חבר שלי

[blue heart]

חבר שלי

אני וחבר שלי הכרנו לפני חודש וחצי, אנחנו אוהבים אחד את השני נורא...
הבעיה היא כזו: אני שבע שנים כבר מעשנת... מכורה ממש...
חבר שלי שונא סיגריות, שונא את הריח, הריח עושה לו לא טוב כך הוא טוען... הוא לא מוכן שבת זוגו תעשן...
אני בעקבות כך מנסה להפסיק כבר בכמה דרכים...
בהתחלה קניתי מסטיקים נגד עישון כתחליף לניקוטין... לא עזר לי. קניתי את הספר של אלן קאר ואפילו צפיתי בסרטון שלו וזה באמת עזר לי לא לעשן יומיים וחצי... ואחרי יומיים וחצי נשברתי ולא יכולתי יותר (באותו בוקר שנשברתי... איך שהתעוררתי בבוקר היה לי ממש גהנום של שעתיים שכל שנייה התייסרתי וחשבתי על עישון) ועישנתי שוב...
הוא כל כך שמח שהפסקתי לעשן כביכול ופתאום שגיליתי לו שנשברתי הוא לקח את זה ממש ממש קשה... ואמר לי: זה או אני או הסיגריות, תחליטי מה את רוצה... מה יותר חשוב לך.
אני מרגישה שהוא דוחק אותי לקיר... ולוחץ הכי חזק שאפשר... אני מרגישה תקועה בין הפטיש לסדן...
זה לא שאני לא רוצה להפסיק.. אני פשוט רוצה שנחכה לסדנה דרך קופת חולים... אני רוצה לקחת כדור בשם צ'ומפיקס ששמעתי שהוא עושה פלאות ועזר למלא אנשים להפסיק לעשן... הפסקת עישון עם כוח רצון לא הולך לי...
אני יודעת שהסדנה תתחיל אוטוטו.. פשוט לא אומרים לי מתי בדיוק היא תתחיל והוא מפחד שייקח חודשים עד שהסדנה תפתח...
הוא אמר לי שהוא חיכה לי חודש וחצי וזה מספיק...
אני פשוט לא יודעת מה לעשות... אני כל כך אוהבת אותו ולא רואה את חיי בלעדיו ומצד שני הוא כמעט נפרד ממני בגלל הסיגריות הדפוקות האלה... כי זה גבול מבחינתו, הוא לא רוצה בת זוג שמעשנת.
ואם אתם שואלים למה הוא היה איתי מלכתחילה כשידע שאני מעשנת... זה בגלל שבדרך לא דרך התאהבנו דרך התכתבות וזה היה בלתי נמנע...
בקיצור, אני לא רוצה לאבד אותו...
אמרתי לו שאעשן כל שעתיים (רגילה לעשן לפעמים כל חצי שעה), אמרתי לו שאקח סוכריות, אמרתי לו שאתבשם אחרי עישון, אמרתי לו שלא אתקרב אליו חצי שעה אחרי עישון עד שהריח יחלוף.... אני עושה כל מה שאני יכולה כדי להקל עליו...
מה אני עושה?
אם יש לכם עצות מה אני יכולה לעשות אשמח שתגידו לי אותן...
תודה.

 

[מריוס זכריה]

