יו, איך אהבתי את הספרים שלו!
של אבנר כרמלי. אפילו שאני לא אוהב כדורגל קראתי בהנאה מרובה אף את הספורטאים הצעירים, אבל סדרת המופת שלו זו הימאים, שאהבתי מאוד. כשהייתי קטן הייתי מדמיין לעצמי שאני גלבוע (ככה קראו לו, נכון?) ויוצא למשימות להגנה על המולדת..
וכמובן יש את הסדרה הביזארית שלו, דנידין. לא אהבתי במיוחד, אבל קראתי, כי כולם קראו. יו אריק... איך אתה מכניס אותי לנוסטלגיה.. אני חייב לבדוק אם נשארו אצלי ספרים של הימאים. אפרופו אבנר כרמלי, אני נזכר בסופרת אחרת שהיתה אהובה עלי במיוחד - אניד בלייטון (ולמה נזכרתי בה? שניהם כתבו סדרות של ספרי בלשים). על הספרים שלה ממש גדלתי - מנאדי המופתי, דרך השביעיה הסודית (הבול בתמונה) וכלה בחמישית הבלשים, שזה כבר היה לילדים בוגרים יותר (יצא בלי ניקוד!) עכשיו אני צריך למצוא גם את הסדרת בולים שלה. אוי, כמה עבודה יש לי. אה, וברוך הבא עמרי!
