חבר ראשון

[אחותו של שקספיר]

תמיד זה בית זר

את לא מכירה את ההורים

את לא מכירה את הבית

את לא מכירה ממש את הבחור...

כלומר- כל החיים תצטרכי ללמוד לשחרר, למצבים של אי ודאות מבחינתך

למקומות שאת לא מכירה, לאנשים שאת לא מכירה.

את יכולה לצמצם את מרחב ה"זרות"-לשוחח עם ההורים שלו טלפונית

לוודא מה סידורי הלינה ,למשל, לרחרח קצת.

ולהתחיל לסמוך עליה.

חינכת אותה עד כה- תצטרכי ללמוד לשחרר את החבל

ובטח שלא להיכנס למאבקי כוחות עקשניים ומיותרים.

ככל שתהיו יותר נוקשים-היא תגביר את העקשנות שלה (כלל בסיסי בהתבגרות)

ממליצה להימנע ממצבי "או" "או"

ולתת לה למצוא פתרונות-- והינה היא העלתה פתרון אפשרי.

למה זה לא נכון מבחינתך?

ממה את באמת ובתמים מוטרדת וחוששת?

 

[BrightEye]

לפעמים יש הורים שחוששים ממה שהצד השני יחשוב

למשל-..." מה ההורים שלו יחשבו על אמא שנותנת לבת שלה לישון בבית זר."
לפעמים החשש הוא לא בגלל הבת אלא משהו "ששייך" להורה עצמו.
וזה משהו ששווה לאמא לבדוק עם עצמה (ואז שיחה עם ההורים בצד השני לא תעזור בעצם).

 

[אמא לארבעה יהלומים]

לא חוששת ממה יחשבו

 

[אמא לארבעה יהלומים]

אולי אני פוחדת לשחרר...

 

[adif11]

מסכימה איתך לגמרי

נכון שצריכים לשחרר אבל לאט לאט ובזהירות.
את לא מכירה את הבחור ולא את הוריו. אולי לא תזכה שם ליחס נאות אולי הסיטואציה תאפשר
לבחור ללחוץ עליה לעשות דברים שלא רוצה לעשות. גם השיקול של "מה יחשבו ההורים שלו" כמה שהוא סופר פולני
נראה לי מאוד רלוונטי.ובכלל גם הבחור צריך להבין כבר מההתחלה שמדובר בילדה שיש לה בית והורים שדואגים לה
ושומרים עליה. זה לא יכול להזיק.
אם אפשר להתעקש שהבחור יבוא אליה בלי שתפרוץ מלחמת עולם - עדיף. אם לא אפשר לחלופין להתפשר לפי מה שהציעה
BRIGHT EYE שתסע אליו ויבואו אליכם בערב כולל להודיע לה מראש שאם הם במפתיע לא עומדים בסיכום
אתם לא תתביישו להגיע לבית הוריו ולאסוף אותה.

בהצלחה

 

[מחשבות]

לסיכום:

זה לגמרי תלוי בבת, לגמרי תלוי בבן, לגמרי תלוי בטיב הקשר, לגמרי תלוי במצב הנפשי של כל הפועלים. פגישת היכרות יחסית קצרה ממש מתבקשת.