חבר

שלומות0

New member
ידוע שיש מאבחנים

שנותנים אבחונים על סמך ראיון עם הורים, מנגד יש את אלו של נותנים על סמך ראיון עם הורים, הריאיון זו התוספת לשלל ממצאים נוספים
 

marmarmar1

New member
אבחון

גם את הבן שלי אבחנה מיכל רפופורט (בצורה מעולה) - אם תרצי, אשלח לך בפרטי פרטי התקשרות
 

שלומות0

New member
קשיי הסתגלות בגן

מאוד מתאימים גם לגננת לא מתאימהולא רק ילד שחשוד להיות על הספקטרום{לא ממש ראיתי למה יש חשד}
 
נכון, בגן של הבת שלי למד ילד

שבכה כל יום כשאבא שלו הביא אותו לגן. אבל ממש כל יום.
זה היה פשוט קורע הלב. האב פשוט לא ידע מה לעשות. בהתחלת השנה חשב שזה יעבור, אבל עברו הימים והילד לא הפסיק לבכות.
שאלתי את האבא אם הוא יודע למה הוא בוכה. והוא אמר שהוא מתגעגע למושב.
האמת? היה נשמע לי שטויות. חשבתי שילדים מתרגלים מהר.
אבל בסוף השנה הם חזרו למושב, ממנו הגיעו אלינו, בצפון הרחוק. התקשרתי לשמוע מה שלומם. זה היה מאוד מפתיע, אבל הילד הפסיק לבכות! הוא הלך שם לגן, במושב הקטן, בשמחה גדולה.

לעתים החיים הרבה יותר פשוטים.
ודרך אגב, הילד אמר את זה כל הזמן. שהוא רוצה לחזור למושב.
רק שפשוט לא היה נראה הגיוני שזו הסיבה.
ההורים הקשיבו לו וחזרו לגור במושב ההוא, ובאמת, כמו שכתבתי, הפלא ופלא, הילד הולך לגן ולבית הספר ממש בשמחה.
 

שלומות0

New member


הסיפור שלך היא דוגמא שלפני שרצים לאבחונים ואני מאוד מבינה את ההורים כאן למודי ניסיון וחלקם{גם אני נמנת} ילדם אובחן די באיחור, אבל מצד שני לא כל ילד בוכה הוא על הספקטרום
וגם לא כל ילד עם קושי חברתי הוא על הספקטרום.. ואני כן חושבת שילד שאובחן באבחון רשמי חוץ מהגזר של הזכויות שזה מאוד חשוב יש באבחון מקל{הסטיגמה}
ואם יש תחושה שאין טעם ללכת לאבחון אז יש כנראה סיבה לא ללכת בשלב זה..
 

dina199

New member
אני כן בעד לאבחן.

אני לא חושבת שיש איבחונים מיותרים.
לדעתי הרבה יותר גרוע לתרץ הכל ב'זה לא תמיד קורה' ולהסתכן בפספוס אמיתי.(זה בערך כמו להפוך כל מני סימנים למשהו פסיכולוגי ןלפספס מחלה אמיתית)
זה בדיוק מה שקרה אצלי . שנים כל גבי שנים סיפקו לי הסברים לכל דבר.
וזה נכון, יש הסברים. הרי כדי לאבחן א"ס צריך אוסף של תכונות. ותמיד יש מהשהו מהתכונות האלה קיים ב'בודדת' אצל כל אחד (אפילו נ"ט).
ותמיד יש הסבר לתופעה. אז אם אצל א"ס יש 10 תופעות , אפשר למצוא הסבר לכל 10 תופעות בנפרד , אבל זה לא יעזור לאף אחד ובמיוחד לא לא"ס עצמו.
למשל אצלי ההסבר העיקרי לכל דבר היה 'הילד שלך דומה לאח שלך בילדותו אז מה את עושה עניין?'
ואחרי האיבחון התברר שהבן שלי היה מאוד דומה לאחי בילדותו , כי גם אחי א"ס
.
אז אני בעד איבחון מקצועי, כי איבחון יכול גם לשלול. לא כל מי הולך לאיבחון, מקבל אוטומטית אבחנת אוטיזם.
ואז אם שוללים, גם זה טוב . אז יודעים (וגם זה לא על בטוח, כי אף פעם אין בטוח
) שהילד לא א"ס. ואם המאבחן מספיק מקצועי גם יודעים מה יש לילד, ולא רק מה אין.
 

dina199

New member
זה היה שינוי גדול.

ברוב המקרים שאנחנו מדברים עליהם כאן בפורום זה על מצב שהילד לא מסתדר בגן או בבית ספר כי הוא לא מסתדר באופן כללי במסגרת ספציפית ולא כי עבר עליו שינוי גדול בחיים (מעבר דירה זה שינוי ענק ונמשפיע גם על מבוגרים ולא רק על ילדים)
 
לפעמים אין כימיה עם גננת

או עם הילדים. יש כל מיני סיבות לכך שלילד לא טוב בגן. לא תמיד זה אוטיזם, בקיצור.
לעתים מספיק להעביר מסגרת.
 
הייתי הוכת לאבחון....

כאמא לילדים מאוד גבוהים תבדקו....
גיליתי שדברים שאני פירשתי כ"סופר נוירוטיפיקליות"
למומחים דווקא נראו כתקשורת לא מספיק טובה.
 

תמרי1008

New member
אכן, פונים,

ונקווה שנחזור עם תובנות.
אבל כאמור אני מאד בספק.
אני לא ממש סומכת על איש מקצוע כלשהו שיאבחן אותו נכון. אני מרגישה שהוא כ"כ... מורכב, ולא רגיל, ונורמלי-לכאורה. אפילו אני לא מצליחה להחליט בדיוק מה יש לו, ואני מומחית גדולה לענייני הבן שלי
(וגם עוסקת בתחום... עוד סיבה שלא פניתי עד כה
).
 

dina199

New member
כשיש 'לפעמים'

זה אחד הסימנים המובהקים שצריך לעשות איבחון
.
 
הילדים שלי בהחלט "נורמלים" לכאורה

וגם יש להם חברים.
רק הניואנסים שמים להם רגל...
ולכן צריך עזרה.
ואני כל הזמן תוהה אם לא טעו...
והם לא ילדי אמצע אולי.
אז אנחנו הולכים לשמוע חוות דעת נוספת ממשהי שפיצית בתחום.
 

תמרי1008

New member
אז זהו, שאני לא בטוחה שיש בכלל

תשובה חד-משמעית לגבי ילדי אמצע.
ולכן אני לא יודעת אם אוכל לסמוך על התרשמות של איש מקצוע, שפיצי ככל שיהיה.
בהצלחה! מקווה שתזכו לתובנות.
 
למעלה