חדר 8
חדר 8 מחזור חדש של סטודנטיות לסיעוד הגיע למחלקה. שמונה בנות במדים צחורים ומגוהצים למשעי. שמונה פרצופים חלקות, מאופרות, עם מבט להוט בעיניים, מתרגשות מהיום הראשון במחלקה, חוששות, מהאחריות, מהמגע עם חולים אמיתיים, מפחדות פחד "מוות" מהאחיות הוותיקות והמחספסות של המחלקה, חרדות מהרופאים, אותם דמויות סמכותיות בחלוקים הלבנים, שמרביתם מתייחסים להן כעוד מטרד, פיונים בתחתית ההירארכיה הרפואית. הבטתי בהן, מתרשם איך משנה לשנה הן נהיות צעירות ומושכות יותר. אני תמיד מתרגש מנוכחותם של סטודנטים, משבירת השגרה, מההנאה שבהוראה, הקניית ידע וגם של ערכים. קשוב לפחדיהם. בביקורים שאני מנהל תמיד משתף אותם, מסביר, מעודד. גם הם נהנים, חשים בפתיחות שלי, למרות המעמד, ולא מהססים מלהתקרב. קרין אכן התקרבה. לא היפה של המחזור, אך התוססת מכולן, תמיד מחייכת, תמיד משתדלת, תמיד עם ברק שובב בעיניה החומות. התקרבה מאד. בביקורים הצפופים תמיד עמדה לצידי. ירכיה נוגעות בשלי. גם כשהייתי מתרחק, היא תמיד התקדמה לכיווני, מצמידה את אגנה אלי. כשהצטרפה לניתוחים, תמיד התנדבה לקשור את החלוק שלי, מעבירה את ידה לאורך גבי בזמן "חיפוש" קצוות השרוכים. עת עת נהייתה נועזת יותר, הנגיעות נהיו מוחשיות וממושכות יותר, ואצבעותיה התחילו "להדרים" יותר. בליל אמש סיימתי את עבודתי בקליניקה מאוחר, אך בדרך הביתה החלטתי לעשות ביקור חפוז במחלקה, לבדוק אם הכל כשורה. הפתעתי את הצוות התורן, שתי האחיות הוותיקות מרים ודבורה, ואת קרין הסטודנטית. ביררתי אם הכל כשורה, אם היו קבלות, ואם גב' כהן התאוששה אחרי שתי מנות הדם שקבלה בצהריים. מרוצה שאכן המצב בשליטתן הנאמנה של הצוות, פניתי לכוון היציאה. ואז...... קרין זינקה מכיסאה ורצה לכווני. "החולה בחדר 8 נמצאת במצוקה" קראה לעברי, "בוא מהר" הוסיפה בטון מתחנן. פנתה לאחור ורצה במרד המסדרון לחדר 8. הסתכלתי עליה בערגה, איך הבגד הצמוד מבליט את עכוזיה, את הפסים של שולי תחתוניה הזעירים,איך שיערה השטנית מרחפת באוויר עם כל דילוג שלה. המחלקה לא הייתה מלאה, והתפלאתי איך בכלל יש חולה דווקא בחדר 8 המרוחק. קצת כעסתי מדוע לא העירו את הרופא התורן, אך מודע לשבועת היפוקרטיס, ומהופנט מישבנה של קרין, המשכתי בעקבותיה. איך שהגעתי לחדר, הדלת נסגרה מאחורי, ולמרות החושך שמתי לב שהמיטה ריקה, והמצעים מסודרים להפליא. הסתובבתי לאחור, קרין אחזה במותני, חיבקה אותי בחוזקה, הצמידה שפתיים רטובות לאוזני ולחשה לי "אני במצוקה, אני זקוקה לטיפולך" הרגשתי זרם חשמלי מענג זורם בי, מעורר אין ספור קצוות עצב לאורך גופי. מערפל את כל חושי, מחשבות על הטיפול הצפוי הציפו אותי, עוררו אותי, חיבקתי את קרין בחוזקה, הצמדתי את אגנה אל שלי, שתרגיש איך הזין שלי מתחיל להתעורר ולהקשיח, ולפי הגניחה שיצאה מפיה, הבנתי שהרגישה, הצמידה שפתיה לשלי, ונישקה אותי בלהט, לשונה הרטובה והחמה