חדר זיכרון
אני מזמן לא כתבתי, הימים היו קשים לי, אך קראתי את שכתבתם בשקיקה. חזרתי זה עתה מהצגת פרוייקט גמר עיצוב בשנקר. ביתי סימה השנה ופרוייקט הגמר היה חדר זיכרון. זה היה פשוט יוצא דופן, היא רצתה שאראה את העבודה מוגמרת אז בעצם היום ראיתי בפעם הראשונה. החדר הוקדש לזכרון שלו והוא היה מהמם המורים והבוחנים החיצוניים הרעיפו שבחים. היא עשתה מבוך שדרכו אפשר להגיע לשמיים כי הקיר היה פתוח. או להגיע חזרה לביתנו ולחוויות שהיו לה איתו. הכל היה מפוסל כמו מבוכים עם תמונות מנורות ודברים שהיו הוא. כמה התרגשתי, וראיתי איך הבוחנים מזילים דימעה. היה מרגש ושוב קיבלתי ד"ש ממנו. התערוכה תפתח לקהל ב-16.7 אז מי שרוצה מוזמן אני אשוב לתת פרטים. נורא מוזר אבל זה מרגיש כמו שתמו חגיגות השנה למותו. כמה אירוני. שיהיו חייכם קלים יותר. יעל
אני מזמן לא כתבתי, הימים היו קשים לי, אך קראתי את שכתבתם בשקיקה. חזרתי זה עתה מהצגת פרוייקט גמר עיצוב בשנקר. ביתי סימה השנה ופרוייקט הגמר היה חדר זיכרון. זה היה פשוט יוצא דופן, היא רצתה שאראה את העבודה מוגמרת אז בעצם היום ראיתי בפעם הראשונה. החדר הוקדש לזכרון שלו והוא היה מהמם המורים והבוחנים החיצוניים הרעיפו שבחים. היא עשתה מבוך שדרכו אפשר להגיע לשמיים כי הקיר היה פתוח. או להגיע חזרה לביתנו ולחוויות שהיו לה איתו. הכל היה מפוסל כמו מבוכים עם תמונות מנורות ודברים שהיו הוא. כמה התרגשתי, וראיתי איך הבוחנים מזילים דימעה. היה מרגש ושוב קיבלתי ד"ש ממנו. התערוכה תפתח לקהל ב-16.7 אז מי שרוצה מוזמן אני אשוב לתת פרטים. נורא מוזר אבל זה מרגיש כמו שתמו חגיגות השנה למותו. כמה אירוני. שיהיו חייכם קלים יותר. יעל