אתם לא מכירים את משפחתו
יופי. ומשפחתו מכירה אתכם? מניחה שהתשובה זהה. אז כפי שאתם חוששים ממשפחתו הוריו יכולים לחשוש מכם. אבל רגע ... את מספרת שהכרתם כשבקרתם את משפחתכם, שאני מבינה שחלקם מתגוררים בפתח תקווה. האם גם לנער יש קרובי משפחה בדימונה? בהנחה שלו, אז אם כבר כן לישון באותו הבית, אז עדיף בהחלט שבהתחלה זה יהיה היא אצלו ולא הוא אצלה, תוך תאום עם קרוביכם שבפ"ת, שאם יהיה לה קשה בשעות שחזרה הביתה לדימונה לא תהייה אפשרית, תוכל לבוא אליהם כתחליף. הוא לא יוכל למצוא את הפתרון ההפוך הזה אם לא יהיה לו נעים אצלכם. אז הדרישה שתחילה הוא יבוא לישון אצלכם היא ממש לא במקום ולא נכונה.
אם היא ממש מתעקשת, ואם יש לה את האמצעים, תנו לה את ברכת הדרך, עדיף על פני לקלקל את היחסים רגע לפני שהיא הופכת לבגירה. כפי שכבר אמרה מישהי, אם חינכתם אותה נכון מגיל צעיר - סיכוי טוב שהמפגש הזה יעבור בשלום, אם לא חינכתם טוב - עכשיו זה לא הזמן להתחיל. הניחו לה, וסמכו על הכלים שנתתם לה עד עכשיו. זכרו גם, שאם תחזור מאוכזבת, לא להיות שיפוטיים ולא לאמר לה "אמרנו לך". כשיחלוף זמן ניתן יהיה לשוחח ברגוע ולהסיק מסקנות, אבל במיידי רק לתת כתף. אם לא תחזור מאוכזבת, פשוט תשמחו בשבילה.
זכרו שהיא כבר בת 17 - רישיון נהיגה יכולה להוציא, לעבוד יכולה, בגרויות כבר עושה, להצביע בבחירות לעירייה (אם היו מתקיימות עכשיו) יכולה, בשנה הבאה אמורה כבר להתגייס לצבא. אז גם להחליט על החיים שלה היא כבר בהחלט יכולה, ואתם רק יכולים להביע את דעתכם, אבל לא לכפות אותה.