חדר שינה חדש

[ורדה אורבך]

חדר שינה חדש

אני עוברת דירה, וזו הזדמנות לשאול: איך כדאי למקם את המיטה? אני בת 46, ילידת 23.11.58.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

תלוי בבית שלך

כיווניו, האפשרויות שיש בו בחדר, כיוו החדר וגם... מה מצבך כיום ומה את רוצה לשפר אם בכלל.

 

[ורדה אורבך]

לחדר יש

חלון צפוני, חלון מזרחי, דלת כניסה דרומית ודלת לשרותים בקיר המערבי. השיפורים שאני שואפת אליהם הם שניים שהם אחד: זוגיות מוצלחת (כרגע אין), ועבודה מספקת (יש חלקית, אבל שינוי יהיה צעד מבורך). תודה.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

האם קראת את מאמרי הפורום?

יש שם המלצות לשיפור בקריירה. אני ממליצה לקרא את המאמרים בכלל, אפילו אם לא נראת שהם רלוונטיים כי הם נותנים את ה"רוח" שלפעמים אולי חשובה יותר מביצוע ההוראות. בכל מקרה, באיזה כיוון נמצא החדר יחסית למרכז הבית? (עשי זאת עם מצפן, לא בערך) מאיזה חומרים עשוי הריהוט ואיזה ריהוט/חפצים יש? מה היסוד השולט בבית? מה הגוונים בחדר? איזה תמונות/חפצים יש סביבך ומה המסרים שאת מקבלת מהם? כמה זמן את מתגורתת בבית/חדר זה? מית היתה זוגיות, לפני כמה זמן, אם בכלל? מדוע החלטת להתמקד בחדר ולא בכל הבית? האם את מתגוררת בחדר או בבית שיש לו את החדר הזה? איזה שינוי את מצפה בעבודה שיהיה מבורך? ראי כמה שאלות, ועוד לא התחלנו... פנג שוי אינו מטה קסמים, ולא כדאי להסתמך על תשובות בלי לברר את המצב הקיים, עד כמה שניתן. בל נשכח את מגבלות האינטרנט שבם אני לא ממ נמצאת במקום, אלא ניזונה ממה שאתם אומרים, ואינם בעלי מקצוע... אז, כדי לעזור לי לעזור לך, תצטרכי להיות יותר "רחבה". דברי, ספרי ופרטי...אחרת זה לא ילך... בעקרון כיוון מזרח מיטיב איתך אבל...תמיד יש לראות מה המצב הקיים ומה הן האפשרויות שיש בתוכו לשינויים ופעולה.

 

[ורדה אורבך]

מודה ומתוודה שלא קראתי עד היום

אבל בעקבות ההמלצה שלך התחלתי לקרוא. לא הבנתי אם את באמת רוצה שאענה על השאלות בפורום, אבל למה לא בעצם. באיזה כיוון נמצא החדר יחסית למרכז הבית? (עשי זאת עם מצפן, לא בערך) צפון-מזרח מאיזה חומרים עשוי הריהוט ואיזה ריהוט/חפצים יש? עץ ללא גימור: מיטה, שתי שידות, מדפים לספרים מה היסוד השולט בבית? מה הגוונים בחדר? לבן ועץ איזה תמונות/חפצים יש סביבך ומה המסרים שאת מקבלת מהם? יש שתי תמונות נעימות למראה והרבה ספרים שאני אוהבת להחזיק סביבי כמה זמן את מתגורתת בבית/חדר זה? עדיין לא גרה שם. מית היתה זוגיות, לפני כמה זמן, אם בכלל? היו כמה וכמה. המשמעותית האחרונה לפני כחצי שנה. מדוע החלטת להתמקד בחדר ולא בכל הבית? כי בחיים של דיירי הבית האחרים אין צורך כרגע בשינוי (והם כנראה יצחקו אם אעלה את הרעיון של פנג שואי) האם את מתגוררת בחדר או בבית שיש לו את החדר הזה? בדירה איזה שינוי את מצפה בעבודה שיהיה מבורך? שתהיה יותר אחראית ומאתגרת תודה

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

יופי...

