חילקתי את זה לחלקים כדי שתבין
באיזה מציאות צה"ל עובד ומהם חוקי המשחק ביננו לבינם, היה לי הרושם שאתה חושב שאנחנו פועלים בשטח סטרילי או שחס וחלילה אנחנו בוחרים במצב שבו יהרגו גם אזרחים. מה זה מחבל שעשה פעם פיגוע? מה הוא יצא לגמלאות?, מחבלים לא יוצאים לגמלאות, הם נעצרים או נהרגים או עוברים להנהגה הפוליטית מה שבעצם משאיר אותם עדיין מאד מסוכנים. מהי מטרת החיסול ומדוע אנחנו משתמשים בו? - יירוט מטרה המוגדרת כסיכון/איום מיידי - חוליות קסאמים בשטח - אמצעי שבא במצב שתפיסה/מעצר פיזי של אותו מחבל היא בלתי אפשרית או מסוכנת מידי או פשוט לא יעילה, זה ברור שהיינו מעדיפים לעצור את כולם ולא לחסל אותם, גם בגלל מוריד את הסיכון לפגיעה בחפים משפע וגם בגלל המידע שנושא אותו מחבל איתו. אין שום דבר רע בחיסול משום ש"מגיע לו" כאמור אם ישנו סיכון רב מידי בתפיסה שלו ומעצרו אין שום רע בלעשות איתו צדק על ידי חיסולו, זה מועיל להרתעה, שכל מחבל ידע שגם אם עברו 10 שנים הוא עדיין מבוקש ויש סיכוי שיחסלו אותו אלא אם יתאפשר לתפוס אותו חי (שוב פעם, שיקולי העלות והתועלת, רמת הסיכון עבור חיילינו, לדעתי אין שום סיבה שנסכן את החיילים יותר ממה שכבר מסכנים עבור הרוצחים האלה, אולי החוק הבינלאומי אומר אחרת...שיגיד...). בקשר לזה שחיסול עושה יותר רע, ברמת החיסול הבודד, הורדת סיכון מיידי כמו חוליה עושה רק טוב, מניעה של ירי בטווח הזמן המיידי, ברור שזה לא מספיק כי יש עוד חוליות וכל עוד הן קיימות צריך להמשיך להוריד אותם, עד שלא יהיה מה להוריד, ממש כמו שלחימה בפשע לא נגמרת במאסר של כנויפיית פשע אחת גם כאן, זו פעילות סיזיפית שחייבת להיות רציפה, היעילות שלה ברציפות שלה (ממש כמו אנטיביטיקה: גם אם הדלקת עברה, עדיין צריך לסיים את כל החבילה), כל חוליה, בין אם רק מעמיסה את הקסאמים ובין אם היא עומדת לירות צריכה להיות מיורטת במקום ללא קשר אם היא בשטח פתוח או צמוד לבית חולים. חיסולים של מבוקשים: חיסול בודד של מבוקש הוא אכן לא יעיל בפני עצמו, הוא אומנם עושה צדק ומנע ממנו לבצע עוד פיגועים אך הוא, מאחר והוא בודד, הוא נותן זמן ומרווח לאחרים לנקום. חיסול כושל אף גרוע יותר, מאחר והוא גם נותן זמן ומרווח לנקמה וגם המטרה עדיין בחיים בשביל לפעול. חיסולים הם יעילים אך ורק אם הם רציפים, לא בודד ולא כושל, ברגע שאתה בנוסף להורדה רציפה של מטרות כמו חוליות קסאמים מוחק את ההנהגה הצבאית והפוליטית של אותו אירגוןם האירגון חודל מלתפקד, אין לו זמן ומרווח לנקום ולתכנן נקמה, אין לו זמן ומרווח לארגן יורשים הוא עסוק בלשמר את הקיים, כלומר יורד למחתרת, הוא עלול לדרוש הודנא עוד לפני שהעבודה שלנו נגמרת כדי שיוכל להתאושש וכאן הטעות שלנו, ההענות להודנה, במקום להגיד, "אנחנו נפסיק כאשר אנחנו נסיים וכאשר אנחנו נחליט".