יצחק וולסטר
New member
חג שמח הפרשות
היום חג השבועות קראנו בפרשת יתרו על מתן התורה. בני ישראל ממשיכים בדרכם ומגיעים למדבר סיני. " ויחן- שם ישראל נגד ההר.." משה עולה להר לקבל את התורה. בני ישראל מוזהרים שלא להתקרב והם מתאספים בתחתית ההר. משה יורד במצות האל ומכריז על עשרת הדברות: " אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. לא-יהיה לך אלהים אחרים על פני: לא תעשה לך פסל וכל-תמונה אשר בשמים ממעל ובארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ. לא תשתחוה להם ולא תעבדם, כי אנכי ה' אלהיך. אל קנא פקד עון על בנים ועל- שלשם ועל-רבעם לשנאי: ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי." "לא- תשא את-שם ה' אלהיך לשוא, כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא." "זכור את יום השבת לקדשו: ששת ימים תעבד ועשית כל-מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלהיך, לא תעשה כל-מלאכה. אתה ובנך – ובתך, עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך. כי ששת-ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר-בם וינח ביום השביעי. על-כן ברך ה' את יום השבת ויקדשו." " כבד את-אביך ואת-אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר-ה' נתן לך." " לא תרצח." " לא תנאף." " לא תגנוב." " לא תענה ברעך עד שקר." "לא-תחמד בית רעך." " לא-תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך." משה חוזר אל פסגת ההר וה' מזהיר אותו שוב: " לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב.." " מזבח אדמה תעשו לי.." רק מזבח שיהיה תמיד: נקי משחיתות, נקי מפריצות ונקי ממלחמה. * מחר שבת נקרא את פרשת נשא: פרשת נשא במדבר, את מפקד האוכלוסין לא מבצעים לשם הסטטיסטיקה. יש חלוקת תפקידים ופוקדים כל קבוצה לפי דרישת התפקיד שלה. את בני גרשון שתפקידם להוביל את "יריעות המשכן" פוקדים מגיל שלושים ועד חמישים, כי אלה הגברים המסוגלים לשאת את משא. גם את בני מררי פוקדים מבני שלושים עד חמישים. תפקידם לשאת את " קרשי המשכן". " כל- הבא לצבא צבא לעבוד באהל מועד". יש להרחיק מן המחנה: " כל-צרוע וכל-זב וכל טמא נפש!" את כל אלה יש להוציא מחוץ למחנה כדי שלא ידביקו את הקהל ולא יחלישו את כוחו. על חטאים יש לכפר. לפצות את הנפגע או למי שאין גואל להקריב אייל כיפורים. תורת הקנאות. מי שחושד באשתו שהיא בוגדת בו יביא אותה בפני הכהן. הכהן יבדוק אותה ב"מכונת אמת" משלו. מבחן פסיכולוגי. בתום הטקס יתן לה לשתות " מים מאררים" ואם היא אשמה " באו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפיל ירך" ואם לא: " ונקתה ונזרעה זרע" הטיפול אצל הכהן הוא חובה ועולה קרבן. אסור שבני הזוג יחיו בספק. אדם שנדר נדר להתנזר עליו לקיים את נדרו. לא ישתה יין ושכר, אפילו צימוקים לא יטעם. לא יסתפר ולא יתגלח כל זמן נדרו. רק ביום השביעי אחרי תום הנזירות יתגלח ויביא קרבן לכהן. ברכת הכהנים. " יברכך השם וישמרך, יאר השם את פניו אליך ויחנך ישא השם פניו אליך וישם לך שלום" זו ברכת הכהנים שהם מצווים לברך בה את בני ישראל. בברכה זו מברכים הכהנים גם כיום מדי שבת בבית הכנסת. על נשיאי השבטים להביא קרבן למשכן. כל אחד ביום המיועד לו כפי שנקבע. לדוגמה: " ביום השלישי נשיא בית זבולון אליאב חלן: קרבנו קערת-כסף, אחת ושלושים ומאה משקלה, מזרק אחד כסף, שבעים שקל בשקל הקדש, שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למנחה. כף אחת עשרה זהב מליאה קטורת. פר אחד בקר, איל אחד בן-שנה לעולה. שעיר עזים אחד לחטאת וזבח השלמים בקר. שניים אילים,חמושה עתודים, חמישה כבשים בני שנה. זה קרבן אליאב בן-חלן" כל שבט תורם את חלקו במאמץ המשותף. המאפיין בקרבנות הנשאים שכולם מביאים אותו דבר, בכל זאת כל אחד מוזכר לחוד בשמו ובתוארו. מסבירים חכמים שכוונת התורה להדגיש שהמשפחה אמנם כוחה באחדותה ועצמתה בליכוד שלה, אך לכל אחד ממרכיביה ישנה האישיות שלו וזה אשר מבטיח את הופעתה המלוכדת שבת שלום וחג שמח
היום חג השבועות קראנו בפרשת יתרו על מתן התורה. בני ישראל ממשיכים בדרכם ומגיעים למדבר סיני. " ויחן- שם ישראל נגד ההר.." משה עולה להר לקבל את התורה. בני ישראל מוזהרים שלא להתקרב והם מתאספים בתחתית ההר. משה יורד במצות האל ומכריז על עשרת הדברות: " אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. לא-יהיה לך אלהים אחרים על פני: לא תעשה לך פסל וכל-תמונה אשר בשמים ממעל ובארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ. לא תשתחוה להם ולא תעבדם, כי אנכי ה' אלהיך. אל קנא פקד עון על בנים ועל- שלשם ועל-רבעם לשנאי: ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי." "לא- תשא את-שם ה' אלהיך לשוא, כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא." "זכור את יום השבת לקדשו: ששת ימים תעבד ועשית כל-מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלהיך, לא תעשה כל-מלאכה. אתה ובנך – ובתך, עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך. כי ששת-ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר-בם וינח ביום השביעי. על-כן ברך ה' את יום השבת ויקדשו." " כבד את-אביך ואת-אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר-ה' נתן לך." " לא תרצח." " לא תנאף." " לא תגנוב." " לא תענה ברעך עד שקר." "לא-תחמד בית רעך." " לא-תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך." משה חוזר אל פסגת ההר וה' מזהיר אותו שוב: " לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב.." " מזבח אדמה תעשו לי.." רק מזבח שיהיה תמיד: נקי משחיתות, נקי מפריצות ונקי ממלחמה. * מחר שבת נקרא את פרשת נשא: פרשת נשא במדבר, את מפקד האוכלוסין לא מבצעים לשם הסטטיסטיקה. יש חלוקת תפקידים ופוקדים כל קבוצה לפי דרישת התפקיד שלה. את בני גרשון שתפקידם להוביל את "יריעות המשכן" פוקדים מגיל שלושים ועד חמישים, כי אלה הגברים המסוגלים לשאת את משא. גם את בני מררי פוקדים מבני שלושים עד חמישים. תפקידם לשאת את " קרשי המשכן". " כל- הבא לצבא צבא לעבוד באהל מועד". יש להרחיק מן המחנה: " כל-צרוע וכל-זב וכל טמא נפש!" את כל אלה יש להוציא מחוץ למחנה כדי שלא ידביקו את הקהל ולא יחלישו את כוחו. על חטאים יש לכפר. לפצות את הנפגע או למי שאין גואל להקריב אייל כיפורים. תורת הקנאות. מי שחושד באשתו שהיא בוגדת בו יביא אותה בפני הכהן. הכהן יבדוק אותה ב"מכונת אמת" משלו. מבחן פסיכולוגי. בתום הטקס יתן לה לשתות " מים מאררים" ואם היא אשמה " באו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפיל ירך" ואם לא: " ונקתה ונזרעה זרע" הטיפול אצל הכהן הוא חובה ועולה קרבן. אסור שבני הזוג יחיו בספק. אדם שנדר נדר להתנזר עליו לקיים את נדרו. לא ישתה יין ושכר, אפילו צימוקים לא יטעם. לא יסתפר ולא יתגלח כל זמן נדרו. רק ביום השביעי אחרי תום הנזירות יתגלח ויביא קרבן לכהן. ברכת הכהנים. " יברכך השם וישמרך, יאר השם את פניו אליך ויחנך ישא השם פניו אליך וישם לך שלום" זו ברכת הכהנים שהם מצווים לברך בה את בני ישראל. בברכה זו מברכים הכהנים גם כיום מדי שבת בבית הכנסת. על נשיאי השבטים להביא קרבן למשכן. כל אחד ביום המיועד לו כפי שנקבע. לדוגמה: " ביום השלישי נשיא בית זבולון אליאב חלן: קרבנו קערת-כסף, אחת ושלושים ומאה משקלה, מזרק אחד כסף, שבעים שקל בשקל הקדש, שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למנחה. כף אחת עשרה זהב מליאה קטורת. פר אחד בקר, איל אחד בן-שנה לעולה. שעיר עזים אחד לחטאת וזבח השלמים בקר. שניים אילים,חמושה עתודים, חמישה כבשים בני שנה. זה קרבן אליאב בן-חלן" כל שבט תורם את חלקו במאמץ המשותף. המאפיין בקרבנות הנשאים שכולם מביאים אותו דבר, בכל זאת כל אחד מוזכר לחוד בשמו ובתוארו. מסבירים חכמים שכוונת התורה להדגיש שהמשפחה אמנם כוחה באחדותה ועצמתה בליכוד שלה, אך לכל אחד ממרכיביה ישנה האישיות שלו וזה אשר מבטיח את הופעתה המלוכדת שבת שלום וחג שמח