אני תמיד מאפשרת לאדם לבחור את שתי האפשרויות כי זה לא תלוי בי וברצוני אם יענה או לא. התשובות תעזורנה לי לעזור למתיעץ/ת בעוד כמה דברים שאולי לא חשב/ה לפני כן. הצבעים שכדאי לך להוסיף הם אלה שבקובץ. האם תוכלי לפרט מה רואים בתמונות? תמונות של מה? האם יש בסביבתך (כל הבית מזכרות מכל סוג שהוא שקשורות לקשרים ריגשיים שהיו לך ? אם כן, אז יש להוציאם for good. תחת המילה מזכרות יכולות להיות סיכה קטנה שקיבלת ברגע מרגש וכלה בחפצים גדולים. לגבי ההתמקדות בחדר זה, ודווקא עכשיו לאור תשובתך אני חושבת שיש להתיחס לכך, אני רוצה להגיד לך, שגם כשחיים ביחד כמה אנשים, יהיו כאלה שיגיבו חזק יותר למשל לנזילה בשירותים/חסימה במרכז הבית/תריס שבור/כוס שבורה/תמונה עצובה ועוד... ויהיו כאלה שזה ממש לא ישנה להם. האם יתר דיירי הבית קרובים אליך? האם צורת הבית שלמה? אין בה בליטות או חוסרים? לזוגיות צריך להביא סמלים זוגיים (אחרי שמוציאים מהמרחב לגמרי את כל מה שמזכיר את מה שהיה: שתי יונים/ברווזים/נרות/פמוטים/אבני רוזקוורץ ועוד. בעיקר, יש לעשות הרבה למען המטרה, להתאמץ חזק, ולהתכונן לעשייה לא קלה... לסיום, אין צורך לצטט את שאלותי, עני בצורה חופשית לגמרי, השתמשי בשפתך באופן פתוח, סמכי עלי שאסתדר ואבין גם יותר מכך.

 

[ורדה אורבך]

תודה על התשובה המושקעת

משונה שהצבעים שבקובץ הם בדיוק אלה שאני הכי לא אוהבת, בפרט כשהם כל-כך בהירים. בתמונות שכרגע בחדר רואים תזמורת (תמונה מאוד צבעונית, הגוון השולט כחול, וצריך להעיף יותר ממבט אחד כדי להבחין בנושא), ונוף ישראלי, שוב לא ציור צילומי, אלא מעט חופשי יותר. יש לי ערמות של תמונות לבחור מתוכן, והחביבות עלי במיוחד הן בסגנון אימפרסיוניסטי (ואן גוך, מונה ושות'). את מרבית המזכרות הזוגיות סילקתי. פה ושם נשארו בודדות, ואין לי מושג למה הן עדיין איתי. בעיר מסיבות פרקטיות, אני מניחה. דיירי הבית האחרים הם האנשים הכי קרובים לי. צורת הבית שלמה. תקלות טכניות בבית, מן הסוג שהזכרת, מעציבות אותי מאוד, יותר מאשר את האחרים. לא שאני שוקעת בדכאון, אבל מלנכוליה קלה בהחלט מסתמנת. שוב תודה ושבת שלום.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

אימפרסיוניזם,קוביזם, מודרניזם

או כל זרם אחר באומנות, יפיפיה ככל שיהיה, אינו מומלץ. הדברים שנמצאים סביבנו, במרחב שלנו, צריכים להיות לגמרי ברורים, ולא כאלה שנצטרך לחשוב רגע, כדי "להבין". כך יהיו חיינו ברורים ובהירים יותר.ברור שאין כל שום ביקרות על הפן האומנותי או הטעם האישים אבל... כשיש סביבנו דברים ברוירם אנחנו "רואים" ברור יותר. צבעי פנג שוי תמיד בהירים, במיוחד כשמשתמשים בהם על משטחים גדולים כמו קירות או ריהוט/וילוןנות/שטיח וכו'... הסביבה אמורה להיות "מלטפת".בצבעים החזקים משתמשים נקודתית.

