מישהו אחר 23
New member
חבר קרבי
שלום,שמי גלית ויש לי חבר כבר כחודש... אז ככה,אני השתחררתי מהצבא לפני חודשיים,והכרתי מישהו באמצע הצבא ועכשיו אנחנו חברים חודש, מתוך החודש אולי התראינו רק 4 פעמים..בגלל שהוא קרבי,משרת רחוק,חוזר הבית 11-3..זאת אומרת חצאים הוא עושה...ואני עכשיו שאני חיילת משוחררת אני מרגישה שקשה לי ככה,כי אני כל יום בבית מן הסתם,ועוד חודש בת 21, ואני חושבת שאני צריכה למצוא מישהו רציני למשך כמה שנים והעתידי בשבילי,כאילו אם ילך,מנסים וכל זה,אבל הכי חשוב זה שלא למשוך סתם את הזמן שהולך וטס,זה יהיה בשבילינו כביזבוז זמן. אני גאה בו שהוא בחר להיות קצין,ועם כל זה אני יצטרך לחכות לו עד שישתחרר כשנתיים וחצי,זה פול זמן. ואני לא יכולה לתאר את עצמי עם מישהו מורעל בצבא,ולהבין אותו כל פעם...שאנחנו מדברים בטלפון,זה בין לבין כזה...כי גם כשאנחנו מדברים בטלפון 3 פעמים ביום...הוא עסוק עם "העיסוקים" שלו בבסיס..ורואים שהוא בנאדם שמאוד אכפת לו מהמדינה שלו,אפילו יותר מידי ואני מכבדת אותו ומאוד איתו בקטע הזה...כי בסה"כ הוא תורם את עצמו בשבילנו,המדינה. אך אני חוששת לגבי העתיד...שהוא יחשוב קבע כמה שנים...וזה דבילי לחשוב על העתיד שלנו מעכשיו,אפילו אין לנו חצי שנה ביחד...אבל בכל זאת המחשבות על העתיד לא מפסיקות לנוע לי בראש,כי אני ראיתי בצבא,שיש גברים נשואים עם ילדים שרואים את הבית רק חמשושים...ואני ממש לא רוצה עתיד שכזה.זה נישמע קצת חוסר התחשבות מצידי..אבל אני בחורה שמאוד אכפת לה מהרמוניה ומאושר.אהבה אצלי זה מעבר לכל דבר...וברגע שאני יראה שהוא יקריב את הכל למען המדינה,וגם זה יהיה יותר חשוב לו מהאושר שלו,אז אני פה לא רואה סיבה להישאר איתו ולכן אני מבקשת את הייעוץ שלכם..מה הייתם עושים במצב שלי...בכל זאת עדיין אין לי רגשות כלפיו...ואני לא רוצה לחתוך כשזה יהיה מאוחר מידי..ואני בבילבול לחלוטין...כי רק לפני כחצי שנה יצאתי מקשר של 3 וחצי שנים. ומכל האהבות שהיו לי מאוד סבלתי מקשרים..ואני רוצה להתחיל קשר רציני אם מישהו שיתן לי ויגרום לי לאושר,ממה שלא קיבלתי מהחברים הקודמים...וקצת קשה לקבל אושר ואהבה ממישהו קשוח, שאני אפילו לא יודעת איך הרגשות שלו יעבדו כלפיי בזמן המתקרב..הוא חזר גם מהכלא לא מזמן..ואצלהם על כל דבר קטן מכניסים לכלא..אוף אני כל כך מיואשת שלא יודעת מה לעשות כבר..תודה,וסליחה על החפירות.
שלום,שמי גלית ויש לי חבר כבר כחודש... אז ככה,אני השתחררתי מהצבא לפני חודשיים,והכרתי מישהו באמצע הצבא ועכשיו אנחנו חברים חודש, מתוך החודש אולי התראינו רק 4 פעמים..בגלל שהוא קרבי,משרת רחוק,חוזר הבית 11-3..זאת אומרת חצאים הוא עושה...ואני עכשיו שאני חיילת משוחררת אני מרגישה שקשה לי ככה,כי אני כל יום בבית מן הסתם,ועוד חודש בת 21, ואני חושבת שאני צריכה למצוא מישהו רציני למשך כמה שנים והעתידי בשבילי,כאילו אם ילך,מנסים וכל זה,אבל הכי חשוב זה שלא למשוך סתם את הזמן שהולך וטס,זה יהיה בשבילינו כביזבוז זמן. אני גאה בו שהוא בחר להיות קצין,ועם כל זה אני יצטרך לחכות לו עד שישתחרר כשנתיים וחצי,זה פול זמן. ואני לא יכולה לתאר את עצמי עם מישהו מורעל בצבא,ולהבין אותו כל פעם...שאנחנו מדברים בטלפון,זה בין לבין כזה...כי גם כשאנחנו מדברים בטלפון 3 פעמים ביום...הוא עסוק עם "העיסוקים" שלו בבסיס..ורואים שהוא בנאדם שמאוד אכפת לו מהמדינה שלו,אפילו יותר מידי ואני מכבדת אותו ומאוד איתו בקטע הזה...כי בסה"כ הוא תורם את עצמו בשבילנו,המדינה. אך אני חוששת לגבי העתיד...שהוא יחשוב קבע כמה שנים...וזה דבילי לחשוב על העתיד שלנו מעכשיו,אפילו אין לנו חצי שנה ביחד...אבל בכל זאת המחשבות על העתיד לא מפסיקות לנוע לי בראש,כי אני ראיתי בצבא,שיש גברים נשואים עם ילדים שרואים את הבית רק חמשושים...ואני ממש לא רוצה עתיד שכזה.זה נישמע קצת חוסר התחשבות מצידי..אבל אני בחורה שמאוד אכפת לה מהרמוניה ומאושר.אהבה אצלי זה מעבר לכל דבר...וברגע שאני יראה שהוא יקריב את הכל למען המדינה,וגם זה יהיה יותר חשוב לו מהאושר שלו,אז אני פה לא רואה סיבה להישאר איתו ולכן אני מבקשת את הייעוץ שלכם..מה הייתם עושים במצב שלי...בכל זאת עדיין אין לי רגשות כלפיו...ואני לא רוצה לחתוך כשזה יהיה מאוחר מידי..ואני בבילבול לחלוטין...כי רק לפני כחצי שנה יצאתי מקשר של 3 וחצי שנים. ומכל האהבות שהיו לי מאוד סבלתי מקשרים..ואני רוצה להתחיל קשר רציני אם מישהו שיתן לי ויגרום לי לאושר,ממה שלא קיבלתי מהחברים הקודמים...וקצת קשה לקבל אושר ואהבה ממישהו קשוח, שאני אפילו לא יודעת איך הרגשות שלו יעבדו כלפיי בזמן המתקרב..הוא חזר גם מהכלא לא מזמן..ואצלהם על כל דבר קטן מכניסים לכלא..אוף אני כל כך מיואשת שלא יודעת מה לעשות כבר..תודה,וסליחה על החפירות.