חדשההה

  • פותח הנושא ohryy
  • פורסם בתאריך

ohryy

New member
חדשההה

שלום לכולן קוראים לי אור יש לי חבר חייל (בגולני) אני לא גדלתי בארץ,גרתי בקרייבים (אי קטן ששמו אנטיגווה) וב 2009 באתי לחופשה, פגשתי את עמיר אחרי חודש שהיינו ביחד הרגשנו שאנחנו לא רוצים שאני יסע, אז נשארתי ואני מחכה שהוא יסיים את השרות. זה מאוד קשה במיוחד בגלל שהוא גר בקיבוץ ליד הכנרת אז אני לא במרכז, הפלוס היחיד הוא שיש לו דירת חיילים אז זה טוב בישבילי. כרגע נשאר לו 4 חודשים עד לחבשש והוא משתחרר ביולי שזה לא עוד המון זמן אבל אתן מבינות שגם כך לא מתראים הרבה המן עובר יותר לאט. אני לא מזמן חגגתי יום הולדת 21 ואני כבר לא יכולה לחכות להיות איתו כלללל יום ראיתי את הפורום הזה וישר ידעתי שמתאים לי נ.ב תיסלחו על השגיעות.. קתיבה..חחח מקווה שהיה כיףףף
 
welcome to israel! ../images/Emo104.gif

ברוכה הבאה חח.. סיפור יפה, אהבתי.
. כל הכבוד שאת מצליחה להתמודד עם זה, זה לא פשוט להישאר במקום שאת בכלל לא מכירה ועוד לחכות לו.. תרגישי חופשי לכתוב פה
 

ohryy

New member
תודה

thanks! אני מקווה שהיה נחמד ואני לא יחפור יתר מידי חח
 

a c flemch

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo9.gif

גם אני חדשה פה
אחלה פורום ממה שהספקתי לראות!
 
ברוכים הבאים ../images/Emo9.gif

ממש אהבתי לשמוע את הסיפור שלך ! אני ממש לוקחת ממך את כל הדברים הקטנים , הקושי לעזוב מקום שגדלת בו ולעבור למקום שאת לא מכירה. להכיר חייל קרבי , בקושי ניפגשים , להשאר כאן איתו
ממש כל הכבוד לך! אנחנו פה לכל מה שתרצי תצטרכי
אגב ^^ , אני דניאל , מהצפון , בת 15.5 [הכי קטנה פה
] , עם החייל כבר 7 חודשים כמעט. הוא משרת במשטרה צבאית - מעברים .
 

ohryy

New member
חמודה תודה ו

כבר בגיל 15 עם חייל כל הכבוד לך! כן מאוד קשה לי מהבחינה שאני פה לבד אבל יש לי משפחה בארץ וגם המשפחה של חבר שלי הם ממש כבר גם משפחה שלי. וגם ההחלטה להישאר הייתה מאוד קשה! זה סיפור משעשע חח כי שבוע אחרי שהכרנו עוד לא היה בינינו שם דבר כאילו היה משהו בינינו אבל לא ממשנו שום דבר. וכשנפגשנו (עם אותם חברים) אז כולם ידעו שהוא רוצה אותי ושאני לא נגד, אחרי שבוע ביום שבת יצא לנו להיות לבד ואז (זה מביך אותי חח) הוא נישק אותי. יום אחרי זה חזרתי למרכז והוא לצבא וחשבנו שזהו! אבל אני לא בן אדם שילך ויעשה משהו עם מישהו שאני יודעת שאין עתיד, אבל פה פשוט הרגשתי משהו חזק. אותו שבוע הייתי אמורה לנסוע לבודפשט לחזור לארץ לעוד שבוע ואז לחזור לקרייבים. אבלללללל פתאום נהייתי חולההההה מאודדדד (בתקופה של שפעת החזירים) וכמובן שהרופא אמר לי לא לטוס אזזז כמובן שנשארתי בארץ וניצלתי את הזמן להיות איתו. ואז שוב הייתי אמורה לנסוע והארכתי את הכרטיס טיסה ואז שזה היה "סופי" והייתי צריכה לנוסע אחרי המון בכי צחוק עצב ומה לא, רצינו שאני ישאר הוא מאוד רצה וגם אני. הוא אמר לי שהוא לא יוכל להיות עם אף אחת שאני יסע, ומניסיון שלי בעבר ידעתי שעם אני יסע בטוח לא נהיה יחד שוב וניפרד כשאני שם. זה היה מאוד קשה כי אני נורא קרובה לאבא שלי....בגלל משהו שקרה לנו וקשה לי לא לראות אותו אבל אני כל כך אוהבת את חבר שלי ואני יודעת שעשיתי את הבחירה הזאות עם לב שלם אז כשקשה אני נזכרת בשביל מה אני פה. כי אני יודעת שזהו אני וחבר שלי זה בן אדם אחד, ואני לא יכולה לראות את אצמי במקום אחר בילעדיו. ואיך לך לא קשה עם פער היגליאם? בגלל שאת תיתגיסי הוא כבר היה משוחרר וירצה לעשות דברים של אחרי צבא, אתם מדברים על הדברים האלה או שעוד לא הגעתם לשלב הזה?
 
