חג האהבה- על מהותה
על מהותה של האהבה "חג האהבה" , הוא ביטוי של ערגת כל בעל חיים, אומנם הוא קבוע קלנדרית, אך הוא מופיע אצל כל בעל חיים, בכל יום ובכל מקום. אהבה היא רגש, רגש הוא תנועה בגופינו, וכתנועה האהבה היא בת חלוף. רגש האהבה מתהווה בתוכנו ואין לנו שליטה על התהוותו. מענגת עד מאוד האהבה כשהיא מתממשת, וכשאינה מתממשת מייסרת כדי סבל. וכשהיא מתממשת- תנועות של גילופין בגוף, סדר קדימויות בהווייתנו משתנה, והיא הופכת תובענית יותר ויותר, וכשהיא תובענית, היא כבר מקבלת פנים של "אהבה קניינית", וכשהיא קניינית, מתחילה היא לכרסם בהווייתה, במרכיבי מימושה היא פוגמת באופן אנוש, ואז גם במרכיבי חיותה. או – אז, כשהטעם הקינייני הפך תובעני עוד יותר, מושא האהבה מתרחק, מסנן, ומבקש עצמאות מן הטעם הקינייני. ואז היא כבר הופכת להיות "אהבה חונקת", היא כבר לא מענגת, היא מייסרת, וכשהיא מייסרת אפשר לאמר- על עוצמותיה של האהבה למדים אנו מעוצמות ייסוריה. מה אין בה, באהבה הקניינית? הכל ,כל וכל, אך בכל זאת אוסיף דבר אחד ויחיד שאין בה- אין בה שקט. לעולם היא בתנועה, לעולם לא תשקוט ותהייה נייחה. אסכם זאת כך- כשם שהיא מתהווה בתוכנו מבלי שביקשה את רשותנו, כך היא מתנדפת מתוכנו מבלי שיש באפשרותנו להחזיק בה עד מאה ועשרים. ואולי גם בזאת אעסוק בבואי לעסוק ולדון על …… מהותה של האהבה ------------------- (נביעה) לאהבה-אלף פנים, לכל פן רגש בפנים, לכל רגש אלף ביטויים, לכל בטוי אלף חיקויים. (ועוד אחת ) ישנה אהבה אחת ויחידה, שביטויה נדמים כחידה, לעולם לא תהיה ביטוי של חיקוי, מעולם לא הייתה חיקוי של ביטוי. (ומה היא?) גם אם תהפוכות באו עליה, תשכון עמוק בגוף בעליה. רק ריגושיה אצורים, כמו בבית-האסורים. (משמעות) וכשהיא כבולה ואצורה, מאבדת היא לעתים צורה, וכשצורתה מתעוותת, נדמה כי כולה מעוותת. (פועל יוצא) העיסוק בביטוי צורותיה, הוא, הוא ביטוי צרותיה, כי לה אלף פנים, אך הווייתה? אחת היא בפנים. ובכן באי פורום זוגיות במשבר, מה עוד אוסיף? מי יתן ומשך רגש האהבה ישכון לעולמי עד.
על מהותה של האהבה "חג האהבה" , הוא ביטוי של ערגת כל בעל חיים, אומנם הוא קבוע קלנדרית, אך הוא מופיע אצל כל בעל חיים, בכל יום ובכל מקום. אהבה היא רגש, רגש הוא תנועה בגופינו, וכתנועה האהבה היא בת חלוף. רגש האהבה מתהווה בתוכנו ואין לנו שליטה על התהוותו. מענגת עד מאוד האהבה כשהיא מתממשת, וכשאינה מתממשת מייסרת כדי סבל. וכשהיא מתממשת- תנועות של גילופין בגוף, סדר קדימויות בהווייתנו משתנה, והיא הופכת תובענית יותר ויותר, וכשהיא תובענית, היא כבר מקבלת פנים של "אהבה קניינית", וכשהיא קניינית, מתחילה היא לכרסם בהווייתה, במרכיבי מימושה היא פוגמת באופן אנוש, ואז גם במרכיבי חיותה. או – אז, כשהטעם הקינייני הפך תובעני עוד יותר, מושא האהבה מתרחק, מסנן, ומבקש עצמאות מן הטעם הקינייני. ואז היא כבר הופכת להיות "אהבה חונקת", היא כבר לא מענגת, היא מייסרת, וכשהיא מייסרת אפשר לאמר- על עוצמותיה של האהבה למדים אנו מעוצמות ייסוריה. מה אין בה, באהבה הקניינית? הכל ,כל וכל, אך בכל זאת אוסיף דבר אחד ויחיד שאין בה- אין בה שקט. לעולם היא בתנועה, לעולם לא תשקוט ותהייה נייחה. אסכם זאת כך- כשם שהיא מתהווה בתוכנו מבלי שביקשה את רשותנו, כך היא מתנדפת מתוכנו מבלי שיש באפשרותנו להחזיק בה עד מאה ועשרים. ואולי גם בזאת אעסוק בבואי לעסוק ולדון על …… מהותה של האהבה ------------------- (נביעה) לאהבה-אלף פנים, לכל פן רגש בפנים, לכל רגש אלף ביטויים, לכל בטוי אלף חיקויים. (ועוד אחת ) ישנה אהבה אחת ויחידה, שביטויה נדמים כחידה, לעולם לא תהיה ביטוי של חיקוי, מעולם לא הייתה חיקוי של ביטוי. (ומה היא?) גם אם תהפוכות באו עליה, תשכון עמוק בגוף בעליה. רק ריגושיה אצורים, כמו בבית-האסורים. (משמעות) וכשהיא כבולה ואצורה, מאבדת היא לעתים צורה, וכשצורתה מתעוותת, נדמה כי כולה מעוותת. (פועל יוצא) העיסוק בביטוי צורותיה, הוא, הוא ביטוי צרותיה, כי לה אלף פנים, אך הווייתה? אחת היא בפנים. ובכן באי פורום זוגיות במשבר, מה עוד אוסיף? מי יתן ומשך רגש האהבה ישכון לעולמי עד.