חג שלי..
להתראות אמא, שיהיה לך חג שמח.. שומעת אותם צוחקים במורד המדרגות.. אוחזים זה ביד זה מתחילים למשוך את הבגדים, כמו מתעלמים מהמציאות שהותירו מאחור.. וכמו חומה הוא החל מסתיר לי אותם.. מנסה לתפוס עוד מבט אחד להביט בגופם המרקד, לפני שהם נבלעים אליו.. סוגרת את הדלת.. והדממה משתלטת על הבית כמו אלפי שדים שיצאו מהתיבה.. שדי הבדידות, שוב חג שוב לבד.. מדליקה רדיו 99 BU מוזיקה עוטפת את החלל המתחיל לעטות עצבות, שמושך אותי להתעטף בו.. מלטפת את גביעי הצבע והבד המגולגל, מחפשת תשובות בהם, מענה למצוקות שעולות ומחזירות אותי למציאות של חג לבד. הדמעות כמו מסתננות מזוית העין מבקשות מקום מפלט מתוכי.. ואין לי תשובות ואין לי מענה רק צבע ובד ואני לחג.. אתנה.
להתראות אמא, שיהיה לך חג שמח.. שומעת אותם צוחקים במורד המדרגות.. אוחזים זה ביד זה מתחילים למשוך את הבגדים, כמו מתעלמים מהמציאות שהותירו מאחור.. וכמו חומה הוא החל מסתיר לי אותם.. מנסה לתפוס עוד מבט אחד להביט בגופם המרקד, לפני שהם נבלעים אליו.. סוגרת את הדלת.. והדממה משתלטת על הבית כמו אלפי שדים שיצאו מהתיבה.. שדי הבדידות, שוב חג שוב לבד.. מדליקה רדיו 99 BU מוזיקה עוטפת את החלל המתחיל לעטות עצבות, שמושך אותי להתעטף בו.. מלטפת את גביעי הצבע והבד המגולגל, מחפשת תשובות בהם, מענה למצוקות שעולות ומחזירות אותי למציאות של חג לבד. הדמעות כמו מסתננות מזוית העין מבקשות מקום מפלט מתוכי.. ואין לי תשובות ואין לי מענה רק צבע ובד ואני לחג.. אתנה.