היי, דעתי בקשר למושג נלחם
אני דווקא התחלתי את דרכי בפורום (למי שזוכר מקשישי הפורום) בתור הכינוי
"הלוחמת".
שנים היה לי גם כינוי בתפוז בשם לוחמת צללים.
דווקא במונח הזה ג'קו ידידי אני לא מסכימה איתך.
מי שקורא לעצמו לוחם, בעיניי הוא אדם אמיץ, כי זה לא תמיד משנה במה הוא נלחם או בדרך שהוא נלחם, (בין אם זה לקבל את המחשבות או דווקא להלחם בהן, שאני עושה גם וגם ושתי השיטות טובות לי), אלא בזה שהוא מקבל על עצמו את התואר.
אפשר להשוות זאת לתואר אבירות אם נסחפים, אדם לא קורה לעצמו לוחם אלא אם כן בליבו הוא מקבל עליו את מהות המשמעות להיות לוחם, הכוונה להלחם נגד או בעד מה שהוא מאמין בו.
הכינוי הראשוני הזה שלי "לוחמת" נתן לי גב ותמיכה שנים רבות, ואף אמרו לי בזמנו כשהצלחתי להלחם באוסידי, שאני באמת לוחמת בנפשי.
כל אחד מפרש לעצמו את המושג הזה, ואני לא מסכימה עם המושג לפסול מישהו בגלל זה.
נכון לפעמים צריך לקבל את המחשבות ולזרום איתן אבל לפעמים אפשר גם להלחם בהן. כל אדם לגופו וליכולות שלו ולמה שמתאים לו גם באותו רגע נתון בחיו.