חגיגות אחרי פיגוע

[מלפפiן]

חגיגות אחרי פיגוע

נראה לי מוזר שאנשים אתמול יצאו עדיין לרחובות לחגוג גם כשהם ידעו שהיה פיגוע ושאנשים נפצעו/נהרגו. מובן לי שמבחינה בטיחותית לא ניתן לבטל מיידית את כל החגיגות הגדולות באמסטרדם (פחד מהמון שיצא בו זמנית מהעיר), אבל אולי להוריד הילוך? פחות בלגן? ובכלל לבטל בעיירות הקטנות בהן אין בעייה בטיחותית? מאחורי הבניין שלנו היתה החגיגה השנתית של העיירה, חשבתי שיבטלו אותה, אבל כשירדתי בצהריים עם הכלבה, ראיתי את כל התושבים שבכל זאת באו לחגוג עם כוסות הרוזה שלהם ביד אחת, וילד מפונק שמחפש תעסוקה ביד השניה. אני מבינה שסה"כ הפעילות פה היא לילדים, אבל בכל זאת, היה מה שהיה, לכו תמצאו תעסוקה אחרת לילדים שלכם ואל תחגגו כאילו כלום לא קרה. מעניין אותי איך זה היה בארץ במקרה של פיגוע, האם אנשים היו ממשיכים לחגוג במקומות אחרים או שהיו מוותרים על החגיגות?

 

[Fair game]

בארץ כבר התרגלו לפיגועים

 

[yaelli10]

לדעתי החיים ממשיכים

יום המלכה זהו חג שלו הרבה אנשים מחכים לו, תוסיפי על זה את מזג האוויר הנהדר ששרר. לא זוכרת ימי מלכה בהירים כאלו. כשיורד גשם אז השמחה נקטעת באיבה והמונים חוזרים לבתיהם. היה אתמול היום נהדר, וכפי שכבר אמרתי לא כולם ידעו על המקרה. וכשידעו, אז הם לבטח היו בגילופין. נכון, המקרה כואב, אך החיים ממשיכים. זוהי דעתי בכל אופן.

 

[מלפפiן]

מהכרות שטחית שלי עם רוב תושבי השכונה (במקרה

הטוב זה מתחיל ונגמר בשלום שלום, במקרה הרע אפילו זה לא....) הם ידעו טוב מאד מה קרה, אבל זה פשוט לא היה חלק מהתוכניות שלהם, ואם רשום להם ביומן שהיום יום המלכה, והיום הילדים מארגנים את שוק הרחוב והפעילויות השונות, בזמן שהם מרכלים עם השכנים ושותים רוזה, אז מצידם שיחרב העולם, הם יעשו את זה בכל מקרה. אבל זו כמובן סתם הערה לגבי השכונה שלי ולא לגבי הולנדים בכלל... ובלי קשר תגידי איך היה בארדנים? נהנתם?

 

[Fair game]

ואם את צריכה חלב או סוכר?

לא כדאי לבקש מהשכנים?

 

[מלפפiן]

כמו שאמרתי, רוב התושבים הם ככה, אבל

אצלנו בבניין הם דווקא בסדר רובם, 90% פנסיונרים חביבים שמטיילים כל היום מסביב לבניין ומחפשים תעסוקה/שיחה. בכל מקרה חלב או סוכר עוד לא יצא לי לבקש כאן, גם נראה לי שזה לא כל כך נהוג כאן לבקש מצרכים מהשכנים, אלא אם כן זה מקרה של חיים או מוות...

 

[עמנואל21]

כן גם אצלנו לא עצרו...

ואנשים ידעו על אל זה די מהר אנחנו ישבנו בבית קפה ושמענו שמדברים על זה בשולחן לידנו, סביב 1 בצהריים. אפילו לא חשבנו על ללכת הבייתה, אני לא ממש הבנתי מה קרה אולי לא תפסתי או אולי האדישות שלי לדברים האלו פשוט הזיזה את זה הצידה. לא יודע מה עבר לזוגתי בראש פשוט המשכנו כרגיל וכשהגענו הבייתה פתחנו טלוויזיה ואז היא נצמדה למסך ונכנסה לעצב קל, אני המשכתי באדישות והתעניינתי כמו ישראלי טוב בכמה הרוגים? כמה פצועים? הוא חי? הוא מת? הוא הולנדי? או מהגר? .... נראה לי שההולנדים המתוכנתים הייטב פשוט התקשו לבטל משהו כל כך מסורתי. ואני מנסה להיזכר מה היה בפורים לפני יותר מעשור אז שהיה פיגוע בדיזנגוב סנטר, מי שהוא זוכר?

 

[מלפפiן]

דווקא את הפיגוע בדיזינגוף סנטר אני זוכרת

טוב מאד, אולי בגלל שהייתי בצבא אז (וואי איזה זקנה אני...) ודברים כאלה נחרטים מהר בזיכרון.

 

[עמנואל21]

לא לזה התכוונתי...

ניסיתי להיזכר במקרה דומה שהיה בארץ, כלומר של חג של מסיבות ובילויי ברחובות שהתרחש בו פיגוע ונזכרתי באותו פורים. אבל מה שאני לא זוכר זה את התגובה של האנשים, הפסיקו את העדלאידעות? הרחובות התרקנו? פשוט הייתי מאוד צעיר נראה לי סביב 10 פחות או יותר....

 

[מלפפiן]

אני לא ממש זוכרת, נראה לי שהפסיקו, נראה

לי גם טבעי שאנשים שחגגו החליטו להפסיק לחגוג ברגע שהם שמעו על הפיגוע, בסופו של דבר זה גם היה אחג הפיגועים הקשים עם הרבה פצועים והרוגים.

 

[giulietta]

אני יודעת על עצמי

ששמענו משהו לא ברור בדרך לעיר אבל רק כשחזרנו קלטנו את חומרת העניין. באמסטרדם ביטלו קונצרטים גדולים (בחלק מהם היו אמנים שהודיעו שהם מבטלים את השתתפותם) אבל לא את כל החגיגה, מסיבות בטיחותיות. לעיר הצפופה הגיעו עוד 600 אלף איש מבחוץ. ביטול החגיגות היה גורם לנהירה המונית החוצה (ללא אמצעי תחבורה) מה שהיה גורם לכאוס מוחלט ואולי אפילו לפגיעות בנפש. כך שאפשר להבין את ההחלטה של הרשויות לא לבטל לחלוטין.

 

[ayala26]

כן שמעתי את התירוץ הזה בטלויזיה

אפשר לחשוב שכשנגמרו הקונצרטים לא נהרו עשרות\מאות אלפי אנשים בו זמנית לאיזור התחנה המרכזית... אף אחד לא אמר שצריך לרוץ לשם כאילו שיש פצצה במוזאונפליין... מבחינתי זו היתה תגובה הולנדית טיפוסית. האדישות במיטבה. onverschillig כפי שההולנדים יודעים להיות.

 

[Fair game]

למה המלכה לא בטלה את החגיגות

והכריזה על יום אבל למשל?

 

[ayala26]

זה בעייתי

ראשית, לא היה ידוע כמה מתו וגם חלק מהמתים מתו רק אחרי כמה ימים מפצעיהם. כך שלא צריך למהר ולהכריז על יום אבל לאומי. שנית, היא בעצמה היתה בהלם. היא כמעט בכתה בהודעה בטלויזיה.