חב"ד - הקדמה
ראיתי פעמים רבות בורות עצומה בנוגע לתנועת חסידות חב"ד. לפני כשנה יצא לי לכתוב את המכתב הזה, אקוה שזה יתרום לכם. אין מטרתי לעורר פולמוס, כי אם לתת ידע. גם יהיה מי שיתנגדג לחב"ד, לפחות שיטיב להכירה. זוהי רק ההקדמה, אביא לכם מדי חלקים נוספים. חב"ד - הקדמה. "לוּ הָפְכוּ כֹּל הַיָּמִים לִדְיוֹ וְכָל גִּבְעוֹל לְעֵט נובֵע, הַשָּׁמַיִם לוּ הָפְכוּ פִּתאוֹם לִיְריעֲת קְלָף לְלֹא מִידָה". זה המשפט שעלה בראשי, מתוך אחד משיריו של ר' יום-טוב עהרליך ז"ל, (בתרגומו לעברית ובביצועו של חסיד חב"ד ידוע, ר' אברהם שבתאי הכהן שיחי' פרידמאן, הלא הוא "אברהם פריד") כשבאתי לכתוב את מכתבי זה. אכן תְּמֵהַנִי זה על עצמי, איך והכיצד זה מְלָאֲנִי ליבי לבוא וללמדך מהי חסידות חב"ד במכתב קצר, דרך בעבודת ה' שיסודה בהררי קודש, ויסדוה גדולי-עולם וקדושי-עליון, מלאכי אלקים. אכן באימה ברתת ובזיע אגש למלאכה זו, ואם טעות תימצא בין כתביי, כי אך בן-אנוש אני, ה' הטוב יכפר בעדי. אכן כי אלו פינו מלא שירה כים, ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, ועינינו מאירות כשמש וכירח, וידינו פרושות כנשרי שמים, ורגלינו קלות כאילות, אין אנו מספיקים להודות לה' אלוקינו על אשר חשף את זרוע קדשו והאיר להו באור שבעת הימים, גילוי תורת החסידות ע"י הוד כבוד קדושת מורינו הבעל-שם-טוב הקדוש זי"ע, ועל המשך גילוי תורת החב"ד שנפתח ע"י מרנא ורבנא רבי שניאור זלמן מליאדי זי"ע, בעל התניא. נשאלתי שאלה מורכבת - "מה זה בעצם חב"ד"? יכלתי לשלחך לקרוא אין-ספור ספרים חוברות וחיבורים שחוברו במשך שתי מאות ומחצה ע"י אדמו"רי חב"ד, חסידי חב"ד, רבנים גדולים שאינם נמנים על חב"ד, ועד לבני זמנינו, חוקרים ומחברים שנמנים על חסידי חב"ד וכאלה שלא, כאלה ששומרים תורה-ומצוות, וכאלה שלעת-עתה אינם. אולם מאחר ושאלת אותי ולא אותם (אף אם זה מפאת סיבה טכנית, שכן עִמִּי יש לך שיג ושיח ולא עִמָּם) אך מן הראוי שאכתוב לך אישית, מה גם שיתרון אחד עכ"פ יש לי עליהם - אני מכירך לפחות יותר מהם, ועל-כן ביכלתי לכתוב לך מכתב בנושא שיותאם לך. אם-כן, איזה אופי עומד לשאת מכתבי זה? האם אופי של שאלות ותשובות? שכן דיברנו על-כך שיש דברים לכאורה תמוהים בהנהגות החב"דיות, ויש כאלה המתנגדים לה, גם בקרב היהדות התורנית. אם-כן, לכאורה היה מן הראוי לשים על הצד את הדברים שכולם מסכימים בהם עם חסידות חב"ד, ולדון בעניינים בהם חולקים על חב"ד. אולם, אם אנהג כך במכתבי זה, אחטא הן לך והן לחסידות חב"ד. תורת חסידות חב"ד והנהגותיה היא דרך עצמאית בעבודת ה', שאינה תלויה במתנגדים לה, ואינה בונה את עצמה על-פי טענות ושאלות מצד גורמים חיצוניים. אמר פעם מי שאמר, שרושם ראשוני אפשר לעשות רק פעם אחת, ואם בהכרותך הראשונית (כך אני מתייחס להיכרותך זו עם חב"ד, וכמדומני שתביני מדוע לכשיתם המכתב) עם