חג הקורבן וארץ כנען

raanans

New member
חג הקורבן וארץ כנען

כשהיתי קטן, למדתי בבית הספר בשיעורי תנ"ך שאלוהים הבטיח את ארץ כנען לאברהם אבינו ולצאצאיו. (בברית בין הבתרים, לאחר עקדת יצחק - אותה עקידה שלכבודה המוסלמים חוגגים את חג הקורבן) (ארץ כנען מוגדרת בהבטחה מנחל מיצרים ועד הפרת, שזה בערך ישראל, ירדן וסוריה) לפני מספר חודשיים, לאחר עיון נוסף התנ"ך, עלתה במוחי מחשבה חדשה על הנושא. ידוע כי לאברהם היו למעשה שני בנים. יצחק, וישמאל. מקובל לחשוב שהיהודים הם צאצאים של יצחק, ושהערבים הם צאצאים של ישמאל. האם זה אומר שההבטחה לאברהם היא למעשה הבטחת ארץ כנען ליהודים וערבים יחדיו? מה דעתכם?
 

masorti

New member
אלוהים כנראה חשב על הבעיה...

ולכן הוא הבהיר למשה שארץ כנען ניתנת לבני ישראל (ישמעאל וצאצאיו לא נכללו אז כמובן בין בני ישראל): "א וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי-אַתֶּם בָּאִים, אֶל-הָאָרֶץ כְּנָעַן: זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ. ג וְהָיָה לָכֶם פְּאַת-נֶגֶב מִמִּדְבַּר-צִן, עַל-יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-הַמֶּלַח קֵדְמָה. ד וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְיָצָא חֲצַר-אַדָּר, וְעָבַר עַצְמֹנָה. ה וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן, נַחְלָה מִצְרָיִם; וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה. ו וּגְבוּל יָם, וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל יָם. ז וְזֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן: מִן-הַיָּם, הַגָּדֹל, תְּתָאוּ לָכֶם, הֹר הָהָר. ח מֵהֹר הָהָר, תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת; וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל, צְדָדָה. ט וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן. י וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם, לִגְבוּל קֵדְמָה, מֵחֲצַר עֵינָן, שְׁפָמָה. יא וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה, מִקֶּדֶם לָעָיִן; וְיָרַד הַגְּבֻל, וּמָחָה עַל-כֶּתֶף יָם-כִּנֶּרֶת קֵדְמָה. יב וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח; זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ, סָבִיב. יג וַיְצַו מֹשֶׁה, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֹתָהּ בְּגוֹרָל, אֲשֶׁר צִוָּה ה', לָתֵת לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה. יד כִּי לָקְחוּ מַטֵּה בְנֵי הָראוּבֵנִי, לְבֵית אֲבֹתָם, וּמַטֵּה בְנֵי-הַגָּדִי, לְבֵית אֲבֹתָם; וַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה, לָקְחוּ נַחֲלָתָם. טו שְׁנֵי הַמַּטּוֹת, וַחֲצִי הַמַּטֶּה: לָקְחוּ נַחֲלָתָם, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ--קֵדְמָה מִזְרָחָה." (דברים ל"ד, א'-ט"ו)
 
איזה חג קורבן ?

אכן, על פי התורה יצחק הועלה לקורבן על המזבח בהר המוריה, המקום המיוחס להר הבית. והארץ הובטחה לאברהם. לאחר מכן אלוהים אישרר את הבטחתו ליצחק וגם ליעקב. התורה קיימת (לפחות הדברים המסופרים בה) בערך מהאלף השלישי לפני הספירה, האיסלם נוסד במאה ה-7 א ח ר י הספירה (מוחמד מת בשנת 632 לספירה) הבדלי הזמנים אומרים דרשני. מלבד זאת, חכמי ההלכה המוסלמיים הקדמוניים ניסו לקרב אליהם את שבטי היהודים שחיו אז בחצי האי ערב, והכניסו למצוות הדת מנהגים ואמונות שהיו מקובלים ביהדות אולי כדי להמתיק את הגלולה. היהודים שלא קיבלו את האיסלם נחשבו (ובעיני הדתיים עדיין נחשבים ככופרים) משום שלאמונתם, מוחמד הוא אחרון הנביאים וראשון השליחים ולכן, נבואתו, או דבריו, כאחרון הנביאים הם הקובעים. למיטב זכרוני הנסיון הצליח אצל שבט יהודי אחד מתוך שני שבטים גדולים שחיו בחצי האי ערב ובני השבט התאסלמו.
 

Azazel

New member
כל הנושא מגוכח

הסיפור התנ"כי המוקדם מתבסס כנראה באופן מעורפל ביותר על מאורעות היסטוריים. הרי המילה "אל" היא בעצם התייחסות לישות אלוהית כנענית. לא הייתה הבטחת הארץ כי הישראלים הקדומים היו פשוט כנענים.
 
למעלה