חברי פורום יקרים...

[denisa]

חברי פורום יקרים...

היום, היום הזה ממש... תגיע העונה הרביעית לקיצה.. כמה עצוב וכמה מרגש בוא בזמן.. אני לא יודעת מה אתכם אבל גייל וכל החברה יהיו מאוד חסרים לי על המסך... ואני ממש מקווה שהם הולכים לעשות שידורים חוזרים.. אינשאללה של כל העונות אבל לא נראה לי כי זה בערך 72 פרקים ( או בדיוק... ) אז באופן כללי אני בעד שכל חברי הפורום ישלחו ליס מכתבי בקשה שישדרו את כל העונות שוב... ואולי זה יעזור...? ואולי לא.. בכל אופן יש לי את העונה הראשונה והשניה אבל אין כמו לראות אותן בזמן שידור טלוויזיוני, נכון? לפני כמה זמן אמרתי שהרסו את הסדרה בעונה ה - 3 וה - 4 ורשמתי את כל הסיבות.. וכמה אנשים התווכחו איתי פה.. אז חשבתי על זה הרבה.. ואולי כל הטיעונים שרשמתי באו ממקום לא כל כך נכון. כי על העונה הראשונה ושניה ממש חרשתי ( כמו שאמרתי ראיתי לפחות כל פרק 10 פעמים.. ) ואת העונה השלישית לא הקלטתי ( עברתי דירה באותו זמן ואחי הקליט לי את כל הפרקים על אותה קלטת כל פעם!! וחשבתי שזו אחרת ובסוף נשארתי רק עם הפרק האחרון!!!! סיפור עצוב, אני יודעת.. סתם. ) אבל תכלס העונה השלישית כן היתה יפה, אני פשוט לא הכי זוכרת אותה ולא הכי התעמקתי בה.. וזה חמור! אז עכשיו יש לי זמן ואני אראה אותה שוב וכנ"ל לגבי עונה 4... אני חייבת לציין שאני לא יודעת כמה זמן הפורום קיים אבל בקושי אנשים רושמים פה, ואני אישית הייתי שמחה לשמוע התפלספויות על הסדרה.. דעות, קטעים מרגשים, שאלות פתוחות לכולם... חסר פה אקשן, לא? יחסית לסדרה שיש בה הרבה אקשן... ולפי דעתי אפשר לעשות פה דברים מעניינים שקשורים לסדרה.. רשמו לי מה דעתכם...

 

[שודדת הקברים]

אני חייבת להסכים...

איתך הפורם הזה באמת יושן , בקושי עונים , בקושי כותבים בקושי מעלים דעות וחבל

 

[My Vagina Monologue]

קודם כל

אני די התפרצתי לפורום בלי להציג את עצמי קודם (יש לי נטיה כזאת לפעמים). אז הנני, נוהגים לקרוא לי מונו במקומות אחרים, ואני ג'אנקי של הסדרה. יש לי המון מה לומר על הסדרה (מלבד מה הייתי עושה לבריאן אבל זה מתאים יותר לדיבורים של ילדותי כשהייתי מעריצה של להקת take that, למרות שעכשיו כשאני רואה את הסדרה אני מגלה שלא השתנתי בהרבה ואני עדיין מתלהבת כמו ילדונת). לדעתי הסדרה הזאת מאד חשובה ועוסקת בדברים מאד רלוונטים. גם אם היא לא מציגה את הקהילה בצורה הכי נאמנה תמיד, היא עושה עבודה לא רעה לדעתי והדמויות מאד מעניינות ובכיף אפשר לעשות להן ניתוחי אישיות (אם תרשו לי לערב את הפלצנות והיומרה של המקצוע שאני לומדת- פסיכולוגיה) אני גם מאוכזבת מהפורום. יש בסדרה המון חומר עם פוטנציאל לדיונים באמת מעניינים. אז שמישהו ירים את הכפפה. ואם אף אחד לא יעשה זאת בקרוב, אני אתחיל

 

[denisa]

אני מאוד אשמח...

