חג' כחיל, יפו
ניתן לקרוא את הדיווח עם כל התמונות אצלי בבלוג. אחרי טיול כיפי ביפו ביום שישי, החלטנו לעצור לארוחת צהריים בחג' כחיל שבכיכר השעון. כאשר עברנו ליד המסעדה בסביבות השעה 12:45, נכנסו כדי להזמין לנו מקום לשעה 14:00 לארבעה אנשים והיא הייתה די ריקה. כאשר חזרנו בשעה היעודה, היא כבר היתה מלאה כמעט לגמרי. הובלנו לשולחן בחלקה הפנימי של המסעדה, שהעיצוב שלה מהווה איזו גרסא משודרגת לעיצוב המסעדות המזרחיות המוכרות והוא נעים ומואר. ברקע התנגנה מוזיקה ערבית קלה בווליום נמוך יחסית וההמולה משאר השולחנות היתה נשמעה היטב, אבל לא הפריעה לנהל שיחה מבלי להרים את הקול. המלצר החביב והמבוגר יחסית שאל מה נרצה להזמין וייעץ לנו לגבי כל מיני מנות בתפריט ששאלנו לגביהן. הזמנו מנה עיקרית לכל אחד ואת מבחר סלטי הבית (25 ש"ח לכל סועד). חשוב לציין שבניגוד להרבה מסעדות בסגנון, המלצר לא ניסה לדחוף בכח או לשכנע אותנו לקחת את הסלטים, ואפילו לא הזכיר אותם. אנחנו ביקשנו אותם בעצמנו. תוך דקות בודדות הגיעה לשולחן פיתה חמה מהטאבון, שהיתה נהדרת, עם חוץ קריספי ומעט זעתר שהיה נהדר. מייד אחריה הגיעו גם הסלטים בקערות קטנות. היו שם כ-14 או 15 סלטים, חלקם סטנדרטים יחסית וחלקם מיוחדים יותר, אבל כולם היו מצוינים. בלטו במיוחד לטובה סלט חמצמץ של תפוז סיני וחמוציות, כרובית בטחינה, סלט של עגבניות שרי וגבינת פטה וחצילונים המוחמצים. זה היה באמת מבחר כיפי של סלטים, שמבחינתי יכול להוות ארוחה כיפית בפני עצמה. כל קערה שהתרוקנה הוחלפה מיד באחת חדשה, מבלי שהיינו צריכים לבקש. ביחד עם כל הקערות הקטנות הגיעו גם שתי קערות גדולות, אחת הכילה סלט טאבולה נהדר שהיה עמוס בירק טרי והכיל יחסית מעט בורגול. הוא היה מרענן ותובל בצורה מדויקת. השנייה הכילה סלט רוקט חמצמץ ומעט מריר שתובל בסומאק והיה טעים גם כן. כל המנות העיקריות שהזמנו היו מהחלק בתפריט שנקרא "מיוחדים".
שוק עוף ממולא באורז, בשר אנטריקוט טחון ושקדים (55 ש"ח) הגיע בלווית תפוחי אדמה מבושלים וסלט ירוק. לא ממש הבנו איך בדיוק חתיכה כזאת ענקית של עוף הצליחה להגיע מהשוק, אבל הבשר היה כל כך טעים שלא ממש חקרנו את הנושא. המילוי היה נהדר עוד יותר, עם תיבול מצוין שגם הצליח לשמור על מרקם לא עיסתי מדי. את תפוחי האדמה פחות אהבנו. היה להם טעם קצת "מכובס" מדי, כאילו הוצאו ממרק שלא תובל מספיק אבל המילוי היווה תוספת מספקת במקומם. מנה נהדרת עם תמורה מצוינת למחיר.
צלע טלה ממולאת באורז, בשר אנטריקוט טחון ושקדים (105 ש"ח) צלע גדולה יחסית, שמולאה באותו מילוי טעים שבו מולא העוף במנה הקודמת וגם הגיעה עם אותם תפוחי אדמה "מכובסים". כאן המילוי תפס טעמים בשריים יותר והיה אפילו מוצלח עוד יותר.
פוח'ארה- נתחי כבש עם ירקות שורש (אפוי בכלי חרס) (105 ש"ח) הוזמנה בעקבות המלצה חמה של המלצר. בכלי החרס נחו נתחים אדמדמים ועסיסיים של בשר כבש וכמות מכובדת של ירקות שורש שונים. בקערה נוספת הגיע גם אורז עם אטריות שהיה נהדר. נתחי הבשר נראו טוב מאוד, אבל היה קשה להבחין בטעמם בגלל טעמו האגרסיבי של הרוטב. הוא תובל בכל כך הרבה ציפורן, שלא הצלחתי להרגיש בשום טעם נוסף במנה. אני לא אהבתי את מספר הביסים שטעמתי, אבל אחי, שאכל אותה, הצליח להנות. לטעמי, התיבול הרס לגמרי מנה עם פוטנציאל גבוה.