יש לי עצה, אבל את לא תאהבי אותה

(סליחה שאני קצת עצבני, אבל בדיוק ראיתי בטלויזיה את השידורים על דוח המבקר על הוצאות מעון ראש הממשלה.
ומה שבאמת חמור זה שאני חושש שמישהו עכשיו יבדוק את ההוצאות של מעון מנהל הפורום... עוד יעלו על השמפניות שאני מזמין כל בוקר על חשבון תפוז...ועל הפדיקור... טוב נו)
&nbsp
אני חושב שהנושא האמיתי כאן הוא לא הסיגריות.
אני חושב שהוא מודיע לך מראש מה תהיה מערכת היחסים ביניכם. מי הבוס. (רמז: לא את).
יגידו כאן: אבל באמת מפריע לו. באמת זה מסריח. זה לא בריא.
הכל נכון. אבל אם אתה אוהב מישהי, ומכבד אותה, יש דרך לבקש.
אתה לא שם אולטימטום אחרי חודש וחצי.
בכלל, לא שמים אולטימטום גם אחרי עשר שנים.
זה הבן אדם. זה הסגנון שלו.
הוא לא עושה את זה במודע. כל ההחלטות החשובות בין זוגות לא נעשות באופן מודע.
יש מושג של "חוזה זוגי", שהוא חוזה בלתי כתוב - מי מתקשר למי וכמה, מי מוריד את הזבל ומי אחראי על הכסף ומי צריך שישרתו אותו. ההחלטות האלה נעשות בימים ובשבועות הראשונים, ותמיד תמיד תמיד בהסכמה הדדית (שבשתיקה).
&nbsp
הוא קובע איתך את החוזה: אני מנהל. אני קובע. my way or the highway.
העישון הוא רק ארוע מקרי שהוא רוכב עליו.
&nbsp
זה הגבר שאת רוצה? זה המחיר שאת רוצה לשלם.
לא מוכנה להיות שפוטה של הגבר ש"אוהב" אותך? תגידי לו לא.
באגלית: no
ברוסית: net
ותראי מה יקרה. כמה הוא אוהב אותך...

 

[sweetdreams]

נראה לי שיש כאן אובר ניתוח מצדך

לא נראה לי שזה עניין של ״מי הבוס״ ושרירים, אלא יותר עניין של חוסר התאמה. הוא לא רוצה בת זוג מעשנת ובכל זאת קרה והוא הכיר אחת כזאת ונכנס איתה לקשר, ניסו חודש וחצי ומן הסתם העסק הגיע לפיצוץ הידוע מראש. מצב מסתכל לשני הצדדים שרוצים להיות ביחד, אבל לא יכולים לגשר על חוסר ההתאמה הזה.
לפחות עכשיו יש להם את הוודאות שאין מה לעשות - היא לא תפסיק לעשן, והוא לא יכול להסתדר עם בת זוג מעשנת, אז מכאן יש רק פתרון אחד.

 

[מריוס זכריה]

אין פה שום ניתוח

זאת ביולוגיה.
אולי סוציולוגיה.

תראי את זה ככה: כששני צדדים מנהלים משא ומתן על משהו מאוד חשוב, נגיד עיסקה גדולה, או הסכם צבאי בין מדינות...
אז כל פיפס שצד אחד עושה נמדד במיקרוסקופ אצל השני על מנת לראות איפה החולשות ואיפה החוזק.
אין סתם מחווה חסרת משמעות.

כשגבר פוגש אישה (ואישה פוגשת גבר) (או גבר פוגש גבר או אישה פוגשת אישה או טרנסג'נדר פוגש נונ-ג'נדר), מיד מתחיל המשא ומתן. בהתחלה מאוהבים, אז לא מרגישים את זה. אבל זה קורה. הוא מביא פרחים והיא כותבת שירים אבל בתת המודע הם שוקלים ומודדים מה קורה. ואז בהדרגה ההתאהבות עוברת, ונשארים במשא ומתן העירום. ואז מתחיל מאבק הכח המפורסם.

זה לא שאני אובר מנתח. זה שאת (כנראה) תמימה.
אבל תמימה זה יפה...
חלומות מתוקים זה מקסים...
(לא יורד עליך, רק רבע עקיצונת חברית באהבה)


(((וגם זו הייתה היתממות מצדי.... למעשה, אני כבר שוקל אותך... לראות מה אני יכול להעביר אצלך.... ככה זה עובד)))

 

[sweetdreams]

זה לא שאני תמימה, כמו שאני מתמטיקאית

וכיאה למתמטיקאית אני חושבת פשוט.

