חג החירות שלי

[הצל שלי ואני יצאנו]

חג החירות שלי

היי חברים. אתמול סיפרתי סוף סוף לאמא שלי את האמת עלי .היא אמרה לי שהיא שיערה שאני לא ממש דתי ,אבל היא לא חלמה שאני לא שומר שבת .היה לי ממש קשה ועדיין נורא קשה . בכיתי המון ואני עדיין בוכה .קשה לי עם החיים האלה. למרות הכל היא אמרה לי שמה שאני לא יעשה אני ישאר הבן שלהם. היא קיבלה על עצמה את המלאכה לספר לאבא שלי. לא היה אומץ לעשות את זה. אבל אני לא מצליח להשתחרר ממה שהיא אמרה לי ,שכל עוד היא חיה היא תקווה שאני יחזור בחזרה לדרך הישר. המשפט הזה ממש מפריע לי. אני מרגיש מצד אחד חופשי ,אבל מצד שני אני חצוי אולי לא הייתי צריך לעשות את זה. אני מקווה שיהיה לי באמת חג חרות ולא חג חרה.

 

[אחד היחיד]

נכון שזה מפריע

"אני תמיד אקווה שתחזור בתשובה" זה נראה לי משפט שכל אמא\אבא אומרים בתגובה אם הם יודעים שמישהו מילדיהם יצא בשאלה. נכון גם לי זה מפריע אבל אין מה לעשות צריכים לחיות עם זה.

 

[Kimbal1]

חצי הכוס המלאה....

אני חושב שהרבה יוצאים היו שמחים לשמוע "מה שלא תעשה תמיד תשאר הבן שלנו" מההורים שלהם.