../images/Emo13.gif

אממ... אוקי :) אני ממש שמחה לדעת שיש עוד אהבות כאלה! וגאה בך ובכלל בשניכם על המאמצים האלה! בקשר אלי - פער גילאים? את צודקת אבל כמו שאת אומרת זה 'גיל' רק גיל . אני ממש בוגרת לגילי משתי הבחינות , חיצונית ופנימית. יש לי את הכוח להתמודד עם חייל . ובכלל להיות עם חבר בשלב כזה ולהגיע למצב של 7 חודשים ביחד . אנחנו מדברים על הדברים של העתיד , על הלימודים , הטיול שהוא מתכנן עם חבר שלו ליפן [הוא מדבר יפנית שוטף]
ואמרתי לו שלפני שאני יתגייס אני מקווה שאני יוכל גם לבוא איתו לאיזה חודש או כמה שבועות ביפן טיפה לעשות איתו את הטיול ולחזור להתגייס בעצם נקווה מאוד שמה שאני רוצה לעשות אחרי הלימודים יקרה וזה עתודה אז יהיה אפילו יותר קל אני חושבת. ואם לא? אז אני יטייל איתו קצת עד לכמה ימים לפני הגיוס ונחזור לארץ. כרגע זה רחוק מאיתנו ממש ממש רחוק. הוא בצבא רק חצי שנה יש לו עוד שנתיים וחצי.. אני גם יודעת מה הוא רוצה לעשות בחיים ומקובל עלי ונחמד ויהיה ממש כיף
ועוד דבר בקשר לגילאים? המרחק בנינו הוא שעתיים וחצי נסיעה אחד לשניה. אנחנו עומדים בזה בהצלחה! כבר 7 חודשים , ההורים של שנינו גאים שמחים שזה הקשר וככה הוא מתנהל. ההורים של שנינו אוהבים אותנו . אז אין שום דבר שמפריע מלבד הצבא שהוא עוד מכשול שאנחנו מתמודדים איתו בהצלחה רבה
 

ohryy

New member
כן יש עוד זמן

אבל אני אישית בן אדם שחושב המון על העתיד. פשוט חבר של חבר שלי יש לו חברה בת 17 והוא עוד מאת 21, אז היא מתגייסת והוא כבר משוחרר משלים בגרויות והכל ואני רואה שהיה להם קשה כי עם כמה שהיא בוגרת (טוב לא ממש אבל בישבילו זה מספיק) יהיה להם בעייה כי היא תהיי חיילת הוא יתחיל ללמוד היא תסיים צבא תרצה לטייל הוא בטח כבר היה אחרי בקיצור כל אחד במקום שונה בחיים (שוב ברורר שזה אפשרי ושיצליח) אבל לאנשים קשה להודות בזה שזה באמת מלחיץ כי כשאתה במקום שונה בחיים מבחינה מנטלית אז אפילו שיש אהבה כל הזמן יש מיחושולים. גם לי יש מיחשול אחד אבל אני יודעת שכשזה יגמר אז זהו אנחנו ביחד כל יוםםם אז עם היו לי עוד מלא מיחשולים לא רק צבא הייתי מתחרפנת.אבל אני תמיד אומרת שכי חשוב שאוהבים וצריך להקריב הרבה עם יש אהבה אמיתית. כמו שאני נשארתי פה, מיצידי זאות הקרבה וגם חבר שלי הקריב הרבה בשביל להיות איתי והיה במקום שלא היו לו חברים ובצבא הכי חשוב שיש איתך אנשים טובים ולא היה לו... החברים שלו עזבו והתפקיד לו היה עמור להיות תפקיד של אחד בקבע אז היה לו קשה. אבל הוא ראה אותי יותר בכל זאות כל הכבוד שאת מוכנה להתמודד ואני מקווה שגם הוא יהיה מוכן להקריב מאצמו בישבילך.
 

מאיויוXD

New member
הייייייי D:

אני מאי בת 16 :) ויש לי חבר במודיעין בן 19, אנחנו ביחד 7 חודשים עוד שבוע :): וואי וממש אהבתי את הסיפור שלך! מקווה שתהני בפורום! ואל תתביישי לחפור ;)
 

LOLI152

New member
3 שנים משמעותיות..

אין בעיה עם ההפרש?... (אני רק שואלת, לי אישית אין בעיה, וכבר "נסחפתי" יותר מזה..)
 
גם אני והאקס שלי הפרש של 3 וחצי שנים..

חח איזה מוזר להגיד אקס.. אבל באמת, אני התחלתי איתו את הקשר שהייתי בת 15 וחודשיים והוא היה 18 וחצי בערך. זה ממש בקטנה..
 

