חברי נוער מרצ

lilche

New member
ועכשיו, אחרי שהפגנו את הידע הנרחב

שלנו במטבעות העולם,מותר גם לענות על השאלה ברצינות: "כל הכבוד לצה"ל" זו אולי הקלישאה הכי גדולה בישראל, אם תשאל אותי.כשאימרה כזו הופכת לביטוי שגור בכל פה, המצב ממש רע: זה רק סימפטום למחלה חברתית חמורה יותר- מילטנטיות. כשחברה מעריצה את הצבא שלה(מוציאה גלויות ניצחון אחרי מלחמות וכאלה)והופכת אותו לערך מרכזי בתוכה, כשאתה מגיע למצב בו אתה מסיים כיתה י"ב וכל מה שמדברים איתך זה מה תעשה בצבא אחר כך בלי שום איזכור לחיים האזרחיים (שהם קצת יותר ארוכים אם אני לא טועה...)זה מראה לדעתי שהחברה עברה את הגבול. ממש. אז כן, מגיע כבוד לצה"ל. ואני אשתמש בעוד קלישאה (שחוזרת על עצמה הרבה גם בפורום הזה, לצערי:)רוב הסיכויים שבלי צה"ל לא היינו פה. אבל כל הכבוד, בעירבון מוגבל. בגלל העוצמה שלו, והיותו גוף כל כך משמעותי במדינה הזו, צה"ל חייב להוכיח את זכותו לכבוד הזה בכל יום מחדש. הוא חייב להיות הסמל למוסריות ולדעתי, הוא ממש ממש לא. אני לא חושבת שזו בושה לשרת בצ"ל. אני מתכוונת להתגייס בעוד שנה (אחרי שנת שירות) ואני לא מתביישת בזה. אבל לדעתי יש הרבה אנשים בתוך הגוף הזה שצריכים להתבייש מאוד. אני מדברת על " כל ה"גנרלים" למיניהם ועל הרמטכ"ל ועל כל אחד שנמצא בתפקיד שמאפשר לו לנצל את הכוח שלו לרעה (מג"בניקים למשל) אני אומרת שהכבוד והבושה בשירות הצבאי הם דברים שאדם רוכש לעצמו באופן אינדיוידואלי. אבל הכבוד הזה הוא כבוד בעירבון מוגבל, בעוד שהבושה היא כבדה מאוד.
 
תודה...

מה אמור להביע הסיסמא אין לי אח מתנחל?! זאת מין עוד אחת הביטוים לאהבתך הגדולה למתנחלים?
 
למעלה