כספי בשוק הציבורי. איך עכשו יותר ברצינות, שאת באה לראיון עבודה כעובדת מדינה המרפאה בעיסוק שמכירה אותך ומחליטה לקבל אותך לעבודה באמת לא יודעת כמה בדיוק תהיה המשכורת שלך וגם אם היא תנסה לברר היא מתקשה לקבל תשובה בברורה היא מקבלת תשובות מאורפלות של בערך ותשובות כגון עד שהחדשה תתקבל לעבודה אולי יהיה הסכם שכר חדש וכו' ואני אומרת לך את זה כמנהלת מכון שמתמודדת עם הנושא . אבל... ברגע שהוחלט על ידך ועל ידי מנהלת הריפוי בעיסוק שאת יכולה להתחיל לעבוד ומה שנשאר עומד על הפרק זה השכר את יכולה לגשת למדור שכר ובמקומות מסודרים תמיד יש מדור שכר והם יעשו לך סימולציה של השכר בהתאם לנתונים האישיים שלך( ותק, קורסים שלמדת או לא וכו') וזה הכי קרוב לשכר שתקבלי המנהלת של ריפוי בעיסוק תוכל לומר לך עם ישנן תוספות כגון לבוש הבראה ימי לימוד כוננויות וכו' שאת זה מדור שכר בדרך כלל לא כולל בסימולציה. ברור שגם אחרי הסימולציה את יכולה להחליט שהשכר לא מתאים לך ואינך רוצה לעבוד. מה שבשוק הצובורי לא מתאפשר בכלל זה משא ומתן על השכר מה שיש זה מה יש, זה לא הרבה אבל בתור ותיקה במגזר הציבורי אני יכולה להגיד לך שישנם יתרונות רבים רבים אחרים שאינם נמדדים רק בכסף. בהצלחה וכל טוב איה

 

[chyloom]

בתור חדשה כמוך

אני לא מקבלת את העירפולים הללו. ממש מכעיס אותי שיש כאלה שמסכימים. הייתי כבר במספר ראיונות עבודה, וכל הזמן עמדה לנגד עיניי העובדה שעליי לשלם שכר דירה, הוצאות רכב, דלק, בילויים, חשמל, מים, ארנונה וכו' כו'. עם עובדה זו, לא יכולתי להרשות לעצמי כלל וכלל לא לדעת כמה אני הולכת לקבל! תמיד, בסוף הראיון, אני אומרת בנימוס "אפשר לקבל פרטים על השכר"? ובהמשך..." כמה זה יוצא בדיוק?". עם כללללללל הכבוד ויש כבוד, השכר הוא חלק מאוד נכבד מהשיקול האם לעבוד במקום הזה או לא.

 

[mig76]

הגיעה אלי חברה מאוסטרליה

מרפאה בעיסוק, כולה חיוכים, חדשה דנדשה מהאוניברסיטה ומספרת לי על תנאי העבודה הנפלאים שלה שם - משרה מלאה במקום אחד בין השעות 9 ל-17, עם שכר נאה בצידו.........מישהו שמע על דבר כזה בישראל?!!! זה כל כך מתסכל!

 

[ADIDOSH311]

מתקשה להבין

אם כל מקום נותן רבע משרה, ומרפאה בעיסוק מתרוצצת בין שלושה ארבעה מקומות ובסוף עובדת משרה מלאה... כולם מפסידים מזה! גם המקום, גם המרפאה בעיסוק וגם הלקוחות.... למה לא להעניק משרות מלאות? בסופו של דבר זה יוצא אותו הדבר אם כך ואם כך! מעולם לא הצלחתי להבין את הרעיון של פיצול מקומות...................