איזה חופש נלפא
NOT במשך השבוע נפלה קטיושה ליד הישוב של ידי שלי (מזל שהוא היה בטיול), ונפל גם ליד חוקוק (קיבוץ של ידידים שלי) בכל מקרה החופש הזה הולך ומסתמן כחופש הכי מבאס שאי פעם יהיה לי, והמזל היחיד שלי זה שיש לי את הילדים שפגשתי במחנה, שלפחות מנסים להרגיע אותי (אומנם בדרכים מעצבנות [ילד- " שתיפלול פה עוד קטיושה, אני ממש רוצה לראות את זה". אני- "אתה חולה" ילד- " אל תדאגי, אני אזמין אותך לראות"] , אבל לפחות הם מנסים) הידיד הצרפתי שלי חזר לצרפת מוקדם מהצפוי בגלל הקטיושות. אני ממש מתגעגעת אליו. הוא היה חמוד (למרות שחברות שלי טוענות שהוא השחיט אותי). הזוי. אבא שלי מקבל דיווחים מתי יפלו קטיושות. חבר שלו גר קרוב למקומות שמשגרים והוא רואה את כל זה. אז אבא שלי הזמין אותו הנה בשביל שלא יפגע. נפלא. אותו ואת כל הילדים שלו (שזה בערך 5), אבל האמת, הילד הבכור שלו חתיך, אז זה מקל על העניין. אהההה, ואח שלי חזר הביתה לשבוע לפני ששהוא מתגייס
. זה לא שאני לא מחבבת אותו, הוא פשוט מעצבן, ואני גם די בדיכאון מכל הקטע שהוא מתגייס.