חג שמח!

melancholy man

New member
חג שמח!

עוד מעט יתחלף השקט העצוב בשמחה, כמו כל שנה וכמו כל שנה, נחשוב על השנה המטורפת והעצובה שהייתה לנו כאן, ונגיד שהשנה באמת הייתה מבעסאת במיוחד רק בשביל לחזור על אותו משפט בדיוק בשנה הבאה. אבל היממה הקרובה היא יממה של שמחה ולא של בעאסה, אז חג שמח! ולכבוד יום העצמאות, איזה אלבומים ישראליים כיכבו אצלכם השנה? איזה הרכבים (גם חדשים) גילתם השנה ואם לא גילתם כלום, סתם איזה הרכבים ישראלים עושים לכם את זה? וגם אם אין לכם תשובות לאף אחד מהשאלות, סתם חג שמח!!!
 

Mr Mustard

New member
חג שמייח!!!

דווקא שנה מבעסת לא עברה עליי- להפך, הייתה לי שנה מדהימה מכל הבחינות, אז אני לא מתלונן. ניתן לומר שהשנה גיליתי חלק מהמוזיקה העברית, למרות שלהגיד שלחלוטין נכנסתי לזה זה לא ממש נכון. אולי בשנה הבאה
. בכל זאת, שני אלבומים ישראליים (מתוך הרבה אחרים) אני בוחר לציין: 1) מלכת האמבטיה למי שועד לא יודע מדובר בשירים מהמחזמר של חנוך לוין מ1970. המחזמר היה קיצוני במסרים ובערכים שהוא העביר, במיוחד לאותה תקופה של שמרנות ואופוריה במדינה. הטקסטים חזקים במיוחד ועוקצים את אותם "אנשי בסדר גמור" שאיכלסו (ועודם מאכלסים) את המדינה שלנו בכל הפינות הקשות והחשוכות ביותר של חייהם. המוזיקה באלבום נכתבה בידי זהר לוי (המתופף) שמביא לנו מעיין שילוב של רוק קל סטייל ג'פרסון איירפליין, בלוז קליל ואפילו קצת ג'ז, והכל מובל בידי השירה המוגזמת והכל כך אופיינית לאותה התקופה בארץ. האלבום בהחלט מתאים לתקופה הזאת של השנה, זאתי שנעה על הציר של שואה, חללים ויום העצמאות, עם טקסטים שלמרות שנכתבו לפניי כמעט ארבעים שנה הם עדיין רלוונטיים כיום. אחד מהשירים החזקים ביותר, ואלו המתאימים לי ביותר להיום, יום הזכרון\עצמאות, הוא השיר "אבי היקר, כשתעמוד על קברי". 2) מאחוריי הצלילים, שלומה גרוניך ומתי כספי. זה אלבום שקצת יותר קשה לי לתאר, בעיקר בגלל שהוא כל כך יפה שזה פשוט בלתי אפשרי. שילוב מדהים של הפסנתר הוירטואוזי והשירה הגבוהה של גרוניך יחד עם הגיטרה היציבה והשטוחה והשירה הנמוכה של כספי. עם לחנים משובחים, שירי משוררים (חלקם באמת וחלקם ממש ברמה), והגשה מקסימה, פשוטה ומלאת הומור של שניים מהגאונים של הדור הזה. והאלבום הזה, הרבה יותר מהאלבום הקודם, באמת מתאים לפורום הזה ומומלץ לכולכם, בלי יוצא מין הכלל. אתם לא תתאכזבו, ותדעו שמדובר באחד האלבומים הטובים והאיכותיים יותר שיצאו מין הארץ הזאת ובכלל- בלי ספק בליגה הבינלאומית. מהחדשים לא יצא לי לשמוע יותר מידי, בעיקר לא דברים שמתאימים לפורומינו הקט. ובכל זאת, אמליץ על קרוזנשטרן ופארוחוד. אחלה של להקה.
 

