אוריאל מעוז
New member
חג שמח../images/Emo174.gif../images/Emo24.gif../images/Emo42.gif
בפרוס עלינו חג השבועות החג השני בשלושת הרגלים רציתי לאחל לכם חג שבועות שמח ומאושר, חג של שמש ואור , חג של שימחה וגיל, חג של שלווה ואושר, חג של אחווה וידידות. קצת על החג הזה אשר מתאפיין במספר שמות, חג הקציר חג מתן תורה חג הביכורים חג השבועות חג העצרת מדוע בחג השבועות אוכלים מוצרי חלב? הסיבות רבות כחלב הניגר... יש הסוברים כי בני ישראל קיבלו עליהם את חוקי הכשרות אך לא היו ערוכים לכך מבחינה טקטית (כלים, שימור...) ולכן הכינו מאכלי חלב בלבד. יש הסוברים כי מאכלי הבשר נקשרו לעגל הזהב, ולכן החג שאמור לסמל את קבלת התורה ייחגג עם ארוחות הכוללות מוצרי חלב. ויש האומרים כי חג שבועות בא לבטא את המשפט ארץ זבת חלב ודבש הלכה למעשה. חג שבועות הוא קודם כול חג חקלאי, חגיגת הקציר והטבע. החקלאים מתחילים את גידוליהם עם התבואה הראשונית: הם היו מסמנים כל מין שנזרע והבשיל בסרט קשור - סימן לביכורים - היבולים הראשונים. בחג השבועות היו נוהגים למלא סלים בתבואה הראשונה, בפירות הראשונים - משבעת המינים, ולעלות לירושלים, שם חגגו ברוב עם בשירים ובמחולות. חג הביכורים. חג הביכורים הוא אחד משלוש הרגלים (פסח, שבועות וסוכות), שבהם עלה העם לירושלים, אל בית המקדש, להקריב שם קרבנות. בחברה החקלאית של אז, הייתה למרבית החגים זיקה לעונות החקלאיות. חג הביכורים נקבע לזמן קציר החיטה. היו החקלאים מעלים מנחה לבית המקדש מביכורי השדה פירות מובחרים משבעת המינים. את הביכורים היו מעלים לבית המקדש בירושלים. בהגיעם לירושלים היו נכבדי העיר והכוהנים מחכים להם בכניסה לעיר, ובהגיעם לבית המקדש היו מקבלים מידיהם את הביכורים כוהנים בבגדי חג. כל זה נכון לתקופה שבה בית המקדש היה קיים. חג מתן תורה. חג מתן תורה אינו מצוין בתנ"ך. על פי התלמוד ומקורות מדרשיים רבים, ב-ו´ בסיוון ניתנה התורה לעם ישראל. בחג זה מציינים את מעמד הר סיני, שבו קיבל משה את התורה בעבור בני ישראל. חג הקציר. החג קרוי "חג הקציר" על פי פסוק בתורה (שמות כג, טז שלוש הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) קשורים בעונות החקלאיות. החג נקרא חג הקציר מפני שהוא חל בעונת קציר החיטים. בחג זה מקובל לקרוא את מגילת רות, כנראה משום שסיפור המעשה שלה מתרחש בעת הקציר, וכן משום שרות, הגיבורה, מקבלת עליה את דת ישראל אשר משושלתה יצא דוד המלך. חג העצרת חג זה נקרא בפי חז"לינו גם חג עצרת. ומדוע עצרת? כי עד בחיפזון היינו והיום אנו עוצרים. מאז יציאתנו מצריים (חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים) לפני חמישים יום ועד היום – חג ההעצרת חיינו בחיפזון. בחיפזון יצאנו, בחיפזון חצינו את ים סוף, נדדנו ממקום למקום במהירות וזאת מחוסר הביטחון שלנו כעבדים ומפחד ועד להתגבשות כעם אחד לשמוע היום את עשרת הדברות. ועוד "עצירה" אחת: עצירת הזמן ביום הזה. המספר חמישים בקבלה מוזכר בעיקר כמספר שהוא מעל הזמן האנושי. שבעה ימים בשבוע - היום