קבב חלבי פיקנטי על מצע עגבניות צלויות, מכוסה במעטפת בצק (70 ש"ח) בצלחת שנאפתה ביחד עם פיתה דומה לזו שקיבלנו בתחילת הארוחה הגיעה כמות מכובדת של קבבים שמאוד אהבתי. הם היו מהסוג הדחוס והכבד אבל התיבול שלהם היה נהדר ועמוס בצנוברים טעימים. הרוטב שליווה אותם היה הכוכב האמיתי, עם טעם עמוק ומעט פיקנטי. חתיכה מהפיתה, טבילה ברוטב וביס מהקבב- מנה מושלמת בעיניי. כל המנות העיקריות היו עצומות בגודלן ולא הצלחנו לסיים אף אחת מהן, אולי בגלל שכל כך נהננו גם מהסלטים. החלטנו שבפעם הבאה כנראה נזמין 3 או אפילו 2 ונחלוק אותן.
בכל זאת, לא יכולנו לוותר על הזמנת כנאפה גדולה (45 ש"ח) אחת לכולנו, אותה חתך המלצר ל-4 חלקים מיד כשהגיעה לשולחן. היא היתה מצוינת, לא עמוסה מדי בסירופ, קריספית במידה והגבינה היתה בעלת נוכחות. כיף גדול. את הארוחה ליוונו בקנקן מיץ רימונים טבעי (45 ש"ח) שהיה חמצמץ ומרענן והגיע בכמות נדיבה יחסית. לאורך כל הארוחה השירות היה קשוב וזמין, למרות העומס הרב והיה נעים לראות איך המלצר מצליח לשים לב למצב בכל אחד מהשולחנות מסביבנו. החשבון הסתכם ב-525 ש"ח לפני שירות. אלו אמנם לא מחירי שיפודיה רגילים, אבל יחסית לאיכות האוכל ולכמות, זהו מחיר משתלם בהחלט. לסיכום, סלטי פתיחה טעימים ולא שיגרתיים, מנות גדולות, טעימות ומוצלחות (למעט אחת) ושירות קשוב. חוויה מוצלחת וסיום נהדר ליום טיול כיפי.
ניתן לקרוא את הדיווח עם כל התמונות אצלי בבלוג. אחרי טיול כיפי ביפו ביום שישי, החלטנו לעצור לארוחת צהריים בחג' כחיל שבכיכר השעון. כאשר עברנו ליד המסעדה בסביבות השעה 12:45, נכנסו כדי להזמין לנו מקום לשעה 14:00 לארבעה אנשים והיא הייתה די ריקה. כאשר חזרנו בשעה היעודה, היא כבר היתה מלאה כמעט לגמרי. הובלנו לשולחן בחלקה הפנימי של המסעדה, שהעיצוב שלה מהווה איזו גרסא משודרגת לעיצוב המסעדות המזרחיות המוכרות והוא נעים ומואר. ברקע התנגנה מוזיקה ערבית קלה בווליום נמוך יחסית וההמולה משאר השולחנות היתה נשמעה היטב, אבל לא הפריעה לנהל שיחה מבלי להרים את הקול. המלצר החביב והמבוגר יחסית שאל מה נרצה להזמין וייעץ לנו לגבי כל מיני מנות בתפריט ששאלנו לגביהן. הזמנו מנה עיקרית לכל אחד ואת מבחר סלטי הבית (25 ש"ח לכל סועד). חשוב לציין שבניגוד להרבה מסעדות בסגנון, המלצר לא ניסה לדחוף בכח או לשכנע אותנו לקחת את הסלטים, ואפילו לא הזכיר אותם. אנחנו ביקשנו אותם בעצמנו. תוך דקות בודדות הגיעה לשולחן פיתה חמה מהטאבון, שהיתה נהדרת, עם חוץ קריספי ומעט זעתר שהיה נהדר. מייד אחריה הגיעו גם הסלטים בקערות קטנות. היו שם כ-14 או 15 סלטים, חלקם סטנדרטים יחסית וחלקם מיוחדים יותר, אבל כולם היו מצוינים. בלטו במיוחד לטובה סלט חמצמץ של תפוז סיני וחמוציות, כרובית בטחינה, סלט של עגבניות שרי וגבינת פטה וחצילונים המוחמצים. זה היה באמת מבחר כיפי של סלטים, שמבחינתי יכול להוות ארוחה כיפית בפני עצמה. כל קערה שהתרוקנה הוחלפה מיד באחת חדשה, מבלי שהיינו צריכים לבקש. ביחד עם כל הקערות הקטנות הגיעו גם שתי קערות גדולות, אחת הכילה סלט טאבולה נהדר שהיה עמוס בירק טרי והכיל יחסית מעט בורגול. הוא היה מרענן ותובל בצורה מדויקת. השנייה הכילה סלט רוקט חמצמץ ומעט מריר שתובל בסומאק והיה טעים גם כן. כל המנות העיקריות שהזמנו היו מהחלק בתפריט שנקרא "מיוחדים".
