חדר חנוק

hazy jane

New member
חדר חנוק

שלום לכולם, אני גם חדשה פה בפורום ועם זאת התחלתי לגלות התעניינות תורה, בעיקר אחרי שקראתי עליה כמה מאמרים בעיתון נישה וכי פשוט - הרבה מהדברים שנאמרו שם נשמעים ביעיני הגיונים. לאחרונה חזרתי לגור בבית הורי בדירה קטנה בחיפה. אחי עבר לגור בחדרי הקודם והוא לא ניתן לי בחזרה. אני סטודנטית בת 23, ומרגישה שהרבה חלקים בחיי נמצאים בבלבול ובבאלגן. האם מה שבחרתי ללמוד הוא מה שאני באמת רוצה (קרוב לודאי שלא אבל גם הריאוליות משחקת תפקיד). למה תמיד נדמה שאני רוצה רק גברים שלא רוצים אותי למרות שיש מספיק שנמשכים אלי. למה אין לי אומץ לקום ולעשות צעדים דרסטיים. החדר שלי, כמה תואם, אף הוא בבלאגן גמור. מדובר פה בחדר שכל 4*2, עם חלון למזרח והרבה ירק שניבט ממבו אך מסתיר את האור. יש בו חלל קטן מעל הארון שלא רואים, שפותח אותו לכיוון המטבח. שולחן העבודה, שידת טלוויזיה, מיטת יחיד שגם לא נוחה לי (ואני רוצה לאשפר זוגיות!), הרבה כבלי טלויזיה, מחשב, והרבה הרבה חפצים שלי ושל אח שלי (שלמרבה ההשתאות החדר שלו ריק מהרבה מחפציו) תופסים לי את המרחב וחונקים אותי מלהתפתח. למותר אציין שדווקא עם משפחתי אני שמחה לגור, אחרי שנים של מריבות אני יודעת לעריך אותם. מעניין אם למישהו יש עצה או שתיים בשבילי... ג'יין
 

hazy jane

New member
התופסת שתופסת...

תאירך הלידה שלי הוא 8.3.1981 0- כן, כן יום האישה הבינלאומי javascript:InsertIcon('
')
 
בוקר טוב

שאלות עמוקות וחשובות את שואלת את עצמך את עצמך ג'יין. אני מניחה שאת יודעת מה לעשות כי ההגיון של הפנג שוי מדבר אליך. אז בואי נתחיל, מכל מה שכתבת, מה את חושבת שהכי חשוב שתטפלי בו, כי זה מאוד מציק. תמיד יש התאמה בין המרחב שבו אנו גרים לבין מה שמתרחש בחיים רק שתמיד כדאי לזכור שיש מה לעשות... יש לי המון עצות בשבילך,וכדאי להתחיל מהבאלאגן. זכרי שאין מי שיעשה את העבודה עבורך, רק את.
 
למעלה