Welsh

New member
חג שמח../images/Emo104.gif

תמיד הצחיק אותי השינוי הדרסטי בין יום הזיכרון ליום העצמאות, אנחנו מבואסים למשך יום וחצי, עוד יום וחצי מתפרקים, חוגגים וממנגלים ואז חוזרים לשיגרה. איזה אלבומים ישראליים כיכבו אצלי השנה? זו הייתה שנה מאוד מיוחדת בשבילי מהבחינה הזו, עד לפני שנה וחצי נמנעתי מלשמוע מוזיקה ישראלית, טעות מצערת שנבעה מטמטום שבא לידי ביטוי במחשבה שמוזיקה טובה נעשית רק מעבר לים, עבר לי
תמוז - סוף עונת התפוזים שלום חנוך ואריאל זילבר (ומאיר ישראל, איתן גידרון ויהודה עדר) יצרו אלבום שבקלות יכל להעשות בכל מקום אחר, מרגישים את רוח התקופה ואת ההשפעה מבחוץ על האלבום הזה, שיר של 2 דקות הפכו החבר'ה לשיר של 8 ולטעמי עשו לו רק טוב (מה שיותר עמוק יותר כחול), קלאסיקות כמו סוף עונת התפוזים, פנס הרחוב, אנ'לא יודע איך לומר לך, הולך בטל... בקלות אפשר לרשום את כל הרצועות, כולן נהדרות... אז למה לא
גם 'ככה את רצית אותי', 'אהבה שקטה' ו'לא יכול לישון עכשיו'. בהחלט אחד מאלבומי המופת שיצאו פה. אריק איינשטיין ושלום חנוך - שבלול עוד אלבום נהדר שמלא בשירים בעלי מקום חם בלב ובאוזן, חוץ מהרצועה "שונות" שסתם עושה לי בלגן באוזניים זה באמת מסוג האלבומים שהייתי יכול בקלות לטעות ולחשוב שמדובר באוסף. אני מאוחר יותר אוסיף עוד
 

Welsh

New member
../images/Emo26.gif

עכשיו שאני שומע עוד אלבום כחול-לבן, אני חושב שמקומו לצד אלה שהזכרתי. אריק איינשטיין ויוני רכטר - משירי אברהם חלפי אלבום שהולחן ברובו ע"י רכטר ומכיל קלאסיקות כגון "צער לך" הנהדר שאיינשטיין שר עם יהודית רביץ ו"עטור מצחך" האלמותי שאיינשטיין שר יחד עם יהודית רביץ וקורין אלאל. בכל השירים רכטר מפליא בנגינה נהדרת ואיינשטיין בשירה. הרצועה האהובה עלי פה היא "אז מה אם בן אדם" "אז מה אם בן אדם הוא קצת שיכור ואין לו מה משרוולו לשלוף והוא שר מעצמו הולך ברחוב ושר "אז מה אם בן אדם הוא קצת שיכור"" רכטר בנגינה שקופצת מעל ז'אנרים, הוא פשוט מדביק למילים של חלפי צלילים שמעצימים אותם, פעם קליל, פעם נוגה אבל תמיד יפיפה.
 

Barmelai

New member
וביניהם תמצא את

סתיו יהודי ותוכי יוסי שעליי הם האהובים ביותר, והנה לך האלבום של איינשטיין שזכה אצלי להכי הרבה סיבובים במשך השנים.
 

melancholy man

New member
על חלוני יונה

אלבום נפלא, אולי לא האלבום של איינשטיין שזוכה אצלי להכי הרבה השמעות, אבל בהחלט אחד החביבים עלי, השילוב של המשורר העברי האהוב עלי והאיינשטיין האהוב עלי לא פחות, יחד עם העיבודים והלחנים הנפלאים של רכטר שבאופן מפתיע מצליח לעשות לי את זה באלבום הזה, יוצר שילוב מופלא וקסום מלא חן, צניעות ומלאנכוליה יהודית בגווני ג'אז מדליקים.
 

Aeroguy

New member
איזה חג ואיזה שמח...