חודרת עמוק לגרוני, מתערבבת, משתזרת עם לשוני, פעם אני יונק את לשונה, פעם היא שלי, מזיזה את אגנה לצדדים, משפשפת את מפשעתי, נצמדת בחוזקה לאיבר הקשיח, מושיטה ידה, מתירה את חגורת המכנסיים שלי, פותחת את הרוכסן, תוחבת ידה ומשחחרת את הזין הזקור מכבלי הבד של התחתונים, כורעת על ברכיה, אוחזת באיברי ומתחילה להעביר את לשונה לכל אורכו, מכניסה את האשכים לתוך פייה, מלקקת ויונקת, מלקקת את הזין עד שהוא ספוג ברוק, מכניסה אותו לתוך הפה החם והרטוב, יונקת אותו לכל אורכו תוך כדי נשיפה וליקוק, הברכיים שלי התחילו לרעוד, משכתי את קרין למעלה, מנשק אותה בלהט, וביחד התפשטנו במהירות, נשכבתי ערום על המיטה הקשיחה, וקרין רוכנת מעלי, מגישה לי את שדייה המלאים, שאני מלטף בתנועות עיגוליות, צובט את הפטמות המזדקרות, מכניס שד אחד ואחר כך השני לתוך פי , מלקק אותם ומוצץ בחוזקה, הרגשתי איך קרין מתפתלת מהנאה, מפשקת רגליה ומתחילה לשפשף את ערותה על בטני, מרטיבה אותי עם נוזלי תאוותה, היא מרימה ידיה ואוחזת במשולש התלוי מעל המיטה, אני אוחז במותניה, ובתנועה מסונכרנת מושיב אותה עלי, הזין הזקור מפלח דרכו בין השפתיים המגולחות החלקות, ומחליק עמוק לתוך מערתה הרותחת, קרין עולה ויורדת, ואיברי מחליק לאורך הקירות החלקים והרטובים של מערתה, חודר עמוק עד פתח רחמה, כל כך שקועים היינו במלאכת עשיית האהבה שלא שמנו לב לדלת שנפתחה, לא שמנו לב לאור שנדלק, רק הנהימה של אחות מרים שעמדה בפוזה מאיימת בפתח חדר, רגליה מפושקות, כשידיה מונחות על מותניה, העירה את תשומת ליבנו. השתהתה רגע, קולטת את הנעשה, סוגרת את הדלת בזהירות שלא תרעיש, וניגשה לקרין, עוטפת את שדייה בכפות ידיה, מלטפת את הראש של קרין ומצמידה שפתיה לשלה, ונישקה אותה בלהט, המשכתי במלאכת הזיון, מרים את אגני, דוחף את הכלי שלי עמוק לתוך הכוס הרטוב של קרין, מושיט ידי ומלטף את דגדגנה תוך כדי, והיא ממשיכה לעלות ולרדת, בו זמנית מנשקת את אחות מרים, משרטטת שפתיה עם לשונה, מרים הורידה יד לכווני, מלטף את הזין שלי, מלטפת ביחד איתי את דגדגן הפועם של קרין, גניחותיה של קרין הדהדו בחדר, מרים התפשטה במהירות, נשכבה עלי, על ארבע, כשפניה אל קרין ועכוזיה הלבנבנות מרצדות מול פני נתתי לה פליק חזק האדום החל להתפשט גנחה גם מתוך כאב וגם מתוך תשוקה עוד פליק על התחת הלבן והעסיסי כל כך מרים מתכופפת אל מפשעותינו ומתחילה ללקק גם אותי וגם את קרין לשונה מרצדת על הכלי שלי, על שפתי הכוס ועל דגדגנה של קרין, עם יד אחת אני מלטף את הדפנות החלקות של פנים ירכיה של מרים, נוגע בשערות ערוותה, חש בחום וברטיבות הגוברים, עם היד השנייה מפסק את עכוזיה, מפנה דרך ללשוני, מלקק לאורך הגבול בין עכוזיה, מוצא את הפתח האחורי, מלקק ומרטיב את הפתח, מרים מתחילה להתפתל מרוב עונג, ומחישה את קצב הליקוק שלה, מלקקת לאורך הזין שלי ואף חודרת איתי לתוך הכוס הלוהט של