חברתי

noosh

New member
חברתי ../images/Emo28.gif

נפתח בסיפור קצר, עם מוסר השכל. היום הסתובבתי לי במושבתי החביבה, יחד עם חברתי ואביה, במטרה לחזות קצת ביצירות אמנות של תושביה. התמרחנו בקרם שיזוף, הצטיידנו בבקבוק מים ושמנו פעמינו לעבר בתים שונים. היה חם, השמש קפחה ודאגנו להרוות את צמאונינו בכל בית אליו הגענו. ובכל זאת, מכת השמש לא פסחה על ראשי, וכמובן שגם נשרפתי (למרות שאני אף פעם לא נשרפת). ומהו מוסר ההשכל שלנו, חברים? No good deed goes unpunished. כן, גם אם נמרחים, שותים הרבה מים ונמצאים כמה שיותר בצל, וגם אם המטרה נעלה (אמנות היא אכן מטרה נעלה), עדיין נשרפים וחוטפים מכות שמש וכאבי ראש. אכן, סיפור עגום (אבל לא כמו האודישנים של כוכב נולד). אניוואי. מדוע סיפרתי כל זאת כאן? מכיוון שזהו שרשור ה-
של הפורום, בו יש מקום לכל חוויותיכם, סיפוריכם ההזויים יותר או פחות, פרצי התרגשות, עצב, וכל דבר אחר שבא לכם לשתף אותנו בו, אבל הוא לא קשור בעליל לנושא הפורום. אנא, אל תפתחו הודעות חדשות ואל תנצל"שו דיונים קיימים (בפרט לא את
אנשים) בשביל הודעות שכאלה. מקומן כאן, וכאן בלבד. הודעות שלא ישורשרו כראוי, ימחקו או ישורשרו ע"י אחת המנהלות ובהתאם לשיקול דעתה. אם בכל זאת יצא לכם לכתוב כאן משהו שקשור להארי פוטר, זכרו שכל הודעה המכילהספוירל לספר השביעי יש לסמן באייקון
בכותרת, ותאוריות יש לסמן ב-
. גם שרשור זה קופץ, ואנא הקפיצוהו במידת הצורך
. אם הוא כבר לא קופץ, שלחו לאחת מאיתנו מסר על מנת שנפתח אחד חדש. עד כאן, שיהיה לנו שבוע נפלא וללא מכות שמש!
 

Gummy Bears

New member
ההופעה הכי מדהימה ביקום!!!!!!!!!1111111111

(אז מה אם מחר מיצ"ב ואני כ"כ הולכת להכשל, הכל בראש, ואם אני אבוא בגישה של "מרלין, אני אכשל אבל לפחות נהנתי הכי בעולם ואני בכלל לא עייפה למרות שלא ישנתי כמו שצריך בשבועיים האחרונים", אני באמת לא ארגיש עייפה, ובתוספת קצת שוקולד אני אפילו אצליח לשרוד את המיצ"ב הזה. והחיים יפים, באמת, החיים כ"כ יפים).
 

רונילי92

New member
ב30 ביוני..???

היומולדת שלי =]
בהצלחה שיהיה לך.. למרות שזה לא נכנס לתעודה
 

ווינגז

New member
הייתי פעם בחווה ביום קיץ חם

(פעם? נסו כל יום במשך ארבע שנים, במיוחד בחופשים), ולאחר רכיבה של מספר שעות על מספר סוסים שונים (כן, תנו למתנדבים לעבוד על כל הסוסים בחווה, למה לא?), הובלתי את אחד הסוסים לתא. כשהגעתי לתא שלו, התחלתי לראות שחור או מטושטש לחלוטין, וכמעט התמוטטתי שם. היינו לבד בחווה, שני מתנדבים בנוסף אליי, קראתי להם והם לא באו, אז הייתי צריכה פחות או יותר ללכת ולקוות לא למות בדרך (באמת שלא ראיתי כלום), כמובן שאחרי שהכנסתי סוס ששוקל כמה מאות רבות של קילו לתא בלי לראות לאן הוא הולך וסגרתי את התא (או לפחות קיוויתי). ההורים שלי בדיוק היו בחו"ל ונשארתי אצל סבא וסבתא שלי (בכל זאת, בת 14), אז אחרי שסבא שלי אסף אותי וחזרתי אליהם - סבתא שלי הכריחה אותי לשתות כמה ליטרים של מיצים וכאלה
מסקנה - אל תשארו אצל סבא וסבתא/אל תרכבו על סוסים [תרכבו על סוסים, אבל בלי להראות לנוּש תמונות, כי היא תפחד עליכם
] או פשוט תזכרו לשתות מידי פעם, גם אם אתם מרגישים ממש בסדר [מה, חשבתי שמספרים סיפורי התייבשות!] נוּשי
 
למעלה