חג שמת
טוב, אין הרבה מה לספר. היה כרגיל, הגדה, אוכל הגדה. היינו ממש בצוות מצומצם, בגלל אחותי שלא אוכלת אצלי בפסח, ואלולי אנחנו היא לבד, מה שלא בא בחשבון. היא די קרובה לפה, לכן הלכנו ברגל, בלי פקקים כמובן, מה שגם עוזר קצת להוריד ת'אוכל. בפקקים פגשנו כשהחרנו את הבן לדירתו בת"א, והצלחנו בשינוי מסלול להמנע ממנו בחזרה. קבלתי מחבר את התמונות המדהימות של פיסול באבטיח, ואני מביאה אותם להנאתך ושכל החברים. ומה בקשר למפגש בשבוע הבא? יש הענות? להתראות בינתיים, ושוב חג שמייח.