LOLI152

New member
ת'אמת ,\מי אני שאדבר..

אני מכירה את החייל מכשאני בת 13 והוא בן 15.. בגילאים האלה זה הפרש יחסית גדול.. הנסיך עוד מעט בן 21.. התגייס בגיל 18 וחודש בול..
 

מאיויוXD

New member
ממש לא :)

אני אף פעם לא חושבת על ההפרש הזה בכלל, זה נראה לי כלכך טבעי ונכון כשאני איתו וזה גם עם החברים שלו ככה - יש לו חברים גם בני 20, 21 ואני מרגישה איתם כאילו שהם בגילי אולי זה קשור לעובדה שתמיד פחות הסתדרתי עם ילדים בני הגיל שלי.. לאדעת. גם קרו לי די הרבה דברים בחיים (הורים גרושים, משברים במשפחה / בחיים) שמאוד ביגרו אותי ככה שמנטלית אני והוא זה כמעט אותו דבר..
 
גם אני והחייל יש בנינו הפרש יחסית גדול.

אני בת 15 ו7 חודשים , והוא בן 19 וחודשיים .. 3.5 שנים כמעט 4 שנים והכל מעולה , אני מרגישה בעננים שאני איתו , אין בנינו בכלל הבדל . אצלי העניין שאני יותר בוגרת , בגלל כל המחויבות שהייתה לי ותמשיך להיות לי כל החיים [אמא שלי נכה] אז הכוח שלי והבגרות שלי ממש דומה למישהי בת 18+ . את חברים שלו גם הכרתי קצת , בעיקר את השניים הכי טובים. ויש לנו אחלה שיחות שכולנו ביחד :) ותכלס? הקשר מוצלח!
 

ohryy

New member
תאמת אני יספר לכן אני הייתי 18 והוא 24

כשהייתי בת 17 וחצי הקארתי מישהו בן 24. באותו זמן יצאתי עם חבר שלו. אבל הוא בשלו אמר לי שהוא אוהב אותי ולא היה הכפת לו שחבר שלו היה איתי (טוב היה לנו קשר מאוד פיזי ואני לא שרליליה חח פשוט הייתי טיפשה ואהבתי אותו) הם היו איטלקים שבוא לעבוד באי ואני עבדתי איתם הם שפים ואני מארחת במסעדה שגם מפורסמים באים אליה. בקיצור חצי שנה הוא רצה אותי ואני רציתי להיות רק ידידם השני היה בן 21 אגב. נהינו חברים ממש טובים הייתי קרובה עליו יותר מאשר לזה שהייתי איתו. היה בינינו קשר כללל כך עמוק. עכשיו אני לא מזלזלת בבוגורת שלכן ולמה אתן בוגרות אבל אמא שלי מתה הייתי בת 3 עברתי הרבההה חרא בחיים יותר ממה שאתן חושבות הייתי אצל פסיכולוגית מגיל 3 עד 12 וזה שאמי מתה זה לא נגמר בזה עוד היה הרבה יותר דברים. אבללל מכל הדברים האלה אני לא אומרת אה בגלל שכרו לי המיקרים האלה אז אני יכולה להיות עם משהו יותר גדול (כי אני כאילו בוגרת).....אולי אבל זה לא היה בגלל זה, פשוט הינו נפשות תאומות וכן בגיל שלולש כבר הייתי צריכה לדעת דברים שילדים בני שלוש לא צריכים להבין. על אהבה, מוות, כסף, כעס ועוד הרבה. לא משנה סיפור ארוך אבל פשוט התאמנו אחד לשני. וליליה לפני שהוא עזב, אמרתי לן באיטלקית שהוא הנפש התאומה שלי כתבתי את זה על דף והוא לכך אותו לא הסכים להחזיר לי אותו חח. כל הלילה שמענו מוסיקה ודברנו על דברים וזה היה מדהים. (וממש לא נמשכתי עליו אז) זה היה תמים ואמיתי ורק כשהוא נסע חזרה הבנתי שאני אוהבת אותו כל כך ואני לא יכולה בעילדיו הוא היה האבהב הראשונה שלי שהייתה אמיתית ולא כמו של ילדים שיש בהתחלה. אחרי 6 חודשים הוא חזר והיינו יחד, ומין הסתם זה ניגמר לאחר מכן, עד היום אני לא יודעת למה. אבל גם זה סיפור אחר לגמרה. והוא היה הראשון שחוויתי איתו.......בסקס חחח עם כל האחרים לא.....חוץ מחבר לי עכשיו כמובן
שהוא באמת האבה הכי גדולה.
 

ohryy

New member
אהה וגם

שתדעו שאני מבינה את זה שאתן אומרות שגיל לא משנה לכם מין הסתם ממה שסיפרתי. זה לא רק בגלל שאתן אולי יותר בוגורת זה בגלל שתם אוהבות ואהבה היא מעל הכל היא יותר חזקה מהגיל
 
למעלה