חברת מחשבים מהלכת...
מדהים כמה כמות גדולה של עבודה יכולה לגרום לסיפוק בחיי היומיום.. השבוע, לדוגמא, התגללו בידיי (לא פיזית, אבל באחריותי המלאה) 500,000$. ואני רוצה לצעוק - "אמא! מישהו! תעזרו לי!", אבל לא. האחריות היא שלי. משהו מתפקשש, הוספתי בטעות עוד 10,000 $ לפריט שלא צריך, זה קצת הראש שלי.. אבל זה כיףףףףף! כלומר, זה יהיה ברגע שאני אפסיק לזכור PN ומחירים של מחשבים, זכרונות, כרטיסים, דיסקים קשיחים ועוד ועוד... הגיעה אלינו גם חיילת חדשה, ועם הבטחון החדש שלפתע קיבלתי בעבודה שלי והרגשת הנוחות והקירבה לשאר החיילים במדור, כיף לי לחנוך אותה, לספר לה מה, איפה, כמה, למה. כי פתאום אני הגדולה, אני המבינה, אני זו שמכילה את כל הידע שהיא רוצה.. ואני זוכרת כמה היה חשוב לי להבין מה אני עושה ואיפה אני נמצאת על ההתחלה, ולא היה ממש מישהו יספק לי את זה, אז אני כמו באר כמו של מידע, שהיא יכולה לשאוב עוד ועוד.. והיא ממש נחמדה. והיא גרה לידי. (ובינינו - היא דומה קצת לריטה..). ולארגן קורס מאפס, זו גם עבודה לא קלה - לו"ז, אנשים, מדריכים, מיקום, מוצרי עזר, מקרן, מחשב, מפתחות, ארוחת צהריים ועוד ועוד. אבל טוב לי. הרבה עבודה אומר שלא משעמם לי אפילו לרגע, היום עובר כאילו רק השנייה התחיל, ואני מרגישה שאני מגשימה את עצמי, לא לגמרי, אבל לפחות מתחילה להראות תוצאות של מה אני מסוגלת לעשות... מפחידה אותי העבודה הזו. ככל שאנחנו עובדים יותר, אנחנו מרוצים יותר? איך זה מסתדר? והרגשת הבטחון והנוחות המפתיעה לטובה הזו...
מדהים כמה כמות גדולה של עבודה יכולה לגרום לסיפוק בחיי היומיום.. השבוע, לדוגמא, התגללו בידיי (לא פיזית, אבל באחריותי המלאה) 500,000$. ואני רוצה לצעוק - "אמא! מישהו! תעזרו לי!", אבל לא. האחריות היא שלי. משהו מתפקשש, הוספתי בטעות עוד 10,000 $ לפריט שלא צריך, זה קצת הראש שלי.. אבל זה כיףףףףף! כלומר, זה יהיה ברגע שאני אפסיק לזכור PN ומחירים של מחשבים, זכרונות, כרטיסים, דיסקים קשיחים ועוד ועוד... הגיעה אלינו גם חיילת חדשה, ועם הבטחון החדש שלפתע קיבלתי בעבודה שלי והרגשת הנוחות והקירבה לשאר החיילים במדור, כיף לי לחנוך אותה, לספר לה מה, איפה, כמה, למה. כי פתאום אני הגדולה, אני המבינה, אני זו שמכילה את כל הידע שהיא רוצה.. ואני זוכרת כמה היה חשוב לי להבין מה אני עושה ואיפה אני נמצאת על ההתחלה, ולא היה ממש מישהו יספק לי את זה, אז אני כמו באר כמו של מידע, שהיא יכולה לשאוב עוד ועוד.. והיא ממש נחמדה. והיא גרה לידי. (ובינינו - היא דומה קצת לריטה..). ולארגן קורס מאפס, זו גם עבודה לא קלה - לו"ז, אנשים, מדריכים, מיקום, מוצרי עזר, מקרן, מחשב, מפתחות, ארוחת צהריים ועוד ועוד. אבל טוב לי. הרבה עבודה אומר שלא משעמם לי אפילו לרגע, היום עובר כאילו רק השנייה התחיל, ואני מרגישה שאני מגשימה את עצמי, לא לגמרי, אבל לפחות מתחילה להראות תוצאות של מה אני מסוגלת לעשות... מפחידה אותי העבודה הזו. ככל שאנחנו עובדים יותר, אנחנו מרוצים יותר? איך זה מסתדר? והרגשת הבטחון והנוחות המפתיעה לטובה הזו...
