חברת אוטומובילים פלשתינה

[krause]

חברת אוטומובילים פלשתינה

חברת אוטומובילים פלשתינה
כרטיס נסיעה מענין משנת 1927. מדובר על נסיעה יומית מחיפה ל:דמשק וחזרה. מחיפה לירושלים וחזרה, ומחיפה ליפו וחזרה. אחרת כפי הכתוב זה בלתי אפשרי. שימו לב שהנוסע שילם דמי קדימה של 50 גרוש מצרי ונשאר חייב עד סוף הנסיעה 60 גרוש.

 

[oren*]

בכוונה חילקו את החוב ל-2?

חברת אוטומובילים פלשתינה
כרטיס נסיעה מענין משנת 1927. מדובר על נסיעה יומית מחיפה ל:דמשק וחזרה. מחיפה לירושלים וחזרה, ומחיפה ליפו וחזרה. אחרת כפי הכתוב זה בלתי אפשרי. שימו לב שהנוסע שילם דמי קדימה של 50 גרוש מצרי ונשאר חייב עד סוף הנסיעה 60 גרוש.

בכוונה חילקו את החוב ל-2?
חלק אחד במועד ההזמנה וחלק שני כשהנוסע הגיע ליעדו? האם הייתה בעיה באותה תקופה עם נהגים שרימו נוסעים או ביקשו מחיר גבוה יותר מהמחיר שסוכם עם התחנה?

 

[יהוושע]

כמה זמן לקחה הנסיעה לכול אחד מן

חברת אוטומובילים פלשתינה
כרטיס נסיעה מענין משנת 1927. מדובר על נסיעה יומית מחיפה ל:דמשק וחזרה. מחיפה לירושלים וחזרה, ומחיפה ליפו וחזרה. אחרת כפי הכתוב זה בלתי אפשרי. שימו לב שהנוסע שילם דמי קדימה של 50 גרוש מצרי ונשאר חייב עד סוף הנסיעה 60 גרוש.

כמה זמן לקחה הנסיעה לכול אחד מן
היעדים הללו , והאם הרכבת עשתה את אותו מרחק בפחות זמן? האם במעבר הגבול עם סוריה נערכה ביקורת דרכונים? איך התבצע הדבר בשלושת קווי הרכבת למדינות השכנות? בדקו את הדרכונים בתוך הרכבת?

 

[krause]

מחיפה לעיראק

כמה זמן לקחה הנסיעה לכול אחד מן
היעדים הללו , והאם הרכבת עשתה את אותו מרחק בפחות זמן? האם במעבר הגבול עם סוריה נערכה ביקורת דרכונים? איך התבצע הדבר בשלושת קווי הרכבת למדינות השכנות? בדקו את הדרכונים בתוך הרכבת?

מחיפה לעיראק
יהשווע שלום נכון שבכרטיסים מצויין שנסעו לארם נהריים היא עיראק ולסוריה. אכן נסעו, אבל בדרך כלל בשיירות. אני מצוטט מתוך עדות של חבר אגד אשר נסע לעיראק בשירות הצבא הבריטי ב 1939. יצאנו בנסיעה מחיפה בשיירה של 40 משאיות, 11 אוטובוסים, ו4מכוניות צבאיות, דרך טבריה,אירביד,עד מפראק, מרחק 210 קילומטר, שם חנינו חנית לילה.24 קילקולים היו בדרך, כולל תקרים. כל התיקונים תוקנו על ידי הנהגים והמכונאים שלנו מבלי לעקב את השיירה.למחרת המשכנו לנסוע בכביש תורכי רע עוד 200 קילומטר ובדרך היו 15 קילקולים, אחד מהם רציני, גלגל של קדמי של אוטובוס וולבו נפל.ביום הבא נסענו עוד 140 קילומטר. המחבר ממשיך ומתאר שקיעות, מטר אבנים, וצרות צרורות. חזרנו לחיפה לאחר 12 יום כל 51 המכוניות. לא היה פשוט לנסוע מרחקים כל כך גדולים כמעט ללא מוסך ושירות לרכב. אגב איני יודע באם בדקו דרכונים ברכבת תוך כדי נסיעה אבל בהחלט בדקו דרכונים. לתושבי פלשתינה היה דרכון פלשתינאי חתום בידי הנציב העליון של אותה תקופה.