The churchills תמיד לא הרגשתי שייך. אני לא ציוני, אני חושב שישראל זה מקום שפשוט... רע לחיות בו, ועצוב לי שנולדתי כאן. בנימה זו, אני אבחר באלבום הראשון של הצ'רצ'ילים. האלבום יצא, כמובן, אחרי שמר צ'רצ'יל בכבודו ובעצמו - סר יצחק קלפטר - עזב את הלהקה, אך עדיין, השם נשמר. מדובר, רבותיי, בפיסת פסיכדליה מהמעלה הראשונה. ברצוני להודות לסדרת "בראשית" על ההוצאה המחודשת המדהימה של שני האלבומים הראשונים שלהם. השנה היתה השנה הנכונה להוציא אלבום שכזה - 1969 - אבל אולי המקום לא היה נכון. החל מהפתיחה החזקה של Open Up Your Eyes, האלבום נודד בין מחוזות שונים של ז'אנרים ורגש. When You're Gone הוא שיר שמחובר לי חזק ללב, וקיבל משמעות חדשה אחרי מערכת יחסים עם בחורה דכאונית. Subsequent Finale הוא פשוט קטע מקסים, והוא מוליך לתהומות הפסיכדלים-אך-קסומים של So Alone Today. הסיום של Debka משאיר קצת טעם מזרח תיכוני, ולו בכדי להזכיר לנו שלא בסן פרנסיסקו האלבום הוקלט. אך עם זאת, הסיבה שבחרתי לכתוב על האלבום הראשון, ולא על האלבום השלישי והאחרון שלהם (שהוא האהוב עליי), היא שיר הבונוס שמתווסף בגרסה של בראשית. Born In The Wrong Place זהו שיר אקוסטי מקסים, שלא נכלל באלבום המקורי, אך הוא סוגר את הדיסק בגרסה המחודשת. זהו פשוט שיר מדהים על הרגשתם - שהיא גם הרגשתי. שיר שמאוד נגע לליבי.
 

LEATHER REBEL

New member
לא לגמרי מדוייק

השיר BORN IN THE WRONG PLACE הוא בונוס בדיסק של האלבום השני, לא הראשון.
 

Aeroguy

New member
וואלה נכון

צודק... אבל מה לעשות, 2 בלילה כאן ואני נהיה מבולבל
יאללה, זה הזמן ללכת לישון...
 

LEATHER REBEL

New member
בקיצור...

אם תקנה את הוצאת AKARMA או REPERTOIRE של האלבום השני, JUNKIES, תגלה עוד כמה בונוסים שאינם נכללים בהוצאה הישראלית.
 

melancholy man

New member
עשה לי עצוב לקרוא

אבל הצ'רצ'ילים מחפים על הכל... יופי של אלבום, פצצת פסיכדליה אמיתית ואחד הדברים הכי טובים שעשו כאן, בקשר למה שכתבתי תמיד חשבתי על המדינה קצת כמו על המשפחה שלי, נכון, הם לא תמיד שפויים, נכון זה רוב הזמן מעיק ולא נעים להביא אורחים, אבל היי, זה שלי
...
 

pasteran

New member
עצוב

שאנשים חושבים שיש קשר בין מדינת ישראל לציונות. אבל לרוב האנשים יש פרספקטיבה של נשר
 
חג שמייח לכולם!../images/Emo166.gif../images/Emo165.gif

אני מתחיל את חגיגות יום העצמאות עם דני בן ישראל ובולשיט שלוש ורבע. אין דרך טובה יותר מבחינתי להכנס לאווירת יום העצמאות מאשר עם "בנדם קול המסיבות" ו"ישראל 70" ול-24 שעות לקחת את כל החרא בסבבה! חג שמח!
 

מורנא007

New member
חג שמח

מסתבר ששימי תבורי הפך להיות רוקיסט, (לפחות אתמול בהופעה). לא האמנתי למשמע אוזני, הוא שר וניגנו לו בבמה רוק אנד רול של ממש.
 