אני מאוד מעריכה תשובות מורכבות לסיטואציות מורכבות, אבל כאן המצב לא מסובך, כאן הוא פשוט.
יש פה זוג אוהבים חמודים שנכנסו לקשר למרות שעובדה הלא נעימה שהם לא מתאימים אחד לשני. אני בטוחה שאי שם הם גם היו מודעים מלכתחילה לכך שהסיפור בניהם לא יגמר טוב, אבל כיאה לאנשים מאוהבים, הם נכנסים לזה בכל זאת, כי למה לא לנסות, מה אם זה כן יעבוד? (זה לא, אבל ברור שכשאוהבים אז רוצים להאמין שאולי כן).
אז הם ניסו, ראו שלא מצליח (כצפוי), ועכשיו הם יכולים לפעול כפי שהיו יכולים כבר מלפני חודש וחצי, רק בלי תחושת אי הוודאות שאולי הם פספסו משהו בכך שהם לא נתנו צ׳אנס.

 

[sweetdreams]

ודרך אגב..

אם הם דווקא *כן* היו צולחים את המחלוקת הזאת (לפה או לשם) אז הייתי מסכימה איתך מיד, שהדבר מוביל אוטומטית ליחסי כוחות מסויימים במערכת היחסים.
אבל כאן נראה לי שהסיטואציה היא בינארית משהו. ואם זה לא הולך, אז לא הולך.

 

[עוגיפלצת113]

לא בינארי

אם כבר,התפלגות בינומית. אפשר להציע לך מינוס שני שליש תפוח?

 

[echoraz4]

לפעמים סנדוויץ׳ מקולקל הוא רק סנדוויץ׳ מקולקל:

במהלך הלימודים שלי לתואר הראשון היינו מביאים ״מקרה״ לניתוח קבוצתי על מנת לעשות מעין סיעור מוחות ולנסות להראות לחבר שלנו ללימודים את הדברים באופן אחר. היתה לי חברה לספסל הלימודים שהמטופל שלה היה מסריח כל כך שהיה לה קשה לטפל בו. כמובן שהמרצה, כמו גם המעריצים של פרויד ודומיו חיפשו את האמא והאבא של מה בעצם מעורר בה כזאת סלידה אצלו ומה הריח מזכיר לה וכו׳... ובאמת שיתפנו כולנו פעולה והיה דיון מרתק בנוגע למה שהיא רואה בו או מה שהיא רואה בעצמה וקשה לי לראות בעצמה וכו׳ אבל אחרי כמה שבועות היא באה וסיפרה לנו שיום אחד הוא חיפש משהו בתיק וכל תכולת התיק הפכה להר ענק של כל מיני דברים מוזרים וביניהם גם כריך בן מיליון שנים עם המון פסטרמה

לא ריח נעים במיוחד.
כמובן שכולנו צחקנו, כולל המרצה שכמובן שמח על ההזדמנות לספר לנו על סיפור דומה שהיה לו עם מטופל אחר כשהיה בתחילת דרכו סביב עניין אחר שבו היו יכולות להיות הרבה פרשנויות... פשוטות יותר או מורכבות יותר ושם הכול נגמר ב״לפעמים עיפרון הוא רק עיפרון״ (סיפור בפני עצמו) :-*) בקיצור, לא תמיד צריך לנבור... נכון שאנחנו רק עו״ס והגישה שלי היא באמת יותר פרקטית אבל אני בטיפול פסיכולוגי כבר תקופה ארוכה... אז אני באמת מכירה את שתי הגישות ואוהבת לשלב את שתיהן. אבל האמת היא, שסיפור הסגריות... הרבה יותר מתחבר לי לגישת הסנדוויץ׳ המסריח

 

[מריוס זכריה]

מעניין מאוד סיפור הסנדויץ'

הוא נשמע לי נורא מוכר. שמעתי אותו כבר פעם, ואני לא מצליח להיזכר בנסיבות.
אני חושד בו שהוא אגדה אורבנית...
עדיין, זה כמובן לא שולל את תוכן דבריך.
&nbsp
אגיד רק שאני ממש לא פרוידיאני.
אבל כבלש של יחסים אני מגלה שלרוב המטבע לא מתחת לפנס.
אני מסכים שתמיד צריך לבדוק קודם את הפשט של העניין. אין בזה שום ספק.
אבל בנבכי הזוגיות, כשנושא מככב בלב המאבק הזוגי, הוא לא רק סיגר...

 

[מריוס זכריה]

עכשיו נזכרתי מאיפה הסיפור!!!