קרין, קרין מחישה אף היא את קצב תנועותיה, עולה ויורדת, בחוזקה, עד שכל גופה נדרך, וגלים גלים של התכווצויות פורצות ממעמקי בטנה. בשלב זה מרים שולפת את איברי מתוך הכוס הפועם של קרין, תוחבת אותי לתוך פיה, מלקקת ויונקת אותי בתאווה, ידיה עוטפות את הזין שלי, מעסות אותי בתנועות עיגוליות, הלוך וחזור, אני מרגיש איך אני נדרך, מושך את מרים צמוד יותר אלי, ודוחף לשוני עמוק יותר לתוך פי הטבעת שלה, מרים מחזיקה אתת איברי הזקור סנטימטרים מפנייה, וידיה ממשיכות במלאכת העיסוי עד שזרם אדיר וחזק של נוזל חם פורץ מתוכי, גלים גלים של נוזל חם ודביק שוטפים את פנייה, מרים מתיישבת, קרין מנקה את פנייה בעזרת אצבעותיה העדינות, ומרים מוצצת אותן, יונקת את הנוזל הלבן, שתיהן ניגשות אלי, ואנחנו מתנשקים, דוחפים לשונות אחת לתוך השני, טועמים אחת את השני. לא ראינו את גב' כהן שהציצה דרך החלון של הדלת. לא שמענו את החבטה של נפילתה כשהתעלפה. לא הרגשנו בהמולה מעבר לדלת במהלך החייאתה. רק יותר מאוחר שמענו איך היא התעוררה במהלך ההחייאה, איך שאחזה בשערות של הרופא התורן הצעיר והצמידה אותו אליה איך שחיבקה את גופו בעזרת רגליה הרזות, איך היא חבטה בישבנו עם מקל ההליכה שלה, בו בזמן נישקה אותו נשיקה צרפתית רטובה והוא לטענתו טען, שלא התנגד, ושנשאר מחובק עימה, רק בגלל שפחד לגרום לה לעוד שבר......... "שובב קטן" צחקתי "והרופא הגדול שובב גדול" צחקקו מרים וקרין
חדר 8 מחזור חדש של סטודנטיות לסיעוד הגיע למחלקה. שמונה בנות במדים צחורים ומגוהצים למשעי. שמונה פרצופים חלקות, מאופרות, עם מבט להוט בעיניים, מתרגשות מהיום הראשון במחלקה, חוששות, מהאחריות, מהמגע עם חולים אמיתיים, מפחדות פחד "מוות" מהאחיות הוותיקות והמחספסות של המחלקה, חרדות מהרופאים, אותם דמויות סמכותיות בחלוקים הלבנים, שמרביתם מתייחסים להן כעוד מטרד, פיונים בתחתית ההירארכיה הרפואית. הבטתי בהן, מתרשם איך משנה לשנה הן נהיות צעירות ומושכות יותר. אני תמיד מתרגש מנוכחותם של סטודנטים, משבירת השגרה, מההנאה שבהוראה, הקניית ידע וגם של ערכים. קשוב לפחדיהם. בביקורים שאני מנהל תמיד משתף אותם, מסביר, מעודד. גם הם נהנים, חשים בפתיחות שלי, למרות המעמד, ולא מהססים מלהתקרב. קרין אכן התקרבה. לא היפה של המחזור, אך התוססת מכולן, תמיד מחייכת, תמיד משתדלת, תמיד עם ברק שובב בעיניה החומות. התקרבה מאד. בביקורים הצפופים תמיד עמדה לצידי. ירכיה נוגעות בשלי. גם כשהייתי מתרחק, היא תמיד התקדמה לכיווני, מצמידה את אגנה אלי. כשהצטרפה לניתוחים, תמיד התנדבה לקשור את החלוק שלי, מעבירה את ידה לאורך גבי בזמן "חיפוש" קצוות השרוכים. עת עת נהייתה נועזת יותר, הנגיעות נהיו מוחשיות וממושכות יותר, ואצבעותיה התחילו "להדרים" יותר. בליל אמש סיימתי את עבודתי בקליניקה מאוחר, אך בדרך הביתה החלטתי לעשות ביקור חפוז במחלקה, לבדוק אם הכל כשורה. הפתעתי