אמנון ידידי
בגדול אני מסכים איתך - שנות השמונים אכן היו דלות בהשוואה לשני העשורים שקדמו להם, אבל עדיין ניתן היה למצוא פה ושם נקודות אור. התקליט השני של הקליק, עם כל המגרעות שלו (ויש לא מעט...) עדיין בלט בים הזבל שנוצר סביבו. היה גם התקליט הראשון של קורין אלאל (עם 'חיה בתוך קופסה' המדהים). אהוד בנאי הוציא את הראשון שלו (אחד מאלבומי הרוק הטובים שנוצרו בארץ) וגם שלום חנוך עם חתונה לבנה ופוליקר עם אפר ואבק. מנגד בשנות השבעים שלט ברמה הדיסקו האירופאי הקר והמתוכנת, כך שגם אז לא הכל היה ורוד.
בגדול אני מסכים איתך - שנות השמונים אכן היו דלות בהשוואה לשני העשורים שקדמו להם, אבל עדיין ניתן היה למצוא פה ושם נקודות אור. התקליט השני של הקליק, עם כל המגרעות שלו (ויש לא מעט...) עדיין בלט בים הזבל שנוצר סביבו. היה גם התקליט הראשון של קורין אלאל (עם 'חיה בתוך קופסה' המדהים). אהוד בנאי הוציא את הראשון שלו (אחד מאלבומי הרוק הטובים שנוצרו בארץ) וגם שלום חנוך עם חתונה לבנה ופוליקר עם אפר ואבק. מנגד בשנות השבעים שלט ברמה הדיסקו האירופאי הקר והמתוכנת, כך שגם אז לא הכל היה ורוד.