חג השבועות

[ישראל תשמב]

חג השבועות

שלום השאלה היא אם זה היה חג חקלאי שהיו עובדים כל השנה ובשבועות היו יוצאים לחגוג את גידול התבואה או שזה חג דתי שצריך לא לעבוד,ולחמם את התחת כל הלילה ולרוץ מבית כנסת לבית כנסת. כדי לקחת את הכיבוד הרב שהגבאי הכין . [ב"זכרון מוישה" מחלקים גלידה לבאים...] אצלנו כל האחים היו הולכים בליל שבועות עם שקיות ולוקחים עוגות וממתקים שהיה בבית כנסת ... זכור לי שאחי הגיע שנה אחת עם בקבוק פלסטיק רק, ושם בו קולה. שיהיה לו לבית...

 

[מפסיק לקוות]

"...שנים חלפו, הכיפה ירדה

מראשי, חג השבועות איבד ממשמעותו עבורי. רק אותה עלייה שנתית לרגל (לכותל) נותרה צרובה בי כזיכרון אמוני נעלם הרוחש כגחל. חוויה דתית. חוויה שמהותה היא עוצמת החיבור בין עם לאלוהיו ולאדמתו. חוויה שאין נתון פיזי, מתמטי, בכדי להבהירה לזר. בשנים האחרונות נהגתי להגיע לקיבוצה של רעייתי ולצפות בתהלוכת ביכורים חקלאית. הגרסה העברית חילונית לחג השבועות. (המשך...)

 

[מפסיק לקוות]

(...המשך)

מועד חקלאי נטול הקשר דתי, שבמהותו, כך נדמה לי, נושא את התנכרות הציונות ליהדות האמונית. מתן תורה הועלם, הושכח, נותר רק ציון חקלאי לעת קציר. כמו ניסיון לשמוט מהיהדות את תכליתה. לא בכדי עומדת היום ההתיישבות העובדת אובדת, ידיה קמוצות ופיה צווח נדל"נ.

 

[מפסיק לקוות]

(...המשך)

רעיון השיתוף גווע, צדק סוציאלי נסוג לדיונים על שכר דיפרנציאלי. הבוז, השכחה והניכור למסורת סופם מר ועלוב. זרעי חורבן נישאו כקורבן. וכל אותה עת, על אף שלא שמרתי מצוות, ניקר בי הגעגוע. עמוק במסתרי תודעתי חשתי צורך ברעיון הקדמון, הנצחי, המוחלט. גדול מסלסילת חג מצועצעת, עוצמתי מטרקטור ג`ון דיר נוהם, מהותי מכל חלום כנעני מזויף.

 

[מפסיק לקוות]

אראל סגל היום ב"מעריב".

מילים כדורבנות.

 

[ephi79]

ההליכה לכותל ב 4

בבוקר, והריקודים מול הכותל הקטן של "ולירושלים עירך ברחמים תשוב" - חוויה בלתי נשכחת.

 

[נמאס להתבחשש]

חג השבועות

שמיעת עשרת הדיברות ב17 בתי כנסת (זר לא יבין...) וחוצמזה שבועות מתקשר אצלי תמיד עם הצגת הבת מצווה בכיתה ו' "בעקבות האימהות" אני לבושת חלוק לבן ורעלה לבנה עומדת מול חברתי שלבושה באותו לבוש ומחווה אל מולה בתנועת יד רחבה "באשר תלכי אלך" אצבעי זקורה " עמך- עמי" ידיי מונפות אל-על " ואלוקייך" זרועתי נוחתות על חזי "אלוקיי" בגלל מיעוט שחקניות באותה הצגה שיחקתי גם את רחל אימנו. אותו חלוק אבל הרעלה הייתה סגולה "ריבונו של עולם, אני הכנסתי צרתי לביתי, וויתרתי על עושר וכבוד ומסרתי את הסימנים ללאה אחותי(פאוזה שמנוצלת להכפפת הראש קדימה) אף אתה ריבונו של עולם, אם הכניסו בנייך צרתך לביתך (עוד פאוזה אני משמיעה קולות בכי ונהי והאימהות מנגבות דמעה מעוצמת הרגע) אנא,(פאוזה אחרונה) סלח להם "קריינית:ואז יצאה בת קול ממרומים ואמרה "רחל רחל דבריך נכונים מינעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך ושבו מארץ אויב" אני נעלמת מאחורי הקבר העשוי פוליגל חום. הקהל מתייפח ואני לא יודעת מה היה איתכן. אבל אני גם קראתי את כל תיקון ליל שבועות כולל המזמור הארמי התמוה הזה (זה שכל שורה שלו נסיימה ב'תא' כדי להמחיש את מעגליות התורה החגים או משו כזה) ועד שהבנים לא היו חוזרים מבית הכנסת לא הייתי הולכת לישון. שיוון צריך שיהיה. אהה והייתי מנצלת את הזמן להכנת עוגת קאסטה, על ביסקווטים טבולים ביין או רום מורחים גבינה מעורבבת באבקת פודינג. שכבה אחת וניל שכבה אחת שוקולד. חג טעים.

 

[yaniv1216]

נצל``ש לסלולרי

אתר שקצת הצחיק אותי

 

[yaniv1216]

אנלוידע איך זה במחשב..

ואם זה יעבוד בכלל..

 

[נמאס להתבחשש]

זה לא

 

[yaniv1216]

במגרפות לא עסקינן..

 

[Le Fay]

זה היה כנראה, קודם לכל, המועד בו

שכבת הכהונה הבכירה הזדרזה להניח ידה על מיטב התוצרת של יושבי הארץ, שהיו מחוייבים להעלות לה מס. בשביל לחגוג את גידול התבואה לא צריך לגרור אתונות עמוסות לירושלים, אפשר ויותר נוח לחגוג בשדה או בין עצי המטע. וכל זאת, שיהיה חקשמח לכולנו!

 

[Le Fay]

ובכל זאת (הבי"ת שלי בשביתה איטלקית)