את הצוות התורן, שתי האחיות הוותיקות מרים ודבורה, ואת קרין הסטודנטית. ביררתי אם הכל כשורה, אם היו קבלות, ואם גב' כהן התאוששה אחרי שתי מנות הדם שקבלה בצהריים. מרוצה שאכן המצב בשליטתן הנאמנה של הצוות, פניתי לכוון היציאה. ואז...... קרין זינקה מכיסאה ורצה לכווני. "החולה בחדר 8 נמצאת במצוקה" קראה לעברי, "בוא מהר" הוסיפה בטון מתחנן. פנתה לאחור ורצה במרד המסדרון לחדר 8. הסתכלתי עליה בערגה, איך הבגד הצמוד מבליט את עכוזיה, את הפסים של שולי תחתוניה הזעירים,איך שיערה השטנית מרחפת באוויר עם כל דילוג שלה. המחלקה לא הייתה מלאה, והתפלאתי איך בכלל יש חולה דווקא בחדר 8 המרוחק. קצת כעסתי מדוע לא העירו את הרופא התורן, אך מודע לשבועת היפוקרטיס, ומהופנט מישבנה של קרין, המשכתי בעקבותיה. איך שהגעתי לחדר, הדלת נסגרה מאחורי, ולמרות החושך שמתי לב שהמיטה ריקה, והמצעים מסודרים להפליא. הסתובבתי לאחור, קרין אחזה במותני, חיבקה אותי בחוזקה, הצמידה שפתיים רטובות לאוזני ולחשה לי "אני במצוקה, אני זקוקה לטיפולך" הרגשתי זרם חשמלי מענג זורם בי, מעורר אין ספור קצוות עצב לאורך גופי. מערפל את כל חושי, מחשבות על הטיפול הצפוי הציפו אותי, עוררו אותי, חיבקתי את קרין בחוזקה, הצמדתי את אגנה אל שלי, שתרגיש איך הזין שלי מתחיל להתעורר ולהקשיח, ולפי הגניחה שיצאה מפיה, הבנתי שהרגישה, הצמידה שפתיה לשלי, ונישקה אותי בלהט, לשונה הרטובה והחמה חודרת עמוק לגרוני, מתערבבת, משתזרת עם לשוני, פעם אני יונק את לשונה, פעם היא שלי, מזיזה את אגנה לצדדים, משפשפת את מפשעתי, נצמדת בחוזקה לאיבר הקשיח, מושיטה ידה, מתירה את חגורת המכנסיים שלי, פותחת את הרוכסן, תוחבת ידה ומשחחרת את הזין הזקור מכבלי הבד של התחתונים, כורעת על ברכיה, אוחזת באיברי ומתחילה להעביר את לשונה לכל אורכו, מכניסה את האשכים לתוך פייה, מלקקת ויונקת, מלקקת את הזין עד שהוא ספוג ברוק, מכניסה אותו לתוך הפה החם והרטוב, יונקת אותו לכל אורכו תוך כדי נשיפה וליקוק, הברכיים שלי התחילו לרעוד, משכתי את קרין למעלה, מנשק אותה בלהט, וביחד התפשטנו במהירות, נשכבתי ערום על המיטה הקשיחה, וקרין רוכנת מעלי, מגישה לי את שדייה המלאים, שאני מלטף בתנועות עיגוליות, צובט את הפטמות המזדקרות, מכניס שד אחד ואחר כך השני לתוך פי , מלקק אותם ומוצץ בחוזקה, הרגשתי איך קרין מתפתלת מהנאה, מפשקת רגליה ומתחילה לשפשף את ערותה על בטני, מרטיבה אותי עם נוזלי תאוותה, היא מרימה ידיה ואוחזת במשולש התלוי מעל המיטה, אני אוחז במותניה, ובתנועה מסונכרנת מושיב אותה עלי, הזין הזקור מפלח דרכו בין השפתיים המגולחות החלקות, ומחליק עמוק לתוך מערתה הרותחת, קרין עולה ויורדת, ואיברי מחליק לאורך הקירות החלקים והרטובים של מערתה, חודר עמוק עד פתח רחמה, כל כך שקועים היינו במלאכת עשיית האהבה שלא שמנו לב לדלת שנפתחה, לא שמנו לב לאור שנדלק, רק הנהימה