חבר נפש

[אדם 08]

חבר נפש

שלום לכולם, אני רוצה להתייעץ ולשאול שאלה קצת מוזרה- אני סטודנט בן 24. שנה ראשונה באונ' הייתה מדהימה עבורי. אני בחור די חכם. שלאחרונה מקבל גם מחמאות שנראה טוב. פעיל. יוזם. עם תחילת הלימודים שנה שעברה- גרמתי להרבה אנשים להתחבר אלי. הרגשתי באיזה מקום מרכז העניינים. אהבתי תשומת לב מהרבה אנשים. הייתי מארגן מפגשים, סרטים, פיצה, על האש. כמה גורמים (בין היתר עומס ולחץ מלימודים, וסיפור רומנטי קצת בעייתי) גרמו לי להתבודד. להרגיש מעין קדוש מעונה. שרוצה להיות לבד. אבל מצד שני רע לו שאין לו חבר נפש. מישהו שאפשר לשפוך לו את הלב בשיחות הכי עמוקות ואמתיות שאפשר. אני אציין שמאז שאני זוכר את עצמי. לא הייתי בחור מקובל. אבל עם הגיל התחלתי להיות יותר ויותר חברותי. תמיד הייתי בחור שמסתובב עם מעט מאוד חברים קרובים (אחד או שנים) וגם לפעמים תקופות ארוכות לבד. השאלה שלי -היא איך אני יכול לייצר אופציות למצוא חברים ממש קרובים כאלה. שנה ב' התחילה באונ'. אני מרגיש שיש לי חברים. אבל אלה חבירם של שיחות חולין. של מפגשים. לא חברים שאני חושב שיחזיקו איתי מעמד לתקופה של אחרי הלימודים ולא חברים של "מעבר". תודה מראש לכל עזרה

 

[bridges]

חברים בנפש

היי אדם, מה שאתה מספר קורה להרבה אנשים, יוצרים הרבה חברויות, עושים פעילויות אבל בעצם התחושה היא של להיות לבד. איך היית מגדיר חבר נפש? איזה יחסים יש בין חברים בנפש, מה האיכויות שמאפיינות מערכת יחסים כזאת. בו נניח שמצאת חבר נפש, תנסה לדמיין מה קורה ביניכם? מה היית רוצה לספר לחבר כזה? מי אתה עבורו (זה יכול להיות גם עבורה, לא?) מי הוא עבורך? איך אתם משוחחים, האם זה בטלפון או פנים מול פנים? באיזה סיטואציות? רונן