 

[ורדה אורבך]

שאלה שאלתית

בעצם שתי שאלות: הסביבה אמורה להיות מלטפת, כפי שכתבת. האם הליטוף אינו דבר אינדיבידואלי? כלומר, יש מי שאוהב שמלטפים את ראשו בכף יד פתוחה, ויש מי שנהנה ממגע קל של אצבע בלחיו. האם זה לא אותו הדבר בענין הצבעים? יש מי שמלוטף ע"י צהוב בהיר, ומי שכחול כהה נותן לו את אותה התחושה. כתבת שהדברים בסביבה צריכים להיות ברורים. אבל אם אני תולה תמונה אימפרסיוניסטית, הרי אחרי שתיים-שלוש התעמקויות היא ברורה לי לגמרי, וכעת אני נהנית להתבונן בה בלי להשקיע מאמץ. האם בכך היא לא הופכת להיות פשוטה וברורה כמו צילום? אני מקווה שאני לא נשמעת פרובוקטיבית, כי זו לחלוטין לא כוונתי. אני באמת רוצה להבין.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

מצוין...

ההסתכלות אומרת שכל מה שאת "לא אוהבת" בעצם מאוד חסר... אנחנו צריכים שהכל יהיה איתנו רק במידה והאיזון הנכון... חישבי על הרחם, שעוטף את העובר והוא בעצם לא יודע מכלום...רק נהנה... נו, אז בטח תשאלי ותאמרי, בצדק, אז מי מחליט בשבילי מה מתאים לי? אומר לך, רק את. אם את חושבת שחייך, על הכיפק, יש את כל מה שאת רוצה צריכה וחולמת...אז את בעצם "מלוטפת" גם אם את גרה באמצע המזבלה, לצורך העניין, וראיתי דברים כאלה. אם את חושבת שהמצב אינו כך, ואת צריכה איזה שהיא עזרה, פוש קטן, דחיפונת...את תצטרכי קודם כל לוותר על הצורך שלך "להבין". לצרוך כך את אמורה להיעזר באיש מקצוע (בכל מקצוע שהוא) יש יותר ממה שאי אפשר להבין בחיים, מאשר ממה שאפשר להבין. צריך לעשות קודם כדי להבין שמה שלא הבנו אנחנו מבינים אחרי שעשינו בלי להבין... העבודה בפנג שוי היא על תת ההכרה...וזה עוד הרבה הרבה לפני שאנחנו מבינים משהו, או חושבים שהבנו... אין "כמו צילום" יש רק צילום, או לא צילום... המשחק ב"כמו" הוא משחק החיים...זהירות... sometimes you just have to let go and it happens... האם אני ברורה?

 

[ורדה אורבך]

ברורה בהחלט

(אם כי הייתי צריכה לקרוא שלוש פעמים כדי לקלוט

). אני צריכה שינוי, זה ברור, אחרת לא הייתי כאן. הבעיה ה"קלה" שלי, בכל תחום, היא שאני חייבת לנתח ולהבין. לא כל-כך מסתדרת עם זרימה אינטואיטיבית. אבל את צודקת: אם בחרתי לפנות לעזרה, אני צריכה לתת אמון, וללכת אתו/ה. החדר שלי מסויד לבן, הרהיטים בגוון עץ, וכתמי צבע רבים ועזים באים ממאות הספרים וממעט התמונות. אין איזה סדר ושיטה בענין, רק אוסף של דברים שאני אוהבת, וחוסר נכונות (ואולי גם עצלות) להשקיע מחשבה בארגון סביבה מלטפת כהגדרתך.