חג שמח...
החגים שוב מתקרבים,
התקופה שאהבנו, ועתה מאיימת להטביע אותנו.
קיווינו שנשב לחג עם סוד,
סוד קטן בבטן רחוקה מעבר לים.
רצינו להתחיל את השנה החדשה עם תקווה.
רצינו והאמנו שעכשיו כבר תורנו.
כל הסימנים הראו שהפעם זאת הפעם.
רצית קברי צדיקים, ונסענו....
התקשרו להקדים את ההחזרה, ושמחנו...
רצית לטוס לאומן, וטסת.....
הכל התחבר, אמרת שיש לך הרגשה טובה.
שהפעם זאת הפעם שלנו.
בדיוק לפני החג, שנסב לשולחן החג מאושרים.
שהאושר יחזור.
ולרגע הייתה הרבה תקווה בבית.
הכל היה מואר, ושמחנו.
ואת שמחת בי ואני שמחתי בך.
ואנחנו שמחנו בנו, וציפינו.
כל הפרטים הקטנים הסתדרו לכדי תמונה מושלמת.
ואת היית יפה, והצחוק שלך חזר להתגלגל.
ורציתי בשבילי, ורציתי אפילו יותר בשבילך.
ורצינו בשבילנו, ושמחנו.
בבוקר נשארת במיטה, אמרת שאת מתרגשת ורוצה לקבל את הבשורה בבית.
אני הלכתי למשרד, חזרתי להיות איתך בצהריים.
בשתיים בערך הרימו הפחדים שלך את ראשם המכוער, השדים החלו לרקוד את ריקודם המטורף.
בשלוש לערך כבר לא נותרה טיפה אופטימיות, כל מה שעברנו נשכח.
בארבע התקשרה יעל....
20 שניות שיחה...ודממה.
בכי, יבבה קורעת לב של אפיסת כוחות...
נגמרה ההפוגה מן העצב....
חוזרים לשגרה.
ושמחתי אני בך, ושמחת את בי, ושמחנו בנו
ושמחת בחגך....
והיית אך שמח.
החגים שוב מתקרבים,
התקופה שאהבנו, ועתה מאיימת להטביע אותנו.
קיווינו שנשב לחג עם סוד,
סוד קטן בבטן רחוקה מעבר לים.
רצינו להתחיל את השנה החדשה עם תקווה.
רצינו והאמנו שעכשיו כבר תורנו.
כל הסימנים הראו שהפעם זאת הפעם.
רצית קברי צדיקים, ונסענו....
התקשרו להקדים את ההחזרה, ושמחנו...
רצית לטוס לאומן, וטסת.....
הכל התחבר, אמרת שיש לך הרגשה טובה.
שהפעם זאת הפעם שלנו.
בדיוק לפני החג, שנסב לשולחן החג מאושרים.
שהאושר יחזור.
ולרגע הייתה הרבה תקווה בבית.
הכל היה מואר, ושמחנו.
ואת שמחת בי ואני שמחתי בך.
ואנחנו שמחנו בנו, וציפינו.
כל הפרטים הקטנים הסתדרו לכדי תמונה מושלמת.
ואת היית יפה, והצחוק שלך חזר להתגלגל.
ורציתי בשבילי, ורציתי אפילו יותר בשבילך.
ורצינו בשבילנו, ושמחנו.
בבוקר נשארת במיטה, אמרת שאת מתרגשת ורוצה לקבל את הבשורה בבית.
אני הלכתי למשרד, חזרתי להיות איתך בצהריים.
בשתיים בערך הרימו הפחדים שלך את ראשם המכוער, השדים החלו לרקוד את ריקודם המטורף.
בשלוש לערך כבר לא נותרה טיפה אופטימיות, כל מה שעברנו נשכח.
בארבע התקשרה יעל....
20 שניות שיחה...ודממה.
בכי, יבבה קורעת לב של אפיסת כוחות...
נגמרה ההפוגה מן העצב....
חוזרים לשגרה.
ושמחתי אני בך, ושמחת את בי, ושמחנו בנו
ושמחת בחגך....
והיית אך שמח.