סידרה דרמה/קומית אנגלית על רופא כפר.
יש שם פציאנט מסריח, בדיוק כל מה שתיארת.
ואכן יום אחד נשפך התיק וזה מה שמתגלה.
זה מצוין בתור טלוויזיה. היה מצחיק.
במציאות אלה שמסריחים בדרך כלל... לא מתרחצים.
אני לא מפקפק בסיפור שלך. אני מעריך שחברתך ללימודים ראתה טלויזיה, וכמו ביבי שהיה בימי המנדט, אימצה את הרעיון כדי לפאר את עצמה. כך או אחרת, זה סתם קוריוז....

 

[blue heart]

לדעתי

אם אגיד לו שאני לא רוצה להפסיק לעשן הוא פשוט יעזוב אותי... אני באמת חושבת שזה בשל העובדה שהוא לא סובל סיגריות ממש.. הוא ממש אנטי סיגריות.. שרק המילה סיגריות עושה לו בחילה...
מלא פעמים אמרתי לו : "לך" שהבנתי שאם הוא לא מוכן אפילו שניה שאני אעשן אז אין לו מה לעשות איתי... כי להפסיק לעשן זה לא בשנייה... והוא לא מוכן ללכת.. הוא לא מוכן לוותר עליי.. הוא כל הזמן מנסה ל דבר איתי לראות מה יקרה מה אני יגיד...
&nbsp
הסדנה אולי תתחיל עוד כמה ימים אבל עד שאפסיק תכלס לעשן זה עוד חודש... והוא ממש עושה לי ת'מוות על זה שאני אעשן עכשיו חודש... הוא כל הזמן אומר כמה הוא מרגיש רע שאני הולכת לעשן וזה גורם לי להרגיש רע שהוא כל הזמן מציין את זה... אמרתי לו... אני מבינה שזה עושה לך רע... שלא טוב לך עם זה.. אבל למה אתה כמו ילד קטן חייב לציין את זה כל פעם? מרגיש לי שהוא ממש ילדותי...
&nbsp
כל פעם שאני אומרת: טוב, כנראה שאנחנו לא צריכים להיות ביחד... הוא לא מוותר עליי ונלחם...
&nbsp
אבל ממש מתחיל לבאס אותי הקטע הילדותי שלו שכל מה שמפריע לו הוא אומר... כל מה שקצת מפריע לו בעין הוא אומר... הוא לא יודע לשתוק.. הוא לא יודע לחשוב מה הוא צריך להגיד כדי לגרום תחושה טובה לצד השני....

 

[מריוס זכריה]

כמה דברים (בעקבות כל מה שכתבת גם לאחרים)

קודם כל, אל תתרגזי על זה שאנשים מחווים דיעה לגבי הקשר או הבחור.
זאת מהות הפורום!
קוראים את מה שאת כתבת - מעט או הרבה, אמת או שקר - מאוזן או לא מאוזן - ומגיבים.
מה ציפית? למה נכנסת לפורום?
בפורום לא מכתיבים לאנשים מה להגיד או לכתוב. כותבים מה שחושבים. זה כל היופי.
את לא חייבת לקבל את דעתו של איש.
&nbsp
שנית - קצת פסיכולוגיה בגרוש (אולי):
את כותבת שעד עכשיו היה לך רע. והנה איתו פתאום טוב. אבל יש בעיה גדולה. העישון.
ואני שואל האם יכול להיות שאת נוטה לחפש קשרים בעייתיים, וגם כאן הלכת על קשר שבו מראש יש בעיה גדולה מובנית?
אני יודע שהכרת והתאהב לפני שידעת על בעיית העישון - אבל הלא מודע שלנו יש לו דרכים לדעת איםה הצרות מסתתרות, גם לפני שהן גלויות לעין. תבדקי את זה עם עצמך. אולי זה שטויות. אבל חשבתי על זה...

 

[blue heart]

שמע...