של אחות מרים שעמדה בפוזה מאיימת בפתח חדר, רגליה מפושקות, כשידיה מונחות על מותניה, העירה את תשומת ליבנו. השתהתה רגע, קולטת את הנעשה, סוגרת את הדלת בזהירות שלא תרעיש, וניגשה לקרין, עוטפת את שדייה בכפות ידיה, מלטפת את הראש של קרין ומצמידה שפתיה לשלה, ונישקה אותה בלהט, המשכתי במלאכת הזיון, מרים את אגני, דוחף את הכלי שלי עמוק לתוך הכוס הרטוב של קרין, מושיט ידי ומלטף את דגדגנה תוך כדי, והיא ממשיכה לעלות ולרדת, בו זמנית מנשקת את אחות מרים, משרטטת שפתיה עם לשונה, מרים הורידה יד לכווני, מלטף את הזין שלי, מלטפת ביחד איתי את דגדגן הפועם של קרין, גניחותיה של קרין הדהדו בחדר, מרים התפשטה במהירות, נשכבה עלי, על ארבע, כשפניה אל קרין ועכוזיה הלבנבנות מרצדות מול פני נתתי לה פליק חזק האדום החל להתפשט גנחה גם מתוך כאב וגם מתוך תשוקה עוד פליק על התחת הלבן והעסיסי כל כך מרים מתכופפת אל מפשעותינו ומתחילה ללקק גם אותי וגם את קרין לשונה מרצדת על הכלי שלי, על שפתי הכוס ועל דגדגנה של קרין, עם יד אחת אני מלטף את הדפנות החלקות של פנים ירכיה של מרים, נוגע בשערות ערוותה, חש בחום וברטיבות הגוברים, עם היד השנייה מפסק את עכוזיה, מפנה דרך ללשוני, מלקק לאורך הגבול בין עכוזיה, מוצא את הפתח האחורי, מלקק ומרטיב את הפתח, מרים מתחילה להתפתל מרוב עונג, ומחישה את קצב הליקוק שלה, מלקקת לאורך הזין שלי ואף חודרת איתי לתוך הכוס הלוהט של קרין, קרין מחישה אף היא את קצב תנועותיה, עולה ויורדת, בחוזקה, עד שכל גופה נדרך, וגלים גלים של התכווצויות פורצות ממעמקי בטנה. בשלב זה מרים שולפת את איברי מתוך הכוס הפועם של קרין, תוחבת אותי לתוך פיה, מלקקת ויונקת אותי בתאווה, ידיה עוטפות את הזין שלי, מעסות אותי בתנועות עיגוליות, הלוך וחזור, אני מרגיש איך אני נדרך, מושך את מרים צמוד יותר אלי, ודוחף לשוני עמוק יותר לתוך פי הטבעת שלה, מרים מחזיקה אתת איברי הזקור סנטימטרים מפנייה, וידיה ממשיכות במלאכת העיסוי עד שזרם אדיר וחזק של נוזל חם פורץ מתוכי, גלים גלים של נוזל חם ודביק שוטפים את פנייה, מרים מתיישבת, קרין מנקה את פנייה בעזרת אצבעותיה העדינות, ומרים מוצצת אותן, יונקת את הנוזל הלבן, שתיהן ניגשות אלי, ואנחנו מתנשקים, דוחפים לשונות אחת לתוך השני, טועמים אחת את השני. לא ראינו את גב' כהן שהציצה דרך החלון של הדלת. לא שמענו את החבטה של נפילתה כשהתעלפה. לא הרגשנו בהמולה מעבר לדלת במהלך החייאתה. רק יותר מאוחר שמענו איך היא התעוררה במהלך ההחייאה, איך שאחזה בשערות של הרופא התורן הצעיר והצמידה אותו אליה איך שחיבקה את גופו בעזרת רגליה הרזות, איך היא חבטה בישבנו עם מקל ההליכה שלה, בו בזמן נישקה אותו נשיקה צרפתית רטובה והוא לטענתו טען, שלא התנגד, ושנשאר מחובק עימה, רק בגלל שפחד לגרום לה לעוד שבר......... "שובב קטן" צחקתי "והרופא הגדול שובב גדול" צחקקו מרים וקרין