Barmelai

New member
נשבר לך הלב ביום העצמאות ../images/Emo104.gif../images/Emo104.gif

מי שחיבר את יום העצמאות ליום הזכרון עשה לי וידוא הריגה לשמחה, דאג שיותר לא אדחף בפקקים, לא אמנגל על איי תנועה, לא אשוטט חסר תוחלת בין דוכני ג'אנק פוד ואמני ערוץ 2, לא אמשכן נשמתי בעבור נזידי גיידמ., לא. אמשוך כרגיל את יום הזכרון לתוך הלילה ואמק בד' אמותי מול תמונה אחת, טלביזיה מרצדת בלי קול והרבה אלכוהול. מי שחיבר לזה פסקול הוא יוסי בבליקי באלבום המצעדים. אלבום בן 10 ויותר, אלבום שהזמן החולף רק מיטיב איתו, אלבום שלא איבד טיפה מהעצמה הרגשית שאצורה בו. ליוסי בבליקי יש קול פריך. אני אוהב את הקול הזה, או יותר מכך חש צורך לכמור עליו, להזהר לא לפגוע בו בטעות עם המרפק שמא יתרסק לחתיכות. קול כזה הוא מתנה, הוא משדר אמינות באותה מידה שהוא משדר פגיעות. לאלבום המצעדים צליל חם ומקומי מאוד. הגוונים העיקריים פרט לקול של בבליקי הם הזורנה של יעקב מירון (נשפן ענק שנעלם וחבל), הצ'לו של קרני פוסטל וגיטרות עדינות של אמיר צורף, שמעדיף לצייר בתבניות סאונד על פני פריטות אקורדים. כשלהקת פונץ' התפרקה, ניתזו שלום גד ויוסי בבליקי כל אחד לאלבום סולו מושלם משלו (גד אל בסוף המדבר, בבליקי אל אלבום המצעדים) כשאיש איש לוקח איתו חצי מהתערובת שהרכיבה את הפונץ'. לאחרונה התאחדה פונץ' ללא שלום גד והוציאה את פינוקיו, אלבום שיותר משהוא מזכיר את פונץ', הוא ממשיך ישירות את אלבום המצעדים. פונץ' של היום היא למעשה יוסף בבליקי ולהקתו. וטוב שכך, לדעתי. לבבליקי יש יכולת של אלקטרונאי לצרף מלים באופן שהסמיכות ביניהם תיצור ניצוצות. באלבום המצעדים הגיעה הכתיבה הזאת לשיא. "חליפות לרעב, עניבות לטובע בסוד" (שלושים על שלושים), שח בבליקי וגרם לי להפוך מאז במשפט האניגמטי הזה השרוע על לחן מינורי ללא פתרון שנים רבות. אבל לא את המשמעות יש לחפש אלא את האסוציאציה החפשית, הפרטית. לי, שמעולם לא עלתה עלי חליפה שלא להזכיר עניבה, זאת הזרות, האאוטסיידריות בהתגלמותה, נחמה של זרים. הנה המלים, הנה המתח ביניהן שאינו נפתר. ורק המקשיב יכול לסגור את המעגל החשמלי כדי להזרים את המשפט בתוכו. הגיבורים של בבליקי הם אנשי לילה, חומקי סמטאות, אבודים, בלי שורשים וללא שייכות. בבליקי כותב המנוני תלושים והנה אני מוצא את עצמי בשירים האלה בכל יום עצמאות, שהוא יום שמח לכולנו. רק שאני מרגיש עם כולנו ביום הזכרון ולמחרת אני לבד, צופה מהצד. את אלבום יום העצמאות שלי קניתי בקלטת. מעולם לא היה לי את הדיסק. "יש לך מקום. אין לך עבר. יש לך ערמה של קסטות וספר תפילות" (יש לך מקום). גבורי בבליקי לא נכנסים למגרות מוכנות. הם מאמינים בלי דת, יהודים בלי הינומה של 2000 שנה, ברגים מסורתיים במכונה חילונית. יש לך ערמה של קסטות וספר תפילות. עולם רוחני בשורה אחת, במידה אחת. לכבס לגהץ ולמדוד. ולנדוד. יש לך מקום, אבל זה מקום ישיבה במטוס. הדיסק הזה כמו רוב הדברים, השמחה, החופש, העצמאות, הכח, השלטון, לא באמת קיים היום. יוסי בבליקי לא פרץ לתודעה שלנו אז, למרות שהשירים שלו הם הישראלים ביותר שיש. אולי ישראלים מדי, בלי הנחות וחנדלך. לא מבחירה הוא נשאר בשוליים. רק מאי הסכמה לשלם את המחיר הנקוב לגיידמקי הערוצים. שיריו הושמעו ברדיו אבל הוא יכול היה בשקט לעבור ברחוב מבלי שאיש יזהה אותו. לא היה לך סכוי אמיתי אם לא הופעת ביצפאן, בטברנה או יאיר לפיד. ולא שהוא לא רצה, אלא שמעצמו זה לא קרה. איש מכוכבי תכניות הארוח מעולם לא חמד את היהלום שנקרא יוסף בבליקי. "מת לשמוע קול מפורסם קורא אלי מגבוה", הוא ספק נכסף ספק משלים עם הגזרה בשיר המלך האחרון של עולם הבידור. בבליקי לא זכה להסתופף בחצרו של מלך ונותר עם קומץ מאזינים נאמנים. בכל שנה מתחלף לו יום האבל ביום שמחה בדיוק בשעה שמונה. ואני נעצר על שעה שבע חמישים ותשע עד סוף הלילה, מול תמונה אחת, בקבוק ושקופית בטלביזיה. ובדקה הארוכה הזאת, כשאנשים שמחים עכשיו, אנשים שמחים עכשיו, אני פה לבד על הבמה מול כיכר ריקה ואיש אחד שר לי על יום העצמאות העצוב ביותר בעולם. בוא הנה בחור. שמישהו יחדש כבר את האלבום הזה.
 