קודם כל, איך לא אתרגז כשמישהי רושמת לי שהבחור זה הסטוריה... היא לא יודעת כלום עליו.. היא לא יודעת כלום עליי... והיא לא יודעת כלום בגדול על הקשר שלנו...
דבר שני, כן יש לי נטייה להיות בקשרים בעייתיים לא משנה מה הסיבה... אבל בטח שלא חיפשתי את הבעייתיות עם הסיגריות כי זה הדבר הכי שקשה לי... אני די מכורה וקשה לי להפסיק... אבל אתה יודע מה? אני שמחה שיש לי את הבחור שדורש ממני להפסיק בלעדיו אולי לא הייתי מפסיקה לעולם והייתי מתישהו חוטפת איזה מחלה קשה ומתה בייסורים נוראיים... הכל לטובה.

 

[אייבורי]

בול בפוני

&nbsp
עכשיו אני רוצה להיות מנהל בית יו"ר הפורום
שמעתי שיש בקבוקים למיחזור חינם

 

[tomasth]

את צריכה להיגמל בגלל שאת רוצה לא בגללו

אין תחליפים מסוגים שונים שיתנו לך מספיק ממה שהסגריות נותנות כדי לעבור את תקופת הגמילה ?
&nbsp
אולי יש פורומים מתאימים על גמילה מעישון בתפוז ?
&nbsp
&nbsp

 

[batmea]

זה סיוט שיתגלגל כמו כדור שלג ויתפוצץ לשניכם (עליכם)

כרגע זו לא אהבה, זו משיכה וכיף. מפריע לו שאת מעשנת ואת מבחינתך אוהבת את זה.
לכן לא ברור לי למה את מחפשת דרכי גמילה כשאת אוהבת את זה ושזה למען מישהו ולא כי את באמת רוצה.
ההורים שלי היו על אותה סירה שנים על גבי שנים עד שהגיעו למצב שלא סבלו אחד את השניה בגלל זה.
זה לא כי הוא קבע והוא הבוז אלר כי זה הציק לו. הוא הריח סיגריות גם אם כשהיא שטפה את הפה וכיבסה כל יום את הבגדים. זה משהו שאין עליו שליטה 100%. כי את אוהבת לעשן ולא סיגריה אחת ביום. ועוד לא דיברנו על הליחה האיכס בבוקר ובערב ובאמצע הלילה וההשתעלויות מדי פעם והפה שלא באמת מרגיש טבעי. זה מלווה בעוד עשרים אלף השלכות ויזואליות ונפשיות כי את אוהבת וצריכה את הניקוטין, ביחוד כשאת אוהבת. אז גם אם תברחי כמו אמא שלי, זה יעמוד לך מול העיניים כעובדה תמיד וזה לא זוגיות כי זה יעלה לו את העצבים.

תעשי חושבים על הקשר הזה שנית.
זה סיוט שיתגלגל ויתעצם ואתם רק בחודש וחצי של קשר.

 

[blue heart]

אני לא בדיוק הכי אוהבת את זה...

נכון, יש בי צד שאוהב את זה... אבל גם לפני שהכרתי אותו נרשמתי לסדנה לגמילה מעישון... רציתי להפסיק...

 

[blue heart]

אל תהיי בטוחה שזה סיוט שיתגלגל עוד ועוד

אי אפשר לדעת דברים כאלה... אני ממש לא מבינה את היומרה שלכם לחשוב שאתם יודעים כל מה שיקרה איתנו...
ןכן, כן אפשר לאהוב אחרי חודש וחצי.. זו דעתי.

 

[נוסעת27]

תראי

מצד אחד זה נורא הגיוני להגיד שהוא לא אוהב סיגריות ואת הריח וזה מפריע לו וכו' וכביכול מצופה ממך להפסיק מההרגל הלא בריא הזה.
מצד שני את נכנסת לתקן בת הזוג המרצה. את מנסה בכוח לעשות משהו שאת לא באמת רוצה לעשות (אמרת בעצמך- כוח רצון- אין) כדי לשמור אותו. אם היית רוצה, זה היה סיפור אחר לגמרי. אבל סביר שאם הוא לא היה בחייך לא היית חושבת על זה בכלל.
אין כאן עניין של "חוסר התאמה" זה שהוא לא רוצה בת זוג שמעשנת זה הגיוני ומובן. אבל יש לו בת זוג שמעשנת, והבחירה כאן היא לא רק שלך- איך ומתי את מפסיקה. הבחירה הרי הייתה יכולה להיות הפוכה- איך הוא יוכל בכל זאת לקבל את זה. ויש דרכים. למשל- להחליט שאת מקצצת קצת בהתאם ללו"ז שלכם, או לא מעשנת לידו (אתם בסך הכל חודש וחצי יחד זה לא שאתם גרים יחד ומתראים כל שניה).
אם הוא באמת כל כך אוהב אותך, אין כאן מקום לאולטימטום. אולטימטום היה נכון בתחילת ההיכרות, והוא אולטימטום לעצמו- אני נכנס לקשר עם מעשנת או לא? נקודה. נכנס לקשר? זה עכשיו המצב. לא מתוך מחשבה של- איך אני משנה אותה כדי שזה יתאים לי.