חב"ד, אציגה כמתנצחת ומתווכחת, אחטא כאמור הן לך והן לחב"ד. אנהג בדרכה של חסידות חב"ד עצמה במכתבי זה. למה כוונתי? ישנן שתי שיטות לרפא אדם. הראשונה, לחפש ולהצביע על פצעיו, ולהתחיל לשים עליהם משחה ולחבשם אחד לאחד. ברם, חיסרון אחד יִמָצֵא בשיטה זו, שכן אין ערובה שאי-פעם אכן נקל מעל החולה את סבלו, כל-שכן שקשה הסיכוי לרפאו כליל. וזאת משום שכאשר אנו עסוקים בפצע אחד, יצוצו בנתיים עוד שלושה. שיטה שניה היא, לתת לחולה סם-רפואה שיבלענו אל קרבו, ויגרום לכך שלא יֵצאו פצעים נוספים, ואף הקיימים יֵרפאו אט-אט. אין מן הנמנע הוא הטיפול החיצוני גם-כן, אך זהו רק כדי להשקיט כאבו בנתיים, ואין זו רפואתו העיקרית. רפואתו העיקרית והחשובה היא סם הרפואה שהוא מכניס אל תוך קרביו, ומתפשט בדמו להחיות איבריו. שיטת השאלות-והתשובות שהזכרתי דומה לשיטת הרפואה הראשונה. נענה על שאלה אחת - תצוצנה שלוש חדשות במקומה. הסברת שיטת חסידות חב"ד באופן בלתי תלוי, תואמת את שיטת הרפואה השניה. הפנמת המסר של תורה ושיטה זו, ובד בבד הכרה בחלק מהשאלות כבלתי רלוונטיות, ובנותרות ניתן גם לטפל. כשאני בא לכתוב על חסידות חב"ד מוכרחני גם לנגוע בהסטוריה החב"דית ושל החסידות הכללית. אך מתוקף מטרתו של מכתב זה, שאינו שיעור בהסטוריה, אקצר קמעא בסקירה ההסטורית, וארחיה ברשותך יותר ברעיונות החסידיים העיקריים, ובתוכן של תורת חסידות חב"ד, פעולתה וחידושיה. המשך יבוא בעזרת ה'.
ראיתי פעמים רבות בורות עצומה בנוגע לתנועת חסידות חב"ד. לפני כשנה יצא לי לכתוב את המכתב הזה, אקוה שזה יתרום לכם. אין מטרתי לעורר פולמוס, כי אם לתת ידע. גם יהיה מי שיתנגדג לחב"ד, לפחות שיטיב להכירה. זוהי רק ההקדמה, אביא לכם מדי חלקים נוספים. חב"ד - הקדמה. "לוּ הָפְכוּ כֹּל הַיָּמִים לִדְיוֹ וְכָל גִּבְעוֹל לְעֵט נובֵע, הַשָּׁמַיִם לוּ הָפְכוּ פִּתאוֹם לִיְריעֲת קְלָף לְלֹא מִידָה". זה המשפט שעלה בראשי, מתוך אחד משיריו של ר' יום-טוב עהרליך ז"ל, (בתרגומו לעברית ובביצועו של חסיד חב"ד ידוע, ר' אברהם שבתאי הכהן שיחי' פרידמאן, הלא הוא "אברהם פריד") כשבאתי לכתוב את מכתבי זה. אכן תְּמֵהַנִי זה על עצמי, איך והכיצד זה מְלָאֲנִי ליבי לבוא וללמדך מהי חסידות חב"ד במכתב קצר, דרך בעבודת ה' שיסודה בהררי קודש, ויסדוה גדולי-עולם וקדושי-עליון, מלאכי אלקים. אכן באימה ברתת ובזיע אגש למלאכה זו, ואם טעות תימצא בין כתביי, כי אך בן-אנוש אני, ה' הטוב יכפר בעדי. אכן כי אלו פינו מלא שירה כים, ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, ועינינו מאירות כשמש וכירח, וידינו פרושות כנשרי שמים, ורגלינו קלות כאילות, אין אנו מספיקים להודות לה' אלוקינו על אשר חשף את זרוע קדשו והאיר להו באור שבעת הימים, גילוי תורת החסידות ע"י הוד כבוד קדושת מורינו הבעל-שם-טוב הקדוש זי"ע, ועל המשך גילוי תורת החב"ד שנפתח ע"י מרנא