 

[יהוושע]

תודה על הסיפור המאלף . האם אותו נהג

מחיפה לעיראק
יהשווע שלום נכון שבכרטיסים מצויין שנסעו לארם נהריים היא עיראק ולסוריה. אכן נסעו, אבל בדרך כלל בשיירות. אני מצוטט מתוך עדות של חבר אגד אשר נסע לעיראק בשירות הצבא הבריטי ב 1939. יצאנו בנסיעה מחיפה בשיירה של 40 משאיות, 11 אוטובוסים, ו4מכוניות צבאיות, דרך טבריה,אירביד,עד מפראק, מרחק 210 קילומטר, שם חנינו חנית לילה.24 קילקולים היו בדרך, כולל תקרים. כל התיקונים תוקנו על ידי הנהגים והמכונאים שלנו מבלי לעקב את השיירה.למחרת המשכנו לנסוע בכביש תורכי רע עוד 200 קילומטר ובדרך היו 15 קילקולים, אחד מהם רציני, גלגל של קדמי של אוטובוס וולבו נפל.ביום הבא נסענו עוד 140 קילומטר. המחבר ממשיך ומתאר שקיעות, מטר אבנים, וצרות צרורות. חזרנו לחיפה לאחר 12 יום כל 51 המכוניות. לא היה פשוט לנסוע מרחקים כל כך גדולים כמעט ללא מוסך ושירות לרכב. אגב איני יודע באם בדקו דרכונים ברכבת תוך כדי נסיעה אבל בהחלט בדקו דרכונים. לתושבי פלשתינה היה דרכון פלשתינאי חתום בידי הנציב העליון של אותה תקופה.

תודה על הסיפור המאלף . האם אותו נהג
הגיע עד בגדד? וכשתחנת המוניות כתבה " שירות-יומי לארם נהריים " , הכוונה הייתה שהנסיעה לוקחת " כמה " ימים , האין זאת? לא השבת לי על שאלה אחרת שלי , ( אם ידועה לך התשובה ) מה היה אחוז הנוסעים במוניות רכבות ואוטובוסים בין 1920 ל1940 .

 

[krause]

הנהג לבגדד

תודה על הסיפור המאלף . האם אותו נהג
הגיע עד בגדד? וכשתחנת המוניות כתבה " שירות-יומי לארם נהריים " , הכוונה הייתה שהנסיעה לוקחת " כמה " ימים , האין זאת? לא השבת לי על שאלה אחרת שלי , ( אם ידועה לך התשובה ) מה היה אחוז הנוסעים במוניות רכבות ואוטובוסים בין 1920 ל1940 .

הנהג לבגדד
ובכן קשה לי להאמין שהיה תור בתחנת המוניות בשנות ה 20 לנסיעה לבגדד!!! אני חושב שזה היה חלק מתחרות פירסומית והפגנת יכולת של אותה חברה. קראתי את זיכרונותיו של דוד הכהן אשר היה מנהל סולל בונה בזמנו, והוא מתאר נסיעה של כמה שבועות לעיראק( סולל בונה בנו שדות תעופה בעיראק עבור הצבא הבריטי) הנסיעה היתה במונית צמודה.חוויות אין ספור, ואני לא מאמין שהיה חוזר על הנסיעה הזאת פעם שניה. לגבי אחוז הנוסעים בהשואה בין רכבות לאוטובוסים ומוניות , אני עדיין בודק.

 

[יהוושע]

תודה.

הנהג לבגדד
ובכן קשה לי להאמין שהיה תור בתחנת המוניות בשנות ה 20 לנסיעה לבגדד!!! אני חושב שזה היה חלק מתחרות פירסומית והפגנת יכולת של אותה חברה. קראתי את זיכרונותיו של דוד הכהן אשר היה מנהל סולל בונה בזמנו, והוא מתאר נסיעה של כמה שבועות לעיראק( סולל בונה בנו שדות תעופה בעיראק עבור הצבא הבריטי) הנסיעה היתה במונית צמודה.חוויות אין ספור, ואני לא מאמין שהיה חוזר על הנסיעה הזאת פעם שניה. לגבי אחוז הנוסעים בהשואה בין רכבות לאוטובוסים ומוניות , אני עדיין בודק.

תודה.