מאוד קל לייפות לעצמנו מצבים כשאנחנו מסנוורים.. אבל ככה זה כשמאוהבים, כולנו היינו שם..

 

[V i n a]

החבר שלך מזכיר לי

את הטיפוסים שנכנסים לקשר עם אדם שמגדל חיה (כשהם לא סובלים חיות) ובשלב כלשהו מאלצים אותו לבחור בינם ובין החיה.
לא מבינה את הקטע הזה.

חבר שלך לא שה תמים, נשמע שהוא הבין עם מי יש לו עסק.
כרגע את בעצם מלמדת אותו שהוא יכול לדרוש שתשני את עצמך עבורו, ואת תהפכי עולמות בשביל לשנות. ככה סתם, כי הוא דרש.
את מלמדת אותו שאת חלשה ותלותית (.."אני כל כך אוהבת אותו ולא רואה את חיי בלעדיו"..) ומוכנה לעשות הכל שיישאר.
וכל זאת לאחר חודש וחצי של הכרות.

מזתומרת "לא רואה את חיי בלעדיו"? הרי הסתדרת בלעדיו 35 שנים, איך הסתדרת בלעדיו עד עכשיו?
איך זכריוס אמר? את קובעת את מאזן הכוחות העתידי בזה הרגע וזה נראה מאוד לא טוב, אך למזלך זה לא רלוונטי במיוחד כי
תוחלת החיים העתידית של הקשר הזה שואפת לאפס בכל מקרה.

הבחור נכנס לקשר איתך, עם בחורה מעשנת (אגב, אם הוא כ"כ שונא עישון הוא לבטח בירר איתך את העניין עוד בזמן ההתכתבות ביניכם, ובחר להמשיך להתכתב וללכת אף רחוק יותר), מתחיל להפעיל עלייך לחץ להשתנות, לוותר על הרגל\התמכרות שלך, ואז בא ואומר לך שהוא חיכה (חיכה שתשתני עבורו) כבר חודש וחצי ויאללה מספיק.
לא מעניין אותו שאת מנסה להכנס לסדנה על מנת לסבול כמה שפחות בתהליך הגמילה שלך.
לא מעניין אותו שאת הופכת עולמות כדי להפסיק לעשן, לא מעניין אותו שכבר קנית מסטיקים וספרים ומצצת אבנים ונבחת לירח.

מבחינתו - תסבלי או לא, או שתשתני מייד או שהוא עוזב.

ואת, מה את משתגעת סביבו ככה? מה את אוהבת בו כ"כ שאת לא רואה את חייך בלעדיו, אחרי חודש וחצי?
את חייבת להרים את ההערכה העצמית שלך מהרצפה ולא לזרוק את עצמך בטוטאליות כזו על גבר שבקושי הכרת.
אין שום בעיה לשנות הרגלים עבור אדם שאנחנו אוהבים, אם בוחרים לעשות זאת ממקום נקי ובריא ועם הרבה תמיכה מבן\ת הזוג.
אבל ככה, באולטימטום חסר רגישות?

בקיצור, לפני הכל - שבי עם עצמך ובררי למה את מתאהבת במישהו שאת לא מכירה כ"כ מהר וחזק שאת מוכנה להשתנות בשבילו.
אח"כ טפלי בסיגריות, אם באמת יתחשק לך.

לגבי הבחור - הוא כבר היסטוריה, את רק לא יודעת את זה עדיין.