giba70

New member
יומולדת שמח למדינה../images/Emo104.gif

הישראלים שעשו את השנה מבחינתי: השנה רוקפור עשו גרסת כיסוי ל-Arnold Layne וזכו לכבוד להקליט באולפני Abbey Road, אז... ברוך בן יצחק, איסר טננבאום ומרק לזר - כבוד למגזר! האלבום החדש של פונץ' "פינוקיו" "בלוז קוסמי" של אילן וירצברג, וכן הכרתי שירים ישנים שלו דרך האתר.
 

strangebrew

New member
חג שמח חברים!

מצטערת שלא יוצא לי לכתוב יותר מידי (או בכלל), נשאבתי למין מערבולת מטורפת של צבא ושל חיים וכשחוזרים בסופ``ש כל מה שרוצים זה לבלות עם האנשים האהובים. בנתיים הספקתי לכתוב כמה דברים על מוזיקה שאני מקווה שאמצא זמן להעביר אותם לכאן. והכי ישראלי? שלום חנוך, אלא מי? אני אפילו לא מרגישה צורך לפרט כי אי אפשר להישאר אדישים אליו. הקול שלו מצליח לגעת איפה שאף אחד אחר לא נוגע והוא הכי אמיתי וכנה שאפשר. הוא... הוא פשוט שלום וכל תיאור אחר לא עושה עימו חסד.
 

Barmelai

New member
ככה מפקירים פורום בשטח?

ואני חשבתי שאת בשליחות ריגול או משהו, בסוף כולה מתתברר ש"לבלות עם האנשים האהובים" ו"גלישה באגדות רוק" הם משפטים סותרים
בטח קיבלת את הרב"ט ואת כבר לא רואה אותנו ממטר... אבל לא חשוב אלינה, אני סולח הפעם (ובכל הפעמים הבאות) אבל חכי שיגיע איל, זה פולני אמיתי לא כמוני מתחזה. טוב לראות אותך פה ושאת עדיין שומעת מוסיקה. רק אל תשכחי כשאת מזדמנת לאפסנאות לחתום על מצפון. וכשאת מזדמנת לתל אביב סביבות קצת אחרת, את כבר יודעת
 
למעלה