ורבנא רבי שניאור זלמן מליאדי זי"ע, בעל התניא. נשאלתי שאלה מורכבת - "מה זה בעצם חב"ד"? יכלתי לשלחך לקרוא אין-ספור ספרים חוברות וחיבורים שחוברו במשך שתי מאות ומחצה ע"י אדמו"רי חב"ד, חסידי חב"ד, רבנים גדולים שאינם נמנים על חב"ד, ועד לבני זמנינו, חוקרים ומחברים שנמנים על חסידי חב"ד וכאלה שלא, כאלה ששומרים תורה-ומצוות, וכאלה שלעת-עתה אינם. אולם מאחר ושאלת אותי ולא אותם (אף אם זה מפאת סיבה טכנית, שכן עִמִּי יש לך שיג ושיח ולא עִמָּם) אך מן הראוי שאכתוב לך אישית, מה גם שיתרון אחד עכ"פ יש לי עליהם - אני מכירך לפחות יותר מהם, ועל-כן ביכלתי לכתוב לך מכתב בנושא שיותאם לך. אם-כן, איזה אופי עומד לשאת מכתבי זה? האם אופי של שאלות ותשובות? שכן דיברנו על-כך שיש דברים לכאורה תמוהים בהנהגות החב"דיות, ויש כאלה המתנגדים לה, גם בקרב היהדות התורנית. אם-כן, לכאורה היה מן הראוי לשים על הצד את הדברים שכולם מסכימים בהם עם חסידות חב"ד, ולדון בעניינים בהם חולקים על חב"ד. אולם, אם אנהג כך במכתבי זה, אחטא הן לך והן לחסידות חב"ד. תורת חסידות חב"ד והנהגותיה היא דרך עצמאית בעבודת ה', שאינה תלויה במתנגדים לה, ואינה בונה את עצמה על-פי טענות ושאלות מצד גורמים חיצוניים. אמר פעם מי שאמר, שרושם ראשוני אפשר לעשות רק פעם אחת, ואם בהכרותך הראשונית (כך אני מתייחס להיכרותך זו עם חב"ד, וכמדומני שתביני מדוע לכשיתם המכתב) עם חב"ד, אציגה כמתנצחת ומתווכחת, אחטא כאמור הן לך והן לחב"ד. אנהג בדרכה של חסידות חב"ד עצמה במכתבי זה. למה כוונתי? ישנן שתי שיטות לרפא אדם. הראשונה, לחפש ולהצביע על פצעיו, ולהתחיל לשים עליהם משחה ולחבשם אחד לאחד. ברם, חיסרון אחד יִמָצֵא בשיטה זו, שכן אין ערובה שאי-פעם אכן נקל מעל החולה את סבלו, כל-שכן שקשה הסיכוי לרפאו כליל. וזאת משום שכאשר אנו עסוקים בפצע אחד, יצוצו בנתיים עוד שלושה. שיטה שניה היא, לתת לחולה סם-רפואה שיבלענו אל קרבו, ויגרום לכך שלא יֵצאו פצעים נוספים, ואף הקיימים יֵרפאו אט-אט. אין מן הנמנע הוא הטיפול החיצוני גם-כן, אך זהו רק כדי להשקיט כאבו בנתיים, ואין זו רפואתו העיקרית. רפואתו העיקרית והחשובה היא סם הרפואה שהוא מכניס אל תוך קרביו, ומתפשט בדמו להחיות איבריו. שיטת השאלות-והתשובות שהזכרתי דומה לשיטת הרפואה הראשונה. נענה על שאלה אחת - תצוצנה שלוש חדשות במקומה. הסברת שיטת חסידות חב"ד באופן בלתי תלוי, תואמת את שיטת הרפואה השניה. הפנמת המסר של תורה ושיטה זו, ובד בבד הכרה בחלק מהשאלות כבלתי רלוונטיות, ובנותרות ניתן גם לטפל. כשאני בא לכתוב על חסידות חב"ד מוכרחני גם לנגוע בהסטוריה החב"דית ושל החסידות הכללית. אך מתוקף מטרתו של מכתב זה, שאינו שיעור בהסטוריה, אקצר קמעא בסקירה ההסטורית, וארחיה ברשותך יותר ברעיונות החסידיים העיקריים, ובתוכן של תורת חסידות חב"ד, פעולתה וחידושיה. המשך יבוא בעזרת ה'.