נסיכה קטנה וביתית
New member
חבר עובד...
החלטתי לכתוב פה כי ממה שאני קוראת יש אנשים מאוד דעתניים ואני צריכה חוות דעת כנה ואמיתית על מה שאני הולכת לתאטר אבל תהיו עדינים... אז ככה , יש לי חבר כבר שבוע... יש בנינו הפרשי גילאים, אני בת 18 עולה לי"ב (נישארתי שנה בגן) הוא במחצית השנייה של שנות ה20 שלו עובד בהגברה לאירועים, עד פה הכל טוב ויפה - הוא מתייחס אליי נהדר למרות שאני קטנה ממנו , לא נותן לי תחושה מזלזלת או אבהית . הבעיה היא העבודה שלו, כמו שאמרתי הוא עובד בהגברה , כמו שלא אמרתי ועכשיו אני אוסיף, הוא עצמאי... העבודה בהגברה היא עבודה משעות הצוהרים 15.00, 16.00 עד שעות הלילה הקטנות, אבל היא לא עבודה של כל יום, יש ימים שכן ויש ימים שלא , יש תקופות שיותר ויש תקופות שפחות . כרגע זה הקיץ , תקופה של יותר , הרבה יותר וזה קשה לי... אולי זה כי אני לא רגילה לזה ועוד שבועיים שאהיה כבר רגילה זה יהיה קשה הרבה פחות... אולי זה כואב במיוחד כי זה חופש ואני הרבה יותר פנויה מבחינת זמנים ובשנת הלימודים אני אהיה אסירת תודה על זה שיש לי בן זוג שעובד ככה ולא יכול להיפגש כל הזמן ככה שיש לי גם זמן ללמוד.... אבל זה אולי ... כרגע זה קשה וזה קשה במיוחד שזו ההתחלה, ההתחלה של מערכת היחסים וחשוב לי לומר שזה לא שאני טיפוס של ערבים... מפגשים בצוהרים נכון להיום זה אידיאלי בשבילי ועדיין הלשבת בערב לבד עם טלפון פעם בכמה שעות.. בעיקר ללומר לילה טוב... זה פשוט כואב.... תגידו זה טבעי?.... מערכת יחסים שמתחילה ככה יש לה המשך?... לדעתכם זה מסוג הדברים אליהם מתרגלים?... האם כדאי לי לשתף אותו?... האם לדעתכם יכול לצאת לי מזה משהו?.... ותגידו בכלל כל מה שעולה לכם בראש.... כי אני מתאהבת בו וזה קשה...
החלטתי לכתוב פה כי ממה שאני קוראת יש אנשים מאוד דעתניים ואני צריכה חוות דעת כנה ואמיתית על מה שאני הולכת לתאטר אבל תהיו עדינים... אז ככה , יש לי חבר כבר שבוע... יש בנינו הפרשי גילאים, אני בת 18 עולה לי"ב (נישארתי שנה בגן) הוא במחצית השנייה של שנות ה20 שלו עובד בהגברה לאירועים, עד פה הכל טוב ויפה - הוא מתייחס אליי נהדר למרות שאני קטנה ממנו , לא נותן לי תחושה מזלזלת או אבהית . הבעיה היא העבודה שלו, כמו שאמרתי הוא עובד בהגברה , כמו שלא אמרתי ועכשיו אני אוסיף, הוא עצמאי... העבודה בהגברה היא עבודה משעות הצוהרים 15.00, 16.00 עד שעות הלילה הקטנות, אבל היא לא עבודה של כל יום, יש ימים שכן ויש ימים שלא , יש תקופות שיותר ויש תקופות שפחות . כרגע זה הקיץ , תקופה של יותר , הרבה יותר וזה קשה לי... אולי זה כי אני לא רגילה לזה ועוד שבועיים שאהיה כבר רגילה זה יהיה קשה הרבה פחות... אולי זה כואב במיוחד כי זה חופש ואני הרבה יותר פנויה מבחינת זמנים ובשנת הלימודים אני אהיה אסירת תודה על זה שיש לי בן זוג שעובד ככה ולא יכול להיפגש כל הזמן ככה שיש לי גם זמן ללמוד.... אבל זה אולי ... כרגע זה קשה וזה קשה במיוחד שזו ההתחלה, ההתחלה של מערכת היחסים וחשוב לי לומר שזה לא שאני טיפוס של ערבים... מפגשים בצוהרים נכון להיום זה אידיאלי בשבילי ועדיין הלשבת בערב לבד עם טלפון פעם בכמה שעות.. בעיקר ללומר לילה טוב... זה פשוט כואב.... תגידו זה טבעי?.... מערכת יחסים שמתחילה ככה יש לה המשך?... לדעתכם זה מסוג הדברים אליהם מתרגלים?... האם כדאי לי לשתף אותו?... האם לדעתכם יכול לצאת לי מזה משהו?.... ותגידו בכלל כל מה שעולה לכם בראש.... כי אני מתאהבת בו וזה קשה...
דבר שני, סתם שתדעי, גם החבר הזה שהיה לי, הייתי איתו כשאני הייתי בת 18, והוא היה בן 24...חח, ככה שאני דיי מבינה אותך גם בקטע הזה..(גם אני תמיד הייתי נורא בוגרת לגילי והעדפתי יותר גדולים..). בכל מקרה, אל תחשבי בינתיים על החורף, גם אני הייתי חושבת על הדברים האלה ובסוף לפני שהספקתי להגיע לשם כבר נפרדנו..
