מתכננים... ואלוהים צוחק לנו בפרצוף.
זה מה שאומרים, לא??? אז קצת לא הייתי כאן שוב, אירועי יום הזכרון הכבידו עלי קצת ולמרות שלא הכרתי אף אחד (האחרון נפל ב-73, טפו-טפו-טפו...) דמעתי לי ולא היה קל. במהלך השבועות האחרונים עוד התלבטנו אם לעשות את יום העצמאות עם ילדיו של בן זוגי או עם משפחתו של אבי. ואז... טלפון מהאקסית... הילדה מאושפזת בבית חולים. בן זוגי היה צריך לקום ממנוחתו (הוא בחופשת מחלה בגלל הרגל שלו ועמוס באינטיביוטיקות שמרדימות אותו) וליסוע להיות עם משפחתו... אז בקיצור, כל אחד עושה את יום העצמאות בחיק משפחתו, אלא שאני עושה את החג עם כל משפחתי והוא... בבית חולים... רק שבתו תהיה בריאה...
תבלו ושיהיה חג שמייח...
אורלי