חדר האוכל
אומנם כתבתי מילה או שתיים, אבל נרחיב בכל זאת על המקום, גם כי נראה לי שאנשים לא מרבים לכתוב ביקורות לאחרונה מתוך "עייפות החומר" וכמו שפיקס הזכיר – לשם כך התכנסנו.
היינו בדרכינו לתערוכת beers וחריגה קטנה מהמסלול למקום שלא ביקרנו בהחלט התאימה לנו למרות יום מטורף אקלימית (בירס היה חביב, אין הפתעות גדולות למי שכבר מכיר את התערוכה מהעבר ובעיקר קונה לפעמים מתוצרת המבשלות הקטנות המקומיות) - העיצוב של חדר האוכל מפתיע ושונה, מעט מוזר אפילו, למרות שמזכיר קצת "גן ילדים" עם השולחנות, נעים לשבת יחסית והמקום היה עמוס לגמרי במה שנראה כקהל בוגר יותר מתושבי הסביבה הקרובה וגם משפחות עם ילדים. לנו נמצא מקום רק על הבר, היה נחמד וקיבלנו שירות אינטיליגנטי מאוד מאחד הברמנים. מעיון בתפריט ה"מחושב" ניכר שבעלי המסעדה "מבינים עניין" ויודעים לקרוא היטב קהלים פוטנציאליים, טרנדים, כמויות וכולי וכולי..
חלקנו שלוש מנות :
טאליאטלה תרד עם צנוברים, בצל סגול חי, פרמז'ן וקרם פרש (או שמנת חמוצה) – מנה מעניינת וטעימה, פסטה מאוד "קלה" וקצת מתלבט אם מדובר בעבודת יד, לאור המחיר היחסית גבוה (איזור 66 ש"ח), אנחש שכן, כי אם לא – זה מחיר מעט גבוה בכל קנה מידה למנת פסטה ללא חומר גלם יוצא דופן, תהא מיוחדת אשר תהא. אבל המנה בהחלט ערבה לחכינו, גם נתנה רעיון לפסטה ביתית.
בייבי קלמרי עם תפוח אדמה אפוי ועגבניות צלויות ורוטב לבן נוסף כלשהו (גם איזו ואריצית קרם פרש לדעתי) – זאת הייתה המנה היחידה שהצטערנו שהזמנו, גם היא הייתה טעימה אך היו בה לטעמינו ממש מעט מידי טיובות קלמרי, היא הייתה קצת "ביניים" מידי בגודלה ביחס לסביבות 60 ש"ח, אם אני זוכר נכון. מעבר לקלאמרי עצמו (נחמדים ו"סגולים וטריים" ביחס למקורות קלאמרי), היו במנה תועפות עלי רשאד או משהו ירוק בסיגנון, מיותר. תנו לי קומבינציית ירקות צלויים מהגריל עם כמות יפה של בייבי קלאמרי ותיבלון כייפי, ואז הייתי בהחלט מרוצה.
סלמון עם עדשים שחורות ורוטב חלבי לבן – מנה טעימה מאוד אך גם כן מתומחרת לטעמי גבוה מידי, איזור 92 ש"ח. העדשים מעורבות עם מעט עגבניות קצוצות והסלמון מוכן לעילא, וכאן בהחלט התאים הרוטב הלבן אך היה מעט מידי לטעמי ממנו. גם כאן מוטיב העלים הירוקים היה מעט מוגזם לטעמי, למרות הם מתאימים למנה תמיד אעדיף פרופורציות יותר גדולות נניח מהעדשים וה"רוטב" (שלא לדבר על הסלמון, אבל זה סיפור קצה שונה) על פני מינון העלים הירוקים.
לקינוח – מנה נהדרת ונדיבה של עוגת בראוניז עם קצפת וגלידת וניל באיכות חביבה. ב 34 ש"ח זה קינוח חלוקה טוב מאוד, למרות שייתכן שבישול יתר עשה את קצוות העוגה מעט עשויים מידי ביחס לאמצע המצויין. אבל לא נלין – אחד הקינוחים הפשוטים והכיפיים של העת האחרונה.
שתינו – לימונדת רימונים אחת ומשקה לימונדה עם סילאן ויוגורט, שניהם חביבים ומתומחרים די שפוי ב 14 ש"ח לאחד. ייאמר לזכות המקום שנצפו כמה בירות מקומיות - למיטב זיכרוני מלכה, ג'מס ואלכסנדר.
סה"כ ארוחה מהנה ונעימה למרות ההערות, אני לא בטוח שנרוץ לשם באופן קבוע כי המחירים בשביל סוג האוכל הזה אינם אטרקטיביים מספיק עבורינו, אם נסכם את ההערות ונחדד קצת :
יותר מידי רשאד בכמה מהמנות, מעט מידי טיובות של קלאמרי וירקות צלויים במנה היעודית, שימוש לטעמי מוגזם יחסית ברטבי שמנת חמוצה\קרם פרש, מוטיב אומנם די מעניין (ואולי גם סוג של סממן בישול ארצישראלי מקומי וסוג של תרומה של עומר מילר לקולינאריה כאן?? ) שיכול לשעמם במינון רב מידי של מנות – למעשה זה היה בכל מנה שהגיע וגם כמובן במשקה אחד שהזמנו.
עניין המחירים – זה כנראה מה שיש בשוק היום (וכמובן גם מיקום המסעדה משחק), לנו זה בהחלט גבוה לסוג זה של אוכל, אבל היה לנו מספיק נעים שם באופן כללי כדי שנרצה לבקר שוב בעתיד הרחוק יותר ולבדוק אייטמים נוספים בתפריט.
