ההסתכלות על המצב תמיד תתבסס
על מצבו של המתגורר בחדר/בית. על פי הפאנג שוי זה לא מומלץ... אם היא מרגישה טוב...אז אין על מה לדבר כי הרצון לשינוי אמור לבוא ממנה. בכל מקרה, לאורך זמן, לדעתי, יצוצו תופעות גופניות תחושתיות. יש אנשים שזה בא אצלם מהר ויש כאלה שלאט. כש...ואם...אז יהיה אפשר לדבר על כך. לא מזמן נשאלה כאן שאלה בהקשר הזה, על ידי דיירת שעברה להתגורר בחדר כזה. היא חשה בכל מיני תחושות לא נעימות וביקשה עזרה. אם חברתך מרגישה שם טוב, אזי, היא מרגישה טוב. לא נראה לי שתרצה לשנות. מה אתה אומר?