השמיני הוא על אנושי (ראו סימן מתמטי - סימן האין סוף הוא שמונה שוכב) מחזוריות הטבע תמיד בשבע. שבעה ימים, שבע שנים, וכאשר סוגרים אנו מעגל של שבע כפול שבע מגיע המספר שמעל לטבע המספר חמישים המיוצג בשנים כ"יובל" בתורה מלמדים את חוקי ה"עבד עברי" אשר משתחרר לאחר שבע שנים מעבדות. והיה והעבד מסרב להשתחרר הוא נקרא "עבד נרצע" (רצעו את אוזנו-ראו בתורה את כל הסיפור) והוא עבד לעולם. ולעולם פירושו עד שנת היובל - שנת החמישים שבו השנה היא מעל לזמן - מעל לעולמינו. חמישים יום עברו מאז יציאת מצריים, חמישים שערים רוחניים וזיכוך עברנו עד הלום. כל יום הסרנו עוד קליפה מהעבדות והזדככנו לחופש הבחירה - לשחרור מ"עבד לעולם". וכשם שעבד משתחרר ביובל כך אנו משתחררים היום (היום החמישים) ועוד סיבה לשם "עצרת": ביום הזה עצרנו בתוכנו והתמענו בתוכינו את התורה. עצרנו בליבנו את ההמלצה האלוהית לחיים טובים, לחיי חירות ואהבה. כל התורה כולה, על כל עשרים ושתיים אלף ומאתיים ושתיים פסוקים עוצרים בתוכה דבר אחד ויחיד – האהבה. כדברי הילל על פירוש הפסוק ואהבת לריעך כמוך: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך זו כל התורה כולה, ואידך זיל גמור". חברים: הזמן עצר מלכת: זה הזמן "כאן ועכשיו" לעשות. להסיר מעלינו את כל ה"קליפות" הרעות מעלינו כמו שאומרים בתפילת הבוקר "הסר מעלינו שינאה, קינאה ותחרות" לעבוד על עצמינו ולהגיע ביום הזה לחירות וחופש אמיתיים שבאה אך ורק מתוך אהבה. מתוך שנאת חינם חרבה ירושלים ומתוך אהבת חינם תיבנה ותיכונן במהרה בימינו. אמן.
בפרוס עלינו חג השבועות החג השני בשלושת הרגלים רציתי לאחל לכם חג שבועות שמח ומאושר, חג של שמש ואור , חג של שימחה וגיל, חג של שלווה ואושר, חג של אחווה וידידות. קצת על החג הזה אשר מתאפיין במספר שמות, חג הקציר חג מתן תורה חג הביכורים חג השבועות חג העצרת מדוע בחג השבועות אוכלים מוצרי חלב? הסיבות רבות כחלב הניגר... יש הסוברים כי בני ישראל קיבלו עליהם את חוקי הכשרות אך לא היו ערוכים לכך מבחינה טקטית (כלים, שימור...) ולכן הכינו מאכלי חלב בלבד. יש הסוברים כי מאכלי הבשר נקשרו לעגל הזהב, ולכן החג שאמור לסמל את קבלת התורה ייחגג עם ארוחות הכוללות מוצרי חלב. ויש האומרים כי חג שבועות בא לבטא את המשפט ארץ זבת חלב ודבש הלכה למעשה. חג שבועות הוא קודם כול חג חקלאי, חגיגת הקציר והטבע. החקלאים מתחילים את גידוליהם עם התבואה הראשונית: הם היו מסמנים כל מין שנזרע והבשיל בסרט קשור - סימן לביכורים - היבולים הראשונים. בחג השבועות היו נוהגים למלא סלים בתבואה הראשונה, בפירות הראשונים - משבעת המינים, ולעלות לירושלים, שם חגגו ברוב עם בשירים ובמחולות. חג הביכורים. חג הביכורים הוא אחד משלוש הרגלים (פסח, שבועות וסוכות), שבהם עלה העם לירושלים, אל בית המקדש, להקריב שם קרבנות. בחברה החקלאית של אז, הייתה למרבית החגים זיקה לעונות החקלאיות. חג הביכורים נקבע לזמן קציר החיטה. היו החקלאים מעלים מנחה לבית המקדש מביכורי השדה פירות מובחרים משבעת המינים. את הביכורים היו מעלים לבית המקדש בירושלים. בהגיעם לירושלים היו נכבדי העיר והכוהנים מחכים להם בכניסה לעיר, ובהגיעם לבית המקדש היו מקבלים מידיהם את הביכורים כוהנים בבגדי חג. כל זה נכון לתקופה שבה בית המקדש היה קיים. חג מתן תורה. חג מתן תורה אינו מצוין בתנ"ך. על פי התלמוד ומקורות מדרשיים רבים, ב-ו´ בסיוון ניתנה התורה לעם ישראל. בחג זה מציינים את מעמד הר סיני, שבו קיבל משה את התורה בעבור בני ישראל. חג הקציר. החג קרוי "חג הקציר" על פי פסוק בתורה (שמות כג, טז שלוש הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) קשורים בעונות החקלאיות. החג נקרא חג הקציר מפני שהוא חל בעונת קציר החיטים. בחג זה מקובל לקרוא את מגילת רות, כנראה משום שסיפור המעשה שלה מתרחש בעת הקציר, וכן משום שרות, הגיבורה, מקבלת עליה את דת ישראל אשר משושלתה יצא דוד המלך. חג העצרת חג זה נקרא בפי חז"לינו גם חג עצרת. ומדוע עצרת? כי עד בחיפזון היינו והיום אנו עוצרים. מאז יציאתנו מצריים (חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים) לפני חמישים יום ועד היום – חג ההעצרת חיינו בחיפזון. בחיפזון יצאנו, בחיפזון חצינו את ים סוף, נדדנו ממקום למקום במהירות וזאת מחוסר הביטחון שלנו כעבדים ומפחד ועד להתגבשות כעם אחד לשמוע היום את עשרת הדברות. ועוד "עצירה" אחת: עצירת הזמן ביום הזה. המספר חמישים בקבלה מוזכר בעיקר כמספר שהוא מעל הזמן האנושי. שבעה ימים בשבוע - היום השמיני הוא על אנושי (ראו סימן מתמטי - סימן האין סוף הוא שמונה שוכב) מחזוריות הטבע תמיד בשבע. שבעה ימים, שבע שנים, וכאשר סוגרים אנו מעגל של שבע כפול שבע מגיע המספר שמעל לטבע המספר חמישים המיוצג בשנים כ"יובל" בתורה מלמדים את חוקי ה"עבד עברי" אשר משתחרר לאחר שבע שנים מעבדות. והיה והעבד מסרב להשתחרר הוא נקרא "עבד נרצע" (רצעו את אוזנו-ראו בתורה את כל הסיפור) והוא עבד לעולם. ולעולם פירושו עד שנת היובל - שנת החמישים שבו השנה היא מעל לזמן - מעל לעולמינו. חמישים יום עברו מאז יציאת מצריים, חמישים שערים רוחניים וזיכוך עברנו עד הלום. כל יום הסרנו עוד קליפה מהעבדות והזדככנו לחופש הבחירה - לשחרור מ"עבד לעולם". וכשם שעבד משתחרר ביובל כך אנו משתחררים היום (היום החמישים) ועוד סיבה לשם "עצרת": ביום הזה עצרנו בתוכנו והתמענו בתוכינו את התורה. עצרנו בליבנו את ההמלצה האלוהית לחיים טובים, לחיי חירות ואהבה. כל התורה כולה, על כל עשרים ושתיים אלף ומאתיים ושתיים פסוקים עוצרים בתוכה דבר אחד ויחיד – האהבה. כדברי הילל על פירוש הפסוק ואהבת לריעך כמוך: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך זו כל התורה כולה, ואידך זיל גמור". חברים: הזמן עצר מלכת: זה הזמן "כאן ועכשיו" לעשות. להסיר מעלינו את כל ה"קליפות" הרעות מעלינו כמו שאומרים בתפילת הבוקר "הסר מעלינו שינאה, קינאה ותחרות" לעבוד על עצמינו ולהגיע ביום הזה לחירות וחופש אמיתיים שבאה אך ורק מתוך אהבה. מתוך שנאת חינם חרבה ירושלים ומתוך אהבת חינם תיבנה ותיכונן במהרה בימינו. אמן.