חג שמח לכולכם..
שמחתי לפגוש חלק מכם במפגש..די נבוכה לא מכירה ומתרגשת..עבר בשלום, הכרתי אנשים נחמדים גם הקרובים אליי פיזית וגם הרחוקים..אשמח למפגשים חוזרים.(למרות שבשבילי לצאת מהבית זו משימה כמעט בלתי אפשרית..) חזרתי לפני שעות מהוריי שם עשינו את החג אני שלושת ילדיי ובעלי, כן עדין בעלי עדין ההורים שלי מתים עליו, לא התערבתי כשהזמינו אותו, אני מזמן מנותקת ממנו רגשית. את הסדר ערכנו אצל אחי, ושום דבר לא שינה את גישתי,אני לא מדברת איתו לא מתיחסת אליו, ולא מענין אותי שאנו במקרה מתארחים..להורים שלי זה אולי תמונת מצב ויזואלית של חיי, ושל גירושיי, אולי יתחילו להבין שאני מ ת ג ר ש ת. ולא משנה לי מה אומרים מה יגידו ואיך אסתדר... היום בבוקר לאחר שספגתי אי אלו רעיונות משפטים ותכנונים של הוריי לגבי המשך הקשר(להיות יחד כמובן)..לאחר היין מהסדר..שמצווה גדולה לשתות יין משובח ואחי דאג לגרפה מרלו וסלקטדים מובחרים,ואני טעמתי קצת מכל דבר... (אני ואלכוהול לא חברים בכלל).אז היום בבוקר כבר לא יכולתי יותר ואמא שלי שמעה ממני את כל משפטי המחץ שאמרתי במשך השנה האחרונה, היא באמת לא שמה לב אליי, רק אל בעלי???....היא מאוהבת בו? היא אוהבת שאני סובלת? מה?מה הקטע????סתם מנטליות?? אז מה....יש לי כוח להלחם בעולם הזה..הרי זה מה שעשיתי כל ה15 שנים האחרונות.שרשמית אני נשואה, בפועל,אין לי מושג מה זה להיות נשואה..אני יותר חד הורית. אמא הניחי לי..תני לי להבקיע את חיי, את הדרך אל עתיד אחר, שונה..טוב יותר או פחות אינני יודעת. אך שונה זה ודאי. הניחי לי להחליט על חיי. ואולי תתחילי לראות אותי את הבת שלך. את ילדת אותי,זוכרת? אותי ילדת, לא את בעלי....... אוףףףףףףףףףףףףף טוב בינתיים אלך.. מתכוננת לטיסה ביום רביעי אז ביי בינתים שבור. תודה שניסית לעזור.
שמחתי לפגוש חלק מכם במפגש..די נבוכה לא מכירה ומתרגשת..עבר בשלום, הכרתי אנשים נחמדים גם הקרובים אליי פיזית וגם הרחוקים..אשמח למפגשים חוזרים.(למרות שבשבילי לצאת מהבית זו משימה כמעט בלתי אפשרית..) חזרתי לפני שעות מהוריי שם עשינו את החג אני שלושת ילדיי ובעלי, כן עדין בעלי עדין ההורים שלי מתים עליו, לא התערבתי כשהזמינו אותו, אני מזמן מנותקת ממנו רגשית. את הסדר ערכנו אצל אחי, ושום דבר לא שינה את גישתי,אני לא מדברת איתו לא מתיחסת אליו, ולא מענין אותי שאנו במקרה מתארחים..להורים שלי זה אולי תמונת מצב ויזואלית של חיי, ושל גירושיי, אולי יתחילו להבין שאני מ ת ג ר ש ת. ולא משנה לי מה אומרים מה יגידו ואיך אסתדר... היום בבוקר לאחר שספגתי אי אלו רעיונות משפטים ותכנונים של הוריי לגבי המשך הקשר(להיות יחד כמובן)..לאחר היין מהסדר..שמצווה גדולה לשתות יין משובח ואחי דאג לגרפה מרלו וסלקטדים מובחרים,ואני טעמתי קצת מכל דבר... (אני ואלכוהול לא חברים בכלל).אז היום בבוקר כבר לא יכולתי יותר ואמא שלי שמעה ממני את כל משפטי המחץ שאמרתי במשך השנה האחרונה, היא באמת לא שמה לב אליי, רק אל בעלי???....היא מאוהבת בו? היא אוהבת שאני סובלת? מה?מה הקטע????סתם מנטליות?? אז מה....יש לי כוח להלחם בעולם הזה..הרי זה מה שעשיתי כל ה15 שנים האחרונות.שרשמית אני נשואה, בפועל,אין לי מושג מה זה להיות נשואה..אני יותר חד הורית. אמא הניחי לי..תני לי להבקיע את חיי, את הדרך אל עתיד אחר, שונה..טוב יותר או פחות אינני יודעת. אך שונה זה ודאי. הניחי לי להחליט על חיי. ואולי תתחילי לראות אותי את הבת שלך. את ילדת אותי,זוכרת? אותי ילדת, לא את בעלי....... אוףףףףףףףףףףףףף טוב בינתיים אלך.. מתכוננת לטיסה ביום רביעי אז ביי בינתים שבור. תודה שניסית לעזור.