אומנם כתבתי מילה או שתיים, אבל נרחיב בכל זאת על המקום, גם כי נראה לי שאנשים לא מרבים לכתוב ביקורות לאחרונה מתוך "עייפות החומר" וכמו שפיקס הזכיר – לשם כך התכנסנו.
היינו בדרכינו לתערוכת beers וחריגה קטנה מהמסלול למקום שלא ביקרנו בהחלט התאימה לנו למרות יום מטורף אקלימית (בירס היה חביב, אין הפתעות גדולות למי שכבר מכיר את התערוכה מהעבר ובעיקר קונה לפעמים מתוצרת המבשלות הקטנות המקומיות) - העיצוב של חדר האוכל מפתיע ושונה, מעט מוזר אפילו, למרות שמזכיר קצת "גן ילדים" עם השולחנות, נעים לשבת יחסית והמקום היה עמוס לגמרי במה שנראה כקהל בוגר יותר מתושבי הסביבה הקרובה וגם משפחות עם ילדים. לנו נמצא מקום רק על הבר, היה נחמד וקיבלנו שירות אינטיליגנטי מאוד מאחד הברמנים. מעיון בתפריט ה"מחושב" ניכר שבעלי המסעדה "מבינים עניין" ויודעים לקרוא היטב קהלים פוטנציאליים, טרנדים, כמויות וכולי וכולי..
חלקנו שלוש מנות :
טאליאטלה תרד עם צנוברים, בצל סגול חי, פרמז'ן וקרם פרש (או שמנת חמוצה) – מנה מעניינת וטעימה, פסטה מאוד "קלה" וקצת מתלבט אם מדובר בעבודת יד, לאור המחיר היחסית גבוה (איזור 66 ש"ח), אנחש שכן, כי אם לא – זה מחיר מעט גבוה בכל קנה מידה למנת פסטה ללא חומר גלם יוצא דופן, תהא מיוחדת אשר תהא. אבל המנה בהחלט ערבה לחכינו, גם נתנה רעיון לפסטה ביתית.
בייבי קלמרי עם תפוח אדמה אפוי ועגבניות צלויות ורוטב לבן נוסף כלשהו (גם איזו ואריצית קרם פרש לדעתי) – זאת הייתה המנה היחידה שהצטערנו שהזמנו, גם היא הייתה טעימה אך היו בה לטעמינו ממש מעט מידי טיובות קלמרי, היא הייתה קצת "ביניים" מידי בגודלה ביחס לסביבות 60 ש"ח, אם אני זוכר נכון. מעבר לקלאמרי עצמו (נחמדים ו"סגולים וטריים" ביחס למקורות קלאמרי), היו במנה תועפות עלי רשאד או משהו ירוק בסיגנון, מיותר. תנו לי קומבינציית ירקות צלויים מהגריל עם כמות יפה של בייבי קלאמרי ותיבלון כייפי, ואז הייתי בהחלט מרוצה.
סלמון עם עדשים שחורות ורוטב חלבי לבן – מנה טעימה מאוד אך גם כן מתומחרת לטעמי גבוה מידי, איזור 92 ש"ח. העדשים מעורבות עם מעט עגבניות קצוצות והסלמון מוכן לעילא, וכאן בהחלט התאים הרוטב הלבן אך היה מעט מידי לטעמי ממנו. גם כאן מוטיב העלים הירוקים היה מעט מוגזם לטעמי, למרות הם מתאימים למנה תמיד אעדיף פרופורציות יותר גדולות נניח מהעדשים וה"רוטב" (שלא לדבר על הסלמון, אבל זה סיפור קצה שונה) על פני מינון העלים הירוקים.
לקינוח – מנה נהדרת ונדיבה של עוגת בראוניז עם קצפת וגלידת וניל באיכות חביבה. ב 34 ש"ח זה קינוח חלוקה טוב מאוד, למרות שייתכן שבישול יתר עשה את קצוות העוגה מעט עשויים מידי ביחס לאמצע המצויין. אבל לא נלין – אחד הקינוחים הפשוטים והכיפיים של העת האחרונה.
שתינו – לימונדת רימונים אחת ומשקה לימונדה עם סילאן ויוגורט, שניהם חביבים ומתומחרים די שפוי ב 14 ש"ח לאחד. ייאמר לזכות המקום שנצפו כמה בירות מקומיות - למיטב זיכרוני מלכה, ג'מס ואלכסנדר.
סה"כ ארוחה מהנה ונעימה למרות ההערות, אני לא בטוח שנרוץ לשם באופן קבוע כי המחירים בשביל סוג האוכל הזה אינם אטרקטיביים מספיק עבורינו, אם נסכם את ההערות ונחדד קצת :
יותר מידי רשאד בכמה מהמנות, מעט מידי טיובות של קלאמרי וירקות צלויים במנה היעודית, שימוש לטעמי מוגזם יחסית ברטבי שמנת חמוצה\קרם פרש, מוטיב אומנם די מעניין (ואולי גם סוג של סממן בישול ארצישראלי מקומי וסוג של תרומה של עומר מילר לקולינאריה כאן?? ) שיכול לשעמם במינון רב מידי של מנות – למעשה זה היה בכל מנה שהגיע וגם כמובן במשקה אחד שהזמנו.
עניין המחירים – זה כנראה מה שיש בשוק היום (וכמובן גם מיקום המסעדה משחק), לנו זה בהחלט גבוה לסוג זה של אוכל, אבל היה לנו מספיק נעים שם באופן כללי כדי שנרצה לבקר שוב בעתיד הרחוק יותר ולבדוק אייטמים נוספים בתפריט.