לפתוח דיונים פסיכולוגיים וכל שאר ירקות בקשר לסדרה ואני מה זה מזדהה איתך כשאת אומרת שאת מתלהבת כמו ילדה.. אצלי זה בדיוק אותו הדבר..! לא האמנתי שאני אוכל להגיע להערצה והתלהבות בגילי המופלג ( עוד מעט 22.. ) אבל זה פשוט ככה.. ואני אוהבת את זה! זה הקסם של החיים - להתלהב מדברים כל הזמן ואני לא חושבת שמשהו נחשב ילדותי או לא העיקר שהוא עושה לנו כיף בחיים! בא לי קצת להתפלסף על בריאן קיני המדהים שנראה לי פשוט אי אפשרא שלא לאהוב ולהעריץ אותו.. מה שכן אינ שמה לב שיש לו הרבה סתירות פנימיות עם עצמו. הוא יכול לחשוב א ולהתנהג ב והוא עושה את זה מלא.. לא שזה רע - זה מגניב אבל מעניין אותי אם יוצרי הסדרה עושים את זה בכוונה או לא.. ואם כן בכוונה אז זה יוצא יפה כי זה מה שגורם לנו לאהוב אותו, גם, לא? אז ה"סתירות" באופי שאני שמתי לב אליהן, תגידו לי אם אתם מסכימים או לא ואם יש לכם עוד סתירות להוסיף...: 1) לא מאמין באהבה - זה מה שהוא טוען אבל מצד שני הוא כן אוהב את ג'סטין ומראה לו את זה והוא פשוט לא אומר לו את זה וגם למייקל הוא אמר הרבה פעמים שהוא אוהב אותו ותמיד אהב ותמיד יאהב... 2) אומר שלא אכפת לו מה אנשים חושבים עליו - אבל כן אכפת לו מה ההורים שלו חושבים עליו, וזה ניכר באופן מובהק בהתנהגות שלו כשהוא היה איתם.. 3) כל הזמן מראה דמות חזקה ששום דבר לא יכול לשבור אותו - אבל הוא נשבר איזה 5 פעמים נראה לי - בכה 3 פעמים כבר!!!! נשבר כשמייקל נסע, כשג'סטין נפרד ממנו והיו עוד פעמים קטנות. --טוב, יש עוד אבל אני לא אתחיל למלא פה עמודים בהודעה אחת... אני אשמח אם תוסיפו או תביעו דעתכם.. בא לי לנתח עוד דמויות כמו של מייקל או אמט, אם מתאים לכם ותהיה שיתוף פעולה זה יהיה מגניב... בי בנתיים...

 

[My Vagina Monologue]

מסכימה איתך מאד

לגבי ההתלהבות. אנחנו ממש דומות בקטע הזה. סטיה מהנושא אבל מאד קשור- כשהערצתי את take that בגיל 13-14- זו היתה תקופה מאד מאושרת בחיי. לא הייתי שייכת לאלה שמרטו שערות מהיסטריה או הידרדרו בלימודים בגלל עיסוק בלתי פוסק ביפיופים הנערצים. זה כן היה תחביב שלי, אבל זה לא שיבש את מהלך החיים שלי. כמו הרבה נערות מתבגרות, אספתי תמונות וכתבות (גם מעיתונים גרמנים רק בשביל התמונות אבל ככה זה כשמתלהבים ואמא מממנת את השטויות האלה). כיום אני לא יכולה לומר שאני מתנהגת כך כי אם כן זה היה כן קצת ילדותי, אבל ההתלהבות למשל מיופי וכישרון של שחקן נשארה בבסיסה אותו הדבר וזה דבר בהחלט כיפי ולגיטימי, כל עוד זה לא משתלט על המהלך החיים. לגבי בריאן- הוא היה עושה לפרויד זיקפה כמה שהוא מספק חומר הדמות הזאת. מסכימה עם מה שאמרת עליו. אני חושבת שיותר מסתירות, הוא פשוט מציג את עצמו באופן מסוים, אבל הקרובים לו יודעים מיהו בריאן האמיתי. הוא באמת מנסה להציג את עצמו כבלתי מנוצח, כאדיש, כלא מרגיש רגשות, כבלתי פגיע, כשכמובן כל זה בולשיט ודווקא אלה שהכי מנסים להציג חזות קשוחה הם הכי פגועים. והוא באמת בסה"כ ילד פגוע כי הוריו היו נוראים אליו. יש לו בעיה להתחבר לרגשות שלו ולחוות אותם כי בילדותו (אני משערת, אם צריך לחשוב מי זה בריאן הילד והוריו) הוא זכה לזלזול, להשפלות, חוסר הערכה והבעת אכזבה ממי שהוא, מה שהאמא עושה גם כשהוא בוגר וכל פעם זה פוגע בו. כשילד גדל בסביבה כ"כ לא תומכת, או שהוא מנסה להשיג אהבה דרך תשומת לב בדרכים מפוקפות או שהוא מפתח עור של פיל. אבל עור של פיל לא מחזיק לנצח, ואנשים שמשקיעים מאמץ בלהיות מרוחקים נופלים מדי פעם, בדרך כלל כשמדובר במשברים שהם לא יכולים להתמודד איתם והם לא יכולים יותר להדחיק רגשות. זה למה הוא בוכה ונפגע בהקשר למייקל וג'סטין. לגבי מייקל- לא יודעת למה אבל גם מראיונות שראיתי עם האל, וגם סתם הרגשה, נראה לי שהאל די דומה בהתלהבות שלו למייקל. הדמות שלו יכולה לפעמים להיות נודניקית ומעצבנת אבל אני מרגישה המון חיבה אליה. יש לו את ההתלהבות הילדית (לא ילדותית אני אומרת בכוונה כי יש הבדל- ילדי זה דבר טוב שהלוואי וכל מבוגר היה מצליח לשמר בעצמו, וילדותי זה משהו רגרסיבי לא תמיד בריא). הוא מלא חיוניות, והוא גם גדל בסביבה תומכת- יש לו אמא נודניקית אבל כ"כ אוהבת ותומכת, והם מאד אוהבים זה את זו ויש לו מזל שיש לו אמא כ"כ נפלאה. הדמות של דבי נפלאה ואני מתה עליה ועל שרון גלאס שעושה עבודה נהדרת. מה שכן, אני לא בטוחה כמה מייקל מכיר את בריאן. יש לי הרגשה שדבי היא באמת החכמה מכולם שמכירה את האופי של כל אחד ואחת מהם, מתסכלת על כולם מלמעלה ויודעת בדיוק עם מי יש לה עסק. את בריאן היא מכירה היטב. בריאן מאד אוהב את מייקל, גם כאח וגם אולי מעבר לזה. יש פה באמת תעלומה- האם בריאן לא רצה להיות בקשר רומנטי עם מייקל מחשש שיפגע בו או שהוא יכווה כי הוא חסר ביטחון וחושב שמייקל טוב מדי בשבילו? או שהוא לא מעוניין בו באמת מינית. זו שאלה. זה מכניס פיקנטיות לסדרה בין השאר- היחסים המרתקים בינהם. על אמט שאני מאד אוהבת אני אכתוב אח"כ.

 

[1Shir]

שני דברים.

1. בריאן אכן דמות שמהווה את הפסיכולוגיה בגרוש בהתגלמותה. פגיעות מצד ההורים בתור ילד = פחד להראות רגשות כלפי חוץ אך רגשני מבפנים... 2. לגבי התעלומה, אני לא חושבת שבריאן מעוניין במייקל אך מפחד לעשות את הצעד. אני מהאנשים שמאמינים שקשרים חזקים יכולים להיות אפלטוניים, וזה לדעתי המצב בין בריאן ומייקל. אם היתה פיקנטיות ביחסים ביניהם, היא נעלמה כבר לפני סוף העונה הראשונה.

 

[1Shir]

אני חושבת שהוא לא מאמין באהבה

במובן השמרני שלה, כלומר: בוא נהיה ביחד רק שנינו לנצח... אבל הוא כן מאמין באהבה ובקשר בין בני אדם, רק לא באשליות שלעיתים בני אדם תופרים לעצמם. עובדה שהוא בקשר עם מייקי ואומר לו שהוא אוהב אותו מאז ומתמיד, ועכשו זה ככה גם עם ג'סטין. הם בזוגיות, גם אם לא